.
מרסלה פוליין
מאנגלית: דורית ויסמן
.
לומר את האמת
בעקבות אמילי דיקנסון
עַיַפְתִּי מִשִּׁירָה,
תָּמִיד לְחַפֵּשׂ מֶטָפוֹרָה
כְּאִלּוּ נַקְטִין אֶת הָאֱמֶת אִם נֹאמַר אוֹתָהּ יְשִׁירוֹת.
עַיַפְתִּי מִלִּחְיוֹת בְּגוּף
שֶׁבּוֹגֵד בִּי כָּל הַזְּמַן,
שֶׁלֹּא נוֹתֵן לִי לִישֹׁן, לָלֶכֶת, לָקוּם.
הַהוֹרִים שֶׁלִּי מֵתוּ.
אֵין מִי שֶׁיְּדַבֵּר בִּשְׁמִי.
עָלַי לִלְמֹד אֶת שְׂפַת כָּל הגְּבָרִים הָהֵם
(וְהֵם כֻּלָּם גְּבָרִים)
שֶׁהָיוּ מַעְדִּיפִים שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל אֶת מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה,
שֶׁהָיוּ מַעְדִּיפִים שֶׁאֶסְבֹּל
בְּתוֹדָה – כְּמוֹ אִשָּׁה טוֹבָה;
בְּאִפּוּק – כְּמוֹ גֶּבֶר טוֹב.
דממה
הַצַּלֶּקֶת, שְׁמַנְמַנָּה כְּשָׁקֵד עַל פֶּרֶק כַּף יָדְךָ;
סַהֲרוֹנֵי צִפָּרְנֶיךָ;
אוֹפַנֶּיךָ הַכְּחֻלִּים כְּנֶגֶד הַקִּיר הַוָּרֹד שֶׁל חַדְרֵנוּ.
הַאִם הֵם יוֹדְעִים שֶׁקָּשֶׁה לִכְעֹס עַל אִישׁ שֶׁמַּצְחִיק
אוֹתִי
וְשֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת?
אֲנִי חוֹלֶמֶת שֶׁאַתָּה זָקֵן;
אֲנִי חוֹלֶמֶת שֶׁאַתָּה יוֹנֵק מָרָק צָלוּל מֵהַכַּף שֶׁלִּי,
שׁוֹתֵת דָּם עַל הַכַּר.
אֲנִי חוֹלֶמֶת שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּמֶרְכָּז בֵּיתֵנוּ
וְשָׁר לִי,
וְכָל הַעֲקְעָקִים בְּגַנֵּנוּ מִשְׁתַּתְּקִים.
*
הַצָּרָה עִם מוֹרְפְיוּם
הִיא הַפֶּה שֶׁל הָרוֹפֵא כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב,
הִיא עֵינֵי הָאָסִיסְטֵנְט בְּבֵית הַמִּרְקַחַת עַל הַכֹּל רַק לֹא עָלַיִךְ.
הַצָּרָה עִם מוֹרְפְיוּם
הִיא שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אוֹתָךְ לְמִתְחַזָּה,
הִיא שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַחַיִּים לְנִסְבָּלִים.
הַצָּרָה עִם מוֹרְפְיוּם
הִיא שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת לְלֹא כְּאֵב,
שֶׁזֶּה שֶׁקֶר וְאַתְּ אוֹהֶבֶת לְהַאֲמִין בּוֹ.
הַצָּרָה עִם מוֹרְפְיוּם
שֶׁהוּא מְדַכֵּא אֶת הַתֵּאָבוֹן, מֵאֵט אֶת פְּעוּלַת הָעִכּוּל,
גּוֹרֵם לָךְ לִכְתֹּב שִׁירִים עַל זֶה.
הַצָּרָה עִם מוֹרְפְיוּם הִיא
שֶׁהַמְּאַהֵב שֶׁלָּךְ לֹא יִזְדַיֵּן אִתָּךְ יוֹתֵר.
הַצָּרָה עִם מוֹרְפְיוּם
הִיא שֶׁקַּל כָּל כָּךְ לִבְלֹעַ אוֹתוֹ.
