.
טוני קרטיס
מאנגלית: ליאור שטרנברג
.
מזג אויר נאה
הַאִם מְשׁוֹרְרִים מַגִּיעִים אֵי פַּעַם לִיְעֲדָם?
אֲנִי שׁוֹאֵל לֹא מִשּׁוּם שֶׁהֵם דּוֹמִים לְאוֹטוֹבּוּסִים כַּפְרִיִּים –
אִם כִּי נַפְשָׁם צְפוּפָה מִדַּי, וְהֵם אָכֵן נוֹטִים
לָקַחַת נְתִיבִים פְּתַלְתָלִים –
אֲנִי שׁוֹאֵל מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי
הָיוּ מֻדְאָגִים, דְרוּכִים,
רַק הִגִּיעוּ אוֹ בְּדִיּוּק עוֹמְדִים לָצֵאת,
חַסְרֵי מְנוּחָה כְּמוֹ דַּוָּר עַל אוֹפַנָּיו.
הָאֱמֶת הִיא שֶׁחָשַׁבְתִּי עַל סְפִינוֹת,
סְפִינוֹת מִטְעָן יְשָׁנוֹת וַחֲלוּדוֹת,
בִּמְיֻחָד כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּלַיְלָה
הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַמִּפְרָץ,
אוֹרָן מִתְעַמְעֵם,
מִטְעָנַן תַּעֲלוּמָה,
יָעֲדַן לֹא יָדוּעַ,
אֲהָהּ, מְאֻחָר מִכְּדֵי לְאַחֵל לְרַב הַחוֹבֵל מֶזֶג אֲוִיר נָאֶה.
בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, בִּקְצֶה הַמֵּזַח
קָרָאתִי אֶל מַלָּח, "בָּרוּךְ הַבָּא!"
"אָה לֹא," הוּא אָמַר, "עָגַנּוּ אֶתְמוֹל בְּלַיְלָה.
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהַפְלִיג."
סוֹפוֹ שֶׁל מַסָּע הוּא תְּחִילָּתוֹ שֶׁל מַסָּע.
אִחַלְתִּי לוֹ מֶזֶג אֲוִיר נָאֶה.
וּכְשֶׁצָּפִיתִי בִּסְפִינָתוֹ הַשַּׁבְרִירִית נֶאֱבֶקֶת בָּרוּחַ
חָשַׁבְתִּי, כָּךְ זֶה גַּם עִם מְשׁוֹרְרִים,
סוֹפוֹ שֶׁל שִׁיר הוּא תְּחִילָּתוֹ שֶׁל שִׁיר.
וְלָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל שֵׁנִית,
הַאִם מְשׁוֹרְרִים מַגִּיעִים אֵי פַּעַם לִיְעֲדָם?
.
שתי האנפות הזקנות
"מָה אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו?" אַתְּ שׁוֹאֶלֶת.
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָךְ שֶׁאֲנַחְנוּ נָהָר,
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנַחְנוּ שְׁתֵּי צִפֳּרִים,
שְׁתֵּי אֲנָפוֹת זְקֵנוֹת, אֲפֹרוֹת.
כָּךְ שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לְסַפֵּר לָךְ עַל אַחַת
שֶׁרָאִיתִי עוֹמֶדֶת לְיַד נָהָר
בְּאוֹרֶגוֹן: יְצוּר כָּחוּשׁ
שֶׁהִזְכִּיר לִי אוֹתָךְ.
אֲנִי לֹא בָּטוּחַ אִם אֲנַחְנוּ עוֹד
מְחַבְּבִים זֶה אֶת זֶה, אֲבָל הָאַהֲבָה הַיְשָׁנָה,
כְּמוֹ הַכֶּסֶף בִּשְׂעָרֵךְ,
לֹא תִדְהֶה לְעוֹלָם.
כְּשֶׁהִבַּטְתִּי בַּאֲנָפָה
יָרְדָה עָלַי שַׁלְוָה,
כְּאִלּוּ פָּתְחָה נַפְשִׁי
דֶּלֶת כְּבֵדָה;
הָיְתָה זוֹ אוֹתָהּ שַׁלְוָה בְּדִיּוּק שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּהּ פָּגַשְׁתִּי בָּךְ.
.
חסכנות
בְּשֶׁל יָפְיָם
הֶחְלַטְתִּי לְכַיֵּס
מַחֲרֹזֶת אַוְזֵי בָּר.
וּמִפְּנֵי שֶׁיַּחְסְרוּ לִי
אִם יֵעָלְמוּ
אָסַפְתִּי שְׁנֵי שַׂקֵּי עֲנָנִים,
דְּלִי שֶׁל גֶּשֶׁם
וְשָׂדֶה שֶׁל עֲרָפֶל מְשֻׁבָּח.
אֶת הָאִי הַקָּטָן
עִם הַמִּגְדָּל, הַכְּנֵסִיָּה
וַחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי הפָּאפִינִים
הִנַּחְתִּי בְּקֻפְסָה
בִּקְצֵה הַסְּכָכָה
בֵּין הָאַקְוַרְיוּם הַקָּטָן
שֶׁלִּוְיָתָן כָּחֹל שׂוֹחֶה בּוֹ
וּמְכַל הַדָּגִים
בּוֹ אִחְסַנְתִּי
אֶת הַגַּלִּים, אֶת הַחוֹף
וְאֶת שׁוּרַת בָּתֵּי הַלְּבֵנִים הָאֲדֻמּוֹת
הַמּוֹלִיכָה אֶל הַנָּמֵל.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם
יוֹתֵר מִדַּי אוֹר,
אֲבָל אִם תְּכַוְּצוּ אֶת עֵינֵיכֶם
תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת דַּיָּגֵי הַמִּכְמֹרֶת
בָּאִים וְהוֹלְכִים;
זוֹ דֶּרֶךְ מְצֻיֶּנֶת
לְהַעֲבִיר שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם.
וְאֶת כָּל הַכּוֹכָבִים הַדּוֹהִים
הַנִּשְׁקָפִים מִדַּלְתִּי הָאֲחוֹרִית
הוֹרַדְתִּי בָּזֶה
אַחַר זֶה.
הִנַּחְתִּי אוֹתָם בְּתוֹךְ מְרִיצָה
בִּקְצֵה הַגִּנָּה;
טוֹב לָהֶם לִהְיוֹת בַּחוּץ.
אַתֶּם וַדַּאי תּוֹהִים
מַה קָּרָה לַפַּאבּ,
לְבֵית הַקָּפֶה וְלַמַּכֹּלֶת,
אַל דְּאָגָה,
עָטַפְתִּי אוֹתָם בְּקַשׁ.
הִנַּחְתִּי אוֹתָם בְּתֵבַת תֵּה
בַּעֲלִיַּת הַגָּג בֵּין
קִשּׁוּטֵי חַג הַמּוֹלָד
וַעֲרֵמָה שֶׁל סְפָרִים יְשָׁנִים.
בְּקָרוֹב אֶצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם סֵדֶר,
לִמְכֹּר אוֹ לָתֵת אֶת כָּל
מַה שֶּׁאֵינוֹ שִׁירָה.
אֲנִי זָקוּק לְמָקוֹם
לְהַחְבִּיא בּוֹ
אֶת הָעוֹלָם שֶׁהִכַּרְתִּי
לִפְנֵי שֶׁיֶּאֱזַל, יֻתַּשׁ,
יֻפַּל עַל בִּרְכָּיו. וְדַי.
.
המסע
חָלְפוּ שָׁנִים מֵאָז חָצִיתִי אֶת הַיָּם
בִּסְפִינָה לְאִירְלַנְד,
אֲבָל הַלַּיְלָה אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה
עַל גַּב הַגַּלִּים.
הַשָּׁמַיִם מְלֵאִים בְּכוֹכָבִים דּוֹהִים,
אוֹרָם נָסַע מֶשֶׁךְ מִילְיוֹן שָׁנִים
וְהֵם עֲיֵפִים; רֶמֶז אַחֲרוֹן
שֶׁל אוֹר שֶׁנּוֹתַר לָנוּ כָּאן.
הִבְטַחְתִּי לְהַגִּיעַ לְדַבְּלִין עַד הַקַּיִץ
אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר אֶחָד בְּנוֹבֶמְבֶּר,
יוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹרֶף.
הַסִּפּוּנִים חֲלַקְלַקִּים מִקֶּרַח תַּחַת הַסּוּלְיוֹת,
פְּתוֹתֵי שֶׁלֶג בָּאֲוִיר. מֵאֲחוֹרַי
גֶּבֶר שׁוֹאֵל אִשָּׁה אִם הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ.
יוֹתֵר מִדַּי קַר לִשְׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה.
זֶהוּ לַיְלָה אִירִי, תַּחַת שָׁמַיִם אִירִיִּים.
וַאֲנִי מַתְחִיל לִזְכֹּר אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה:
הַבִּירָה, הַשִּׁירָה, הַסִּיגַרְיוֹת,
חִרְחוּרוֹ הָאַסְתְמָטִי שֶׁל הַמָּנוֹעַ
בְּעוֹדוֹ מֵנִיף אוֹתָנוּ מֵעַל עוֹד גַּל עָצוּם.
הַדֶּרֶךְ לְאִירְלַנְד כֻּלָּהּ בַּעֲלִיָה;
מוּל הַגֵּאוּת, מוּל הָרוּחַ,
מוּל הַחֲשֵׁכָה וְהַקֹּר.
הַמַּסָּע, מֵכִין אוֹתָנוּ לַיַּבָּשָׁה.
.
הסגת גבול
הַבֹּקֶר, בִּזְמַן שֶׁקָּרָאתִי בָּעִתּוֹן,
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בִּמְדוֹר הָעֲסָקִים,
הֵיכָן שֶׁלֹּא הָיָה לִי שׁוּם עֵסֶק לִהְיוֹת;
אֲנִי, שֶׁאַךְ לְעִתִּים נְדִירוֹת מַרְחִיק אֶל מֵעֵבֶר
לִמְדוֹרֵי הַתַּרְבּוּת אוֹ הַסִּפְרוּת;
אֶרֶץ שֶׁל תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת,
בִּקּוֹרוֹת סְפָרִים, בִּיּוֹגְרַפְיוֹת,
וּמֵעֵת לְעֵת אֵיזֶה אִי שֶׁל שִׁירָה;
מָקוֹם שֶׁבּוֹ בִּקֹּרֶת וְדֵעָה
הֵן רַק מַצְפֵּן, שַׁבְשֶׁבֶת, אֵדִים.
תָּאֲרוּ לָכֶם אֶת הַפְתָּעָתִי
כְּשֶׁהִבְחַנְתִּי לְפֶתַע
כִּי אֲנִי בְּאַרְצָם שֶׁל הַהוֹן הָעַצְמִי,
בַּעֲלֵי הַמְּנָיוֹת, רֶכֶשׁ וְקִנְיָן.
נִרְאֶה הָיָה שֶׁלְּאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת שֶׁאֲנִי שָׁם.
שָׁעָה שֶׁחָמַקְתִּי לִי מִן הַמָּקוֹם
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לִכְתֵפִי
מַה מָּשַׁךְ אוֹתִי אֵלָיו:
הַמַּזָּל הָרַע, הָאַפְלוּלִית,
עַגְמוּמִיּוּתָה שֶׁל הַפְּרוֹזָה –
עוֹלָם שֶׁנֶּחְשַׂף עַד הָעֶצֶם. הָיָה זֶה כְּמוֹ
פְּתִיחָה שֶׁל מַחֲזֶה מֵאֵת צֶ'כוֹב אוֹ בֶּקֶט:
פְּגִיעוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַקָּטָן,
יֵאוּשׁוֹ שֶׁל הַכּוֹפֵר,
שְׂפָתָיו נָעוֹת בִּתְפִלָּה אִלֶּמֶת.
.
כַּפָּרָה
וַעֲדַיִן הֵם חַיִּים בִּמְקוֹמוֹת חַסְרֵי מְחִילָה,
בְּמוֹרַד גְּבָעוֹת דְּלוּקוֹת פְּרָקִים,
שָׁם חוֹמוֹת נְמוּכוֹת מַסְתִּירוֹת אֶת הַיָּם וְהַיָּם
מַסְתִּיר אֶת הַמֵּתִים, אִם כִּי הַמֵּתִים עוֹד לוֹחֲשִׁים
בְּקִבְרֵיהֶם הַשּׁוֹקְטִים, "קַר לִי, קַר לִי".
יֵשׁ כָּאן מַסְפִּיק כָּבוּל לְתַדְלֵק אֶת כִּבְשְׁנֵי הַשְּׁאוֹל,
וַאֲבָנִים כֹּה רַבּוֹת עַד שֶׁנִּדְמֶה כִּי הֵן צוֹמְחוֹת
מִן הַקַּרְקַע. אִם כִּי דָּבָר לֹא צוֹמֵחַ.
אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁהָיוּ יוֹתֵר עֵצִים בְּגָלְגָּלְתָּא.
הַבֹּקֶר, בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מֵעֵבֶר לִקְלִיגֶן,
חָלַפְתִּי עַל פְּנֵי הֲרִיסוֹתָיו שֶׁל בַּיִת נָטוּשׁ,
וְעַל פְּנֵי בַּיִת הָרוּס שֶׁנִּרְאָה נָטוּשׁ,
אֶלָּא שֶׁאָדָם צָפָה בִּי. שָׁאַלְתִּי לְאָן מַגִּיעָה הַדֶּרֶךְ?
"עַד הַסּוֹף," אָמַר, "הַסּוֹף." וְהִסְתַּלֵּק.
מתוך המבחר שלושה מראות של האי שיראה אור בקרוב בהוצאת "קשב לשירה".
טוני קרטיס, יליד דבלין, 1955, הוא מן הקולות המקוריים והמרעננים בשירה האירית החדשה. שיריו מתאפיינים בישירות ובהומור ומציעים שיבה אל מקומות ראשוניים של התבוננות אופטימית ומלאת אהבה בנוף ובאדם. קרטיס פרסם עד כה עשרה ספרי שירה. בשנת 2006 השתתף בפסטיבל המשוררים הבינלאומי של משכנות שאננים.
ליאור שטרנברג פרסם עד כה שישה ספרי שירה וכמה תרגומים מן השירה האירית המודרנית, ביניהם "מטבעות הטיט" – מבחר משירתו של פאטריק קאוואנה, "אשה בפתחו של בית" – מבחר משירי איוואן בולנד, ו"הפסקת אש" – מבחר משיריו ורשימותיו של שיימוס היני (בשיתוף עם אריאל זינדר). ספר שיריו האחרון עד כה, "מעט", ראה אור בקיבוץ המאוחד, 2016.
» לכבוד יום התרגום הבינלאומי, מבחר תרגומים מגיליונות המוסך
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
לכל גיליונות המוסך לחצו כאן
.
