.
אפרת בלום
אִמי
אִמִּי גִּלְּחָה אֶת בֵּית הַשֶּׁחִי
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּגִיל שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם.
כָּרְתָה
אֶת זְרוֹעוֹת
שׁוֹשַׁנַּת הַיָּם הָאֲפֵלָה
הַנִּסְגֶּרֶת וְנִפְתַּחַת
בַּהֲרָמַת יָד
מִתְגַּלָּה
מֵעַל שׁוּנִית הָעוֹר הַקֵּרַחַת
נִפְרֶשֶׂת
כִּמְנִיפַת קוּרִים.
נוֹשֶׁמֶת, מִתְנַשֶּׁמֶת, מַנְשִׁימָה
מְפַעְפַּעַת זֵעָה מְלוּחָה
וְרֵיחַ מְצוּלוֹת נוֹדֵף מִמַּעֲשֶׂיהָ
וְטַעַם חוֹל
וְקַשְׂקַשִׂים.
אֲנִי הָיִיתִי גַּל תַּחַת יָדֶיהָ
תַּחַת רִיסֵי גּוּפָה
כּוֹכָב שִׁכּוֹר מֵרֵיחַ יָם
סְפִינָה טְרוּפָה
אֲנִי הָיִיתִי דָּג
אֲשֶׁר מָצָא שָׁם מְנוּחָה.
.
מילים
אֲנִי מַכָּה בַּמִּלִּים
כְּמוֹ בְּתֵבַת פַּח חֲלוּדָה
כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת קִרְקוּשׁ הַמַּטְבֵּעַ הָאַחֲרוֹן
צְלִיל רֵיקוּתוֹ הַחֲלוּלָה שֶׁל זִכָּרוֹן
שֶׁיָּצָא מִכְּלַל שִׁמּוּשׁ.
אוּלַי גַּם הַיֶּלֶד
שֶׁבֵּין רַגְלֵי הָאֲנָשִׁים בַּקָּהָל שָׁלַח יָדוֹ
כְּדֵי לְהַכּוֹת
בְּרֹאשִׁי
(בְּפַטִּישׁ שֶׁל פְּלַסְטִיק, בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת, אָז)
קִוָּה
שֶׁאֶפְתַח אֶת פִּי
וּבִמְקוֹם צְעָקָה יֵצֵא צִנּוֹר לְשׁוֹנִי
וּבְסוֹפוֹ תַּעֲמֹד
בֻּבַּת הַפְתָּעָה
אפרת בלום, בעלת דוקטורט בספרות השוואתית, עוסקת בכתיבה ובתרגום. עיקר עבודתה עוסק בשירה מודרנית, פסיכואנליזה וספרויות מהגרים. מתגוררת בניו יורק. זהו לה פרסום ראשון בשירה.
.
.
אורית קלופשטוק
כאֵב
לִמְצֹא אֶת הַתְּנוּחָה הַמְּדֻיֶּקֶת
שֶׁבָּהּ אַפִּיל עַצְמִי
אֶל הַשֵּׁנָה
מִבְּלִי לָגַעַת בַּגָּדֵר הַחַשְׁמַלִּית
שֶׁל הַכְּאֵב.
בַּבֹּקֶר
יִשָּׁאֵר מִתְאָר גּוּפִי עַל הַמִּזְרָן
כִּרְאָיָה חוֹתֶכֶת.
אורית קלופשטוק, ילידת 1969, בוגרת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ולימודי טיפול משפחתי. במשך עשרים שנה עסקה בעבודה סוציאלית למען ילדים בסיכון. פרסמה טור סיפורים קצרים בעיתונות המקומית. שיריה פורסמו ב"צריף", ב"כביש אחד", ועוד. בימים אלה שוקדת על כתיבת רומן.
.
.
