"צבי־ים. הגדולים בטח שוקלים מאה, מאה ארבעים קילו. מסתובבים, מתנדנדים, טסים במים זהובים־ירוקים עכורים במכל מטונף וקטן, לא יותר גדול מהחדר שלי. דואים, צוללים ומתפתלים בעזרת סנפירים דמויי כנפיים בתיבת זכוכית של אוקיינוס יד שנייה. העיניים שלהם לא אמרו כלום, אי אפשר לומר אלפי קילומטרים של אוקיינוס."
מתוך "יומן צבים", המלצת המוסך לסתיו.
• את הגיליון מלוות עבודות של נחום גוטמן, באדיבות מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, מתוך תערוכה לציון 120 שנה להולדתו • תמונת השער: מרכבה בפרדס, שמן על בד, 1968~ • אוצרת אמנות: הדר גד • רכזת מערכת: יפעת שחם
• רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן!
רָאִיתִי אוֹתָךְ שׁוּב, בְּלִי לִזְכֹּר / שֶׁכְּבָר אֵינֵךְ בֵּין הַחַיִּים. / חֲלַל הַקָּרוֹן הִסְמִיךְ מֵאֶפְשָׁרוּיוֹת. / גַּם הַפַּעַם בָּחַרְתִּי נָכוֹן.
פרסום ראשון בעברית של סיפור מאת הסופרת זוכת הפוליצר, שרקעו מלחמת העולם הראשונה. תרגמה והוסיפה אחרית דבר – נגה שיאון
"במהלך כל שנות יצירתו שאף גוטמן לאחות את הפיצול החווייתי, הרגשי, הביוגרפי והגאוגרפי שנשא עימו, את נאמנותו לזיכרונות ילדותו מכאן ומכאן." רשימה מאת מוניקה לביא, אוצרת ומנהלת מוזיאון נחום גוטמן לאמנות
"'רגע אחד' מבצע, בפועל ממש, את הפעולה הפואטית הפשוטה, היסודית וההכרחית של שירה: לעצור. מישהו רוצה לומר דבר."
"נדמה לי שהם שמחים, שהחיים שלהם קלילים". סיפור מאת יעל דין בן־עברי
הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לִירוֹת בִּי. / אֲנִי צוֹחֶקֶת, אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ עַל סוּסִים.
"מילות אזהרה על תלאות המסע, על הבדידות, או דווקא על הקלות המשכרת של ההתרחקות, נעדרו. והחששות נותרו צפונים בבטן כשדים מזיקים שיש להטמינם, שכן אולי יגרמו מזל רע ומועקות מיותרות."
