שירה | שירים חדשים מאת מירלה משה אלבו, תמרה אבנר, מרב זקס-פורטל ואיילת סקסטין

עַל מַרְזֵב מִגְדַּל הַשְּׁמִירָה מִזְדַּקֵּר / זְנָבוֹ שֶׁל כְּחוֹל-הֶחָזֶה. בְּצֵל / הֶחָצֵר הַפְּנִימִית / מְעַשְּׁנִים עֲבַרְיָנֵי הַמִּין

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
15.05.2018
אסף רהט, ללא כותרת, פרט מתוך עבודה מהסדרה "ליל המינוטאורוס", פיגמנטים וטמפרה על נייר, 150x105 ס"מ, 2018

.

מירלה משה אלבו

.

מתוך "האלביתי"

בית

חוֹזֵר בַּגֶּשֶׁם
שׁוֹטֵף פָּנָיו
מֵהַבְלֵי אִשָּׁה אַחֶרֶת.


אָאוּרָה פִּתְּאוֹמִית
וּמָעֲרַפוֹת אוֹר
מִיגְרֵנָה
בִּמְּגֵרַת הַתְּרוּפוֹת נִגְלֵית
טַבָּעַת הַנִּישׂוּאִין.


(פעם)
הָרִצְפָּה חוֹרֶקֶת בְּחֲדַר הַתִּינוֹק.
נוֹשֵׂא אֵלַי עֵינָיו
קוֹרֵן
בֵּין הַסּוֹרָגִים.

(ועכשיו)
הַדֶּלֶת
וּשְׂרִיטוֹת צִפֹּרְנֵי הַכֶּלֶב
מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.


בְּכִי תִּינוֹק חָדֵל פִּתְאוֹם
גֶּשֶׁר
לוּט בַּעֲרָפֶל
קוֹרֵס
בֵּין הַבִּנְיָנִים.

 

בית הכלא

מֵעַל גְּדֵרוֹת הַתַּיִל
חוֹלֵף דְּרוֹר הַבַּיִת
וְנוֹחֵת בְּבִרְזִיַּת חֲצַר הַכֶּלֶא.


עַל מַרְזֵב מִגְדַּל הַשְּׁמִירָה מִזְדַּקֵּר
זְנָבוֹ שֶׁל כְּחוֹל-הֶחָזֶה. בְּצֵל
הֶחָצֵר הַפְּנִימִית
מְעַשְּׁנִים עֲבַרְיָנֵי הַמִּין.


חַדְרוֹ שֶׁל מְנַהֵל הַכֶּלֶא
עַל הַשֻּׁלְחָן
בְּמִסְגֶּרֶת בַּרְזֶל
צִלּוּם יְלָדָיו.


אֲנָפַת-הַלַּיְלָה עוֹצֶמֶת עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת
אֲסִירִים בְּמַדִּים כְּתֻמִּים
מְנִיפִים יָדַיִם
הִתְעַמְּלוּת בֹּקֶר.


בְּ-22 אֶפֶס אֶפֶס נִנְעָלִים הַתָּאִים.
מֵרְצוּעַת הַיַּעַר הַקְּלוּשָׁה הַחוֹגֶרֶת עַל הַכֶּלֶא
מְחַלְחֶלֶת שְׁרִיקָתָּם הַמּוֹנוֹטוֹנִית
שֶׁל שְׂעִירֵי הַלַּיְלָה.


פּוֹלֵשׁ בַּקֵּן!
זוּג סִיקְסַקִים
חָגִים מֵעַל בִּקְרִיאוֹת נוֹקְבוֹת.
אַזְעָקַת הַכֶּלֶא.


זַרְקוֹרֵי הַכֶּלֶא נִדְלָקִים זֶה אַחַר זֶה.
מִחוּטֵי הַחַשְׁמַל צוֹלְלִים זַרְזִירִים
לְלִינָה מְקוּבֶּצֶת עַל עֵצִים.
מַאֲבָק, צִיוּצִים רָמִים. בַּלַּיְלָה
תִּצְנָח כְּמוֹ שֶׁלֶג
לַשְׁלֶשֶׁת
עַל דַּיָּרֵי הָעֲנָפִים הַנְּמוּכִים.


מִשְׁמֶרֶת חֲצוֹת.
גַּלֵּי הֶלֶם מַחְרִידִים אֶת אֲגַף
הָאֲסִירִים הַבִּטְחוֹנִיים.
לַהַק ״צִפֳּרִים שְׁחֹרוֹת״ נוֹסֵק,
פְּנֵי הַסּוֹהֵר מַחְוִירִים.

* ציפור שחורה – כינוי למטוס על-קולי.

 

מירלה משה אלבו היא משוררת. ספרה ׳קילו ברזל קילו נוצות׳ (עיתון 77, 2016) זיכה אותה בפרס למשוררים בראשית דרכם של משרד התרבות.

 

.

תמרה אבנר

.

