"הוא היה נושא את המכל החוצה, מפשיל שרוולים, ובעדינות רבה מוציא מהמכל צב קטן אחרי צב קטן ומניח אותם בעשב. היינו נפרדים מהם לשלום, וכאילו לא הופרעו כלל הם היו מתיישרים בטור וממשיכים את הצעדה הארוכה אל האגם."
אזמיי הובן, בתו הישראלית של ראסל הובן, מחבר "יומן צבים", מספרת למוסך על אביה.
• תמונת השער: דרורה וייצמן, שדה מוקשים, אסמבלאז' בובת פלסטיק, מחקים ועפרונות על מצע עץ, 16.5x14.5 ס"מ, גובה 12 ס"מ, 2010 • אוצרת אמנות: הדר גד• רכזת מערכת: יפעת שחם
• רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן!
בתו הישראלית של ראסל הובן מספרת על אבא קרוב־רחוק, מעריציו תולים ציטוטים מספריו ברחבי העולם, והמו"לית רנה ורבין מגלה מדוע הימרה עליו. מבט על מחבר "יומן צבים", ספר הסתיו של המוסך
אַתָּה אוֹהֵב, מַשְׁמָע אַתָּה עוֹקֵב אַחַר נוֹצָה, / צִלְּךָ נִשְׂרַךְ אַחֲרֶיךָ, מִתְנַשֵּׁף: קָחֵנִי עִמְּךָ. / אַתָּה עוֹקֵב אַחֲרֶיהָ בְּאִטִּיּוּת / שֶׁל שֶׁלֶג נוֹפֵל, נֶעֱדָר מֵעַצְמְךָ וְשׁוֹכֵחַ / מִי הָיִיתָ קֹדֶם וְאֶת הוֹרֶיךָ.
"אקווריום זכוכית שפאותיו מעוטרות בחריטת זהב, מלאכת מחשבת יפהפייה; לא דגים שחו בו כי אם מכתבים, עשרות מכתבים, שעל כולם – כך ראיתי כשנמשכתי להתקרב ולהביט – אותו כתב היד הגדול, הבוטח, הגברי בעליל."
דנה אלעזר־הלוי, שתרגמה מספרי "השביעייה הסודית" לעברית, חוזרת לקרוא בסדרת הילדים האהובה
לכבוד זכייתו של סמי מיכאל בפרס עגנון – קטעים מריאיון שערכו עימו ענת שרון־בלייס ושירי לב־ארי במסגרת פרויקט "שבעים שנות ספרות עברית"
"שם, סמוך לַיד ובתוך המבט, נמצאת ה-Currach, נמצא האי, נמצאים האם, האב והסב. שם נמצא המסע המתמשך שבלב האודיסאה המרוכזת הזו."
"בספרות, הנס מתבקש מעצם קיומו של האישי, החד־פעמי, כי רק אז האחד למיליון נראה פלאי באמת."
"כך הופך השיטיון להיגיון, ומי שהולך ומאבד את אחיזתו במציאות מתגלה כבעל הדמיון הפורה אשר מעצב את המסקנות האלגוריות של הרומן". ביקורת מאת יובל פז