יעל סטטמן
חיפשתי דרך לתאר לך
חִפַּשְׂתִּי דֶּרֶךְ לְתָאֵר לְךָ אֶת הַזִּקּוּק שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בִּי
כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ, אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁשְּׁמוֹנָה מִילְיַארְד אֲנָשִׁים עָבְרוּ בְּתוֹךְ הֶחָזֶה
שֶׁלִּי, הִתְיַשְּׁבוּ בְּמֶרְכָּז הֶחָזֶה שֶׁלִּי, תּוֹפְפוּ בְּתֻפִּים קְטַנִּים
לְבוּשִׁים בִּבְגָדִים מְסָרְתִּיִּים
טְהוֹרִים כְּמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
בְּהַר סִינִי, וּמְצַפִּים כְּמוֹ אָז
אַתָּה יוֹדֵעַ
כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה
כֻּלָּנוּ רָאִינוּ אֶת הַקּוֹלוֹת וְלִמַּדְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לְרַסֵּן אֶת הַפַּחַד
וְלוֹמַר לְעַצְמֵנוּ אֲנַחְנוּ לֹא מְשֻׁגָּעִים, זֶה רַק אֱלֹהִים
לִפְעָמִים הוּא יֹאמַר דְּבָרִים
אַתָּה יוֹדֵעַ, אַתָּה זוֹכֵר
רֶגַע הַבְּחִירָה, רֶגַע הַנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע
רֶגַע הַהַתְחָלָה הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁמָּחֲקָה אֶת הָעַבְדוּת
מָחֲקָה אֶת כָּל הָעַבְדוּת, אֶת הַבְּדִידוּת, אֶת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה
כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה, פָּרָה לֹא גָּעֲתָה
אַחַר כָּךְ אָמְרוּ לִי אַל תִּהְיִי מַגְזִימָה כָּזֹאת
דְּבָרִים קוֹרִים בֵּין אֲנָשִׁים
אֲנָשִׁים מִשְׁתַּנִּים, אֲנָשִׁים מִתְאַהֲבִים
אֲנָשִׁים הֵם רַבִּים כָּל כָּךְ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְחֹר
אֶפְשָׁר לִבְחֹר, כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה
וְלִטַּפְנוּ אֶת הָהָר בָּעֵינַיִם
וּבָכִינוּ מֵחֹסֶר הָאוֹנִים שֶׁל הַצִּפִּיָּה
וּלְבַסּוֹף פָּנִינוּ עֹרֶף
לֹא יָכֹלְנוּ עוד.
כָּכָה אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ
לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד
לְבַסּוֹף, לֹא יָכֹלְתִּי.
.
.
אחי חלם אתמול על עזה
יָשַׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח. הַיְּלָדִים הִתְפַּזְּרוּ
סְבִיבֵנוּ, אוֹסְפִים חֲתִיכוֹת לֶגוֹ
אֶפְשָׁר לִטְבֹּעַ בַּחֲתִיכוֹת הָאֵלֶּה,
אָחִי אָמַר.
הוּא אָמַר, חָלַמְתִּי שֶׁהָיִיתִי שׁוּב בְּעַזָּה.
וּמָה חָלַמְתָּ? לֹא שָׁאַלְתִּי.
קִשְׁקַשְׁתִּי טוֹב טוֹב אֶת הַמְּקֻשְׁקֶשֶׁת,
הוֹסַפְתִּי פִּטְרִיּוֹת
אוּלַי אָמַרְתִּי, הֲזָיָה עַזָּה הַזֹּאת,
אוּלַי לֹא.
קִשְׁקַשְׁתִּי טוֹב טוֹב אֶת הַמְּקֻשְׁקֶשֶׁת
אָחִי חָזַר לֶאֱסֹף עִם הַיְּלָדִים.
אֵין לָנוּ מָקוֹם לְעוֹד לֶגוֹ בַּבַּיִת,
אָמַרְתִּי
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לֶגוֹ
פִּירָאטִים עִם עַיִן אַחַת
מְכֻסָּה וּכְלֵי תַּחְבּוּרָה
מְעוֹפְפִים, כְּלֵי נֶשֶׁק לֹא
שִׁמּוּשִׁיִּים וַחֲצָאֵי דְּמֻיּוֹת תְּקוּעוֹת
בֵּין הַסּוֹרְגִים וְהַכֹּל מִתְפַּקֵּעַ
הַחוּצָה מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָה
אָחִי מְרַחֵף מֵעַל
הָרִצְפָּה
אֲנִי שׂוֹרֶפֶת אֶת הַבֵּיצָה.
יעל סטטמן, פסיכולוגית, גדלה ביישוב הושעיה שבגליל התחתון ומתגוררת בתל אביב. בוגרת מסלול השירה של "הליקון".
.
.
מיטל פישל
אלמנה שחורה
אֲנִי טוֹוָה קוּרִים
מְטַפַּחַת עֲרוּגוֹת שֵׁנָה בֵּין רִיסַי.
הָעֵשֶׂב בַּגִּנָּה שׁוּב גָּבוֹהַּ.
רגע
יֵשׁ וְעוֹדֶנִּי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ הוֹלֵךְ
(בַּלֵּילוֹת בְּעִקָּר בַּלֵּילוֹת)
קַל צְעָדָיו כְּשִׁקְשׁוּק מַפְתְּחוֹת
וְרַעַד.
ארס פואטיקה כלבית
נְשָׁמָה פְּצוּעָה נוֹבַחַת בְּקוֹל
גַּם אֲנִי רוֹצָה לְהוֹצִיא מֵעַצְמִי יְבָבָה כָּזֹאת
בְּקוֹל צָרוּד וְנוֹכֵחַ.
מיטל פישל, ילידת 1982, חברת קיבוץ שריד. כותבת שירה, סטודנטית נצחית.
.
» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת מיטל זהר, איל דוננפלד ועינת גדעוני
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
לכל גיליונות המוסך לחצו כאן
.