מרתון
בְּ-4 לִפְנוֹת בֹּקֶר
תַּחֲנַת הַדֶּלֶק מֵעֵבֶר לָרְחוֹב בְּהִירָה וְדוֹמֶמֶת,
הַכֶּלֶב יָשֵׁן עַל הַסַּפָּה הָאַחֶרֶת וְגַם
הָרוּחַ מִבַּעַד לַדֶּלֶת קְרִירָה וִיבֵשָׁה.
לִפְעָמִים מְכוֹנִית מְהַמְהֶמֶת.
הַמֻּמְחֶה מְדַפְדֵּף בַּתִּיק שֶׁלִּי.
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחַר יָדָיו שֶׁעוֹבְדוֹת בִּמְיֻמָּנוּת.
הוּא אוֹמֵר שֶׁהַלִּימְפוֹצִיטִים שֶׁלִּי נְמוּכִים וְהַמִּסְפָּרִים יָרְדוּ לְחֵצִי.
אֲנִי מְנַסָּה לִקְלֹט אֶת הָאָרִיתְמֵטִיקָה. זֶה נִשְׁפָּךְ לְחֵיקִי.
הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לִירוֹת בִּי.
אֲנִי צוֹחֶקֶת, אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ עַל סוּסִים.
הוּא מַבִּיט בִּי, לֹא מְחַיֵּךְ, מְשַׁפְשֵׁף בְּכֹחַ אֶת פָּנָיו
בְּיָדָיו הַמְּיֻמָּנוֹת בַּעֲבוֹדָה.
כְּשֶׁהָיִיתִי צְעִירָה רָאִיתִי סֶרֶט עַל מָרָתוֹן רִקּוּדִים
בַּעֲיָרָה אָמֵרִיקָאִית קְטַנָּה, כַּמָּה נֶאֱהָבִים נוֹאָשִׁים.
תְּשִׁישׁוּתָם רָדְפָה אוֹתִי.
צִפּוֹרֵי לַיְלָה קוֹרְאוֹת בְּקוֹל, מְמוּשָׁכוֹת.
לִפְעָמִים בַּלֵּילוֹת אֲנִי שׁוֹמַעַת רַכֶּבֶת מִמֶּרְחָק.
אִם רַק תֵּשֵׁב בְּשקט, הַזְּמַן יַעֲבֹר.
כְּמוֹ אוֹתָהּ תִּקְוַת מָרָתוֹן.
מָחָר שׁוּב יִהְיֶה חַם מְאֹד.
מרסלה פוליין (Marcella Polain) היא סופרת ומשוררת אוסטרלית, ילידת סינגפור, בת לאם ארמנית ואב אירי. פרסמה שלושה קובצי שירה, רומן, וכמה קבצי סיפורים. זכתה בפרסים רבים על יצירותיה. ב-2015 זכתה במדליית זהב של איחוד הסופרים של ארמניה. היא מרצה בכירה לכתיבה יצירתית באוניברסיטת אדית קוון בפרת', אוסטרליה. השירים המתורגמים הם מתוך ספרה "תרפיה כמו דג" (Therapy Like Fish), משנת 2008.
.
דורית ויסמן, משוררת, מתרגמת ועורכת, הוציאה עד כה עשרה ספרי שירה וספר פרוזה וערכה אנתולוגיה של שירת מחאה חברתית נשית – "מלכה עירומה". הייתה פעילה בקבוצת המשוררים הירושלמית "כתובת". השנה יופיעו בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספר תרגומיה השני לצ'רלס בוקובסקי – "מה יגידו השכנים", וספר השירה "קלרינקה המתוקה", שזכה בפרס אקו"ם בעילום שם. ויסמן מתרגמת ומפיצה אחת לשבוע שיר מאנגלית לעברית, במסגרת הפרוייקט הבינלאומי "שיר השבוע". עורכת־שותפה במדור "שירה ירוקה" עם עדי וולפסון ומייסדת ועורכת אמנותית של מדור השירה "מקום לשירה" בטלוויזיה, ערוץ 98.
.
» במדור וּבְעִבְרִית בגיליון קודם של המוסך: שירים מאת טוני קרטיס, בתרגום ליאור שטרנברג
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