לידה שקטה

הַלַּיְלָה נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ נוֹלַדְתְּ וּמַתְּ בְּאוֹתָהּ כְּפִיפָה,
עָבַרְתְּ מִתְּהוֹמוֹת שִׁלְיָה לִתְהוֹמוֹת נְשִׁיָּה בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה,
כְּמוֹ צוֹלְלָן הַחוֹלֵף בְּחֹר כָּחֹל פַּעַם אַחַת וְאַחֲרוֹנָה.

נוֹלַדְתְּ בִּדְמָמָה שֶׁהִפְרִידָה בֵּין וִילוֹנוֹת שֶׁל צְעָקוֹת וּבֶכִי וּצְחוֹק.
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם מִישֶׁהוּ רָאָה אֶת פָּנַיִךְ, שֶׁהֲרֵי לֹא דֻּבַּר בָּךְ מֵעוֹלָם,
אַתְּ אִי שֶׁל שֶׁקֶט בְּדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה

הַחִטָּה שֶׁלִּפְנֵי הַלֶּחֶם,
הַגַּלְעִין שֶׁלִּפְנֵי הָאֲפַרְסֵק,
הֶעָנָן שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָה, שֶׁלִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
הַקּוֹנְכִיָּה לִפְנֵי שֶׁהָמָה בָּהּ אוֹקְיָנוֹס,
כְּלוּאָה בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלָּה.

אַתְּ הַפְּרֵדָה שֶׁקָּדְמָה לִפְגִישָׁה.

 

תמרה אבנר היא משוררת וסופרת. בין ספריה: 'להיאחז במים' (שירה, הקיבוץ המאוחד, 2007), 'התנתקויות' (רומן, כנרת זב"מ, 2009), 'שקרים מהבוידעם' (רומן, מטר, 2013). קובץ שירים נוסף, 'אי של שקט בדברי הימים', עתיד לראות אור השנה.

 

.

מרב זקס-פורטל

.

לרגע

בָּרוּךְ עוֹשֶׂה הַוִּילוֹנוֹת
בָּאַמְבָּט,
בָּרוּךְ שְׁמוֹ עַל הָאוֹר הַמִּסְתַּנֵּן
עַכְשָׁו לְאַט
מִן הַחַלּוֹן, וְנִתָּז
עַל יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת.

עַל הַטִּפּוֹת הַנִּלְכָּדוֹת לְרֶגַע
בַּכַּף שֶׁכְּבָר נוּמְרָה,
שֶׁכְּבָר אָחֲזָה וְטֶרֶם
הִרְפְּתָה.
לְרֶגַע הִיא בַּרֶגַע,
לְרֶגַע הִיא פֹּה, וְאָז
נִשְׁמֶטֶת וְהוֹלֶכֶת בְּרֹךְ
הוּא וּבְרֹךְ שְׁמוֹ.

*השיר נכתב בהשראת המוזיקאי אציו בוסו ויצירתו Rain, in your black eyes

 

בקיץ הזה

                                לילדתי בבוקר יוני לוהט

בַּקַּיִץ הַזֶּה כְּשֶׁאַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת לְבַסּוֹף רַכָּה
וַאֲרֻכַּת אֵיבָרִים,
וַאֲנִי כְּבָר שָׁעוֹת מְשַׁרְשֶׁרֶת מִלִּים,

בַּקַּיִץ הַזֶּה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אַתְּ,
פְּתוּחָה לְאֶפְשָׁרוּיּוֹת וּלְרוּחוֹת
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת,
סִימַן שְׁאֵלָה, חֵץ שָׁלוּחַ, אַיָּלָה.

 

מרב זקס-פורטל, כותבת פרוזה ושירה ומתרגמת ספרות. פרסמה את הרומן 'מלאכים באופק' (אקס ליבריס וידיעות ספרים, 2016). בימים אלה שוקדת על כתיבת הרומן הבא.

 

.

איילת סקסטין

.

חלומות מעזרת נשים

מִן הַזָּוִית הַזֹּאת,
כְּשֶׁהַדְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת קְצָת בְּהִסּוּס,
אֵין לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ
דֹּפֶן יְמָנִית וַאֲחוֹרִית, גַּם לֹא תִּקְרָה

סִפְרֵי תּוֹרָה
בְּמַלְבּוּשֵׁי שֶׁלֶג וְכִתְרֵי פַּעֲמוֹנִים
נֶעֱרָמִים עַד אֵין-סוֹפוֹ
מִתְנַשְּׂאִים עַל תַּלְמֵי קְטִיפָה

וְאִם אֶדָּחֵק שָׁם –
בֵּין מְעִילֵיהֶם, מֵאֲחוֹרֵיהֶם –
סוֹף-סוֹף
אוּכַל לִרְאוֹת

שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק, רִשְׁפֵּי רוּמָה
וּשְׁאָר יְצוּרִים מֻפְלָאִים
מִשְתָּאִים אֵלִי לְרֶגַע בְּבוֹאִי
אֶל נַרנְיָה שֶׁל הַיְּהוּדִים.

 

איילת סקסטין, מתרגמת בכתב ובעל-פה, גרה ברמת גן, כותבת למגירה מגיל 10. זהו פרסום ראשון לשיר פרי עטה.

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation