הסיפור מאחורי השיר המוכר, הבית שכמעט לא מושר והתגובות המרגשות שקיבלה נעמי שמר עם פרסומו
לקריאה נוספת על השיר "לו יהי" לחצו כאן
אם יש בכוחו של שיר לסמל אירוע נוראי כמו מלחמה, הרי ש"לו יהי" מסמל יותר מכל את מלחמת יום הכיפורים. מפתיע לכן לגלות שראשית דרכו של השיר הייתה לפני המלחמה, כשביקשה נעמי שמר להתאים לעברית את "Let it be" של לנון ומקרתני, ולקרוא לשיר "לו יהיה".
בימיה הראשונים של המלחמה כתבה שמר מילים לשיר, מילים שהיו הבעה של תקווה ותפילה אישית לשובם בשלום של החיילים. תחילה שימשה המנגינה של השיר המקורי של החיפושיות כמנגינת השיר, אך בהשפעת בעלה, מרדכי הורביץ, החליטה שמר להלחין לו מנגינה חדשה.
וכך, בעיצומה של המלחמה, חיברה שמר לחן מקורי, ואף השמיעה את השיר בטלוויזיה הישראלית, בערב חג הסוכות של שנת 1973. הביצוע בתכנית "מפגש אמנים" הכה גלים מיד ועורר התרגשות עצומה. עד מהרה נפוץ השיר גם בקרב החיילים, תודות לביצוע של חוה אלברשטיין ולהקת "הגשש החיוור".
בתוך זמן קצר, הוצפה נעמי שמר בתגובות מהציבור. השיר היה לתפילה שנישאה בפי כל. המלים והלחן פרטו על מיתרים עמוקים בלבם של רבים. ארכיון נעמי שמר בספרייה הלאומית – שכתב היד של השיר שמור בו – כולל מכתבים רבים מכל שדרות העם, ובהם הבעות של התרגשות וסיפורים אישיים המעידים על הפיכתו של "לו יהי" לאחד מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית ולתפילה שאיחדה את הישראלים באותם ימים.
"לפני כמה שבועות ישבנו וכרגיל שוחחנו עליהם, עליהם, על אלה שאינם איתנו. ופתאום על רקע השיחה עצובה שמענו את שירך ונדמנו. הרגשנו כאילו מצאנו את התשובה למה שאנחנו מנסים לבטא, לו יהי.. לו יהי… ואכן בלי בושה מצאנו עצמנו מוחים דמעה…", כך כותב רב"ט אילן בכר בימים האחרונים של חודש דצמבר 1973.
יומיים לאחר ההכרזה על הפסקת האש, כותב לה חייל: "נעמי, קשה לבטא במלים את שהלב מרגיש לגבי שירך 'לו יהי'. כן תמשיכי! שלך, חייל אלמוני".
לא רק חיילים שאבו עידוד מהשיר המרגש. משפחת סנש מחיפה, מספרת לנעמי שמר שמלות השיר "עזרו לי לעבור על הקשה ביותר שידעתי עד כה, את חוסר הוודאות. עד הידיעה על הימצאו של הבן בשבי המצרי… שיר זה שלך, היה כעין תפילה בשבילי, כעין תפילה העוזרת לאדם מאמין ומרגיעה אותו".
ב-19 באוקטובר, עוד בימי המלחמה, כותבת שיאונה רביצקי לנעמי שמר כיצד הביאה את השיר לבית הספר שבו היא מלמדת: "הוא מושר אצלנו ממש כתפילה".
ברכה ורדי, אלמנת המלחמה, כותבת לה בדצמבר 1973, ומספרת לה שבנה שר את השיר שכעת "קיבל משמעות כפולה ומכופלת…" ומוסיפה: "בעברי על פני מכתבי אל בעלי, בטרם ידעתי על נפילתו, מצאתי כי העתקתי את שירך אליו כדי שיידע גם הוא את תפילתך-תפילתנו, כל העם והילדים. המכתב שבאלי כשאר המכתבים שכתבתי אליו, זולת אחד שהגיע עדיו, ותפילתנו – בחלל אבדה".
הבית השני של השיר הושמט מחלק גדול מהביצועים, שכן שמר חשה שהוא נוגע בחוויה קשה במיוחד, האפשרות לקבל את הבשורה על נפילת חייל ("אם המבשר עומד בדלת…"), גם אם הבית מביע תקווה שתהיה זאת בשורה טובה. בתה של נעמי שמר, ללי, מסרה לאנשי מחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית את הדברים הבאים על השינוי הזה במלים:
"מעולם לא דיברתי עם אמא על השינוי, אבל כידוע לך (במיוחד) היא ביצעה שינויים בשירים באופן חופשי, לעתים בהגהה האחרונה של הספרים. מהיכרותי איתה ובזהירות המתבקשת, לדעתי:
א) הבית הזה מפר את האיזון העדין בין העצב והתקווה בשיר. כל כולו יגון ומשאלת מוות (מפריחה ומאסיף!), ואילו בלעדיו נשמר האיזון בין המפרש הלבן והאופל לאורך השיר כולו;
ב) מתוך קשב לשפה העכשווית של זמנה במקביל לכל רובדי הלשון העשירים בהם שלטה, היא הבחינה בשינוי שחל במשמעות המילה "מבשר" במציאות חיינו, בשונה מזו המסורתית-מקראית. היום המבשרים משמעם משלחת משרד הביטחון, והבשורה בפיהם לעולם לא טובה.."
ומה היה לנעמי שמר לספר על השיר ועל נסיבות כתיבתו? מסמך השמור בספרייה הלאומית (יחד עם כתב היד המקורי) מספק לנו תשובה, ובמילותיה של שמר עצמה. וכך כתוב בו:
"בקיץ 73' הרבו להשמיע ברדיו את Let It Be של הביטלס.
השיר מצא חן בעיניי, אבל לא אהבתי את השם העברי שנתנו לו – "שיהיה". בלבי קראתי לו לו יהי, ותכננתי להכין לו גרסה עברית בשם זה.
באותו קיץ פנתה אלי חברתי חוה אלברשטיין בבקשה שאכתוב לה שיר חדש: סיפרתי לה על תכניתי בקשר ל- Let It Be ושתינו שכחנו מזה.
בימים שבין כיפור לסוכות, צלצלה אלי חוה והזכירה לי את השיחה ההיא. היא אמרה שזה דחוף: "יש לי הופעה לנשי טייסים, בואי נעשה את זה". חוה באה לביתי, ולגרסה העברית שהכנתי לה לא היה כבר שום קשר למקור, אלא היו בה הדאגות והחרדות של המלחמה, שפרצה יום-יומיים קודם. בעודנו שרות ליד הפסנתר שלי את השיר החדש שכתבתי, עדיין במנגינת Let It Be, הגיע הביתה בעלי, מרדכי הורוביץ, שהתפנה לרגע מן המילואים. הוא שמע את השיר החדש ואמר "אני לא אתן לך לבזבז את השיר הזה על מנגינה של זרים: זוהי מלחמה יהודית, ותעשי לה מנגינה יהודית".
אחרי שעה קלה התקשרה אהרונה דין, וביקשה שאופיע בטלוויזיה באותו ערב. בדרך לאולפני הרצליה, במכונית של אהרונה, החלפתי את המנגינה. וכמו במילים – גם במנגינה החדשה כבר הייתה האנחה והמועקה של המלחמה. (יוצא שהשיר של הביטלס היה בבחינת מקפצה – או פיגום – לשיר חדש לגמרי). למחרת, ערב סוכות, שודר בטלוויזיה השיר החדש, בביצועי. הייתי בפרדס-חנה אצל חברתי בתיה שטראוס ז"ל. למחרת בבוקר טלפון מהגששים. מכונית הביאה אותי לגלי צה"ל, זיקו הכין עיבוד, והקלטתי את השיר עם הגששים.
לחווה העברתי את התווים החדשים, ויומיים אחר-כך גם היא שרה את לו יהי בטלוויזיה, במתכונתו החדשה."
עצוב למות באמצע התמוז: נעמי שמר מנבאת את מותה
"ואלס להגנת הצומח": השיר שנכתב נגד הטרדה מינית
המסמכים הנדירים המספרים את סיפורו של השיר "ירושלים של זהב"
תגובות על כתבה זו