שיחה עם תהילה גבאי דויטש על אמנות אחזקת הרכב ועל ספרים
תהילה גבאי דויטש הקימה את "אוטול'ה" – בלוג וסדנאות לתחזוקת רכב – כדי לעזור לנשים (ולגברים) להכיר את הרכב שלהן ולדעת לפתור בו תקלות בלי להרגיש חוסר אונים. לכבוד סוכות היא מבקרת אצלנו במוסך. . .
שלום תהילה, ברוכה הבאה למוסך שלנו. ספרי לנו קצת על המיזם שלך.
הכול התחיל כשהייתי נהגת חדשה ולא היה לי מושג בשום דבר שקשור לרכב. מהר מאוד הבנתי שחוסר הידע שלי פוגע בי וגורם לי להיות תלויה באחרים. אז החלטתי ללמוד את הנושא בעצמי ולעזור למי שנמצאת באותו מצב.
המיזם כולל בלוג בנושא רכב, סדנאות בתחזוקת רכב וגם סדנת און־ליין.
אילו תגובות את מקבלת?
לרוב אני מקבלת תגובות חיוביות, נשים תמיד מספרות לי על הפעם ההיא שנתקעו עם הרכב ולא הסתדרו, וגברים שואלים אותי בפליאה איך הגעתי לזה ואיך למדתי את זה. רוב התגובות טובות ומפרגנות.
מתי יש לך זמן לקרוא ספר (שאינו ספר רכב)?
האמת היא שבילדותי הייתי תולעת ספרים והייתי קוראת שלושה ספרים בשבוע. הייתי אורחת קבע בספרייה ולא היה כמעט ספר שלא קראתי.
כיום הזדקנתי ואני לא קוראת הרבה, אבל לאחרונה חזרתי לקרוא, בעיקר בסופי שבוע.
אילו סוגי ספרים את אוהבת?
אני לא יודעת איך נקרא הסגנון הזה, אבל אני אוהבת ספרים שהתרחשו בתקופה מסוימת, ואז חוץ מהסיפור אפשר ממש לצלול לתוך התקופה ולדמיין איך הכול נראָה, איך אנשים התלבשו, דיברו וחשבו. דוגמה לספר כזה שקראתי הוא חמש דרכים לעזוב את בייקרסטון, ספר שמתאר את קורותיה של משפחת כורים ענייה בפנסילבניה. הקריאה בספר גרמה לי לצלול לתקופה מרתקת שלא הכרתי. זה מבחינתי כמו טיול למקום שאחרת אי אפשר להגיע אליו.
גדלת בחברה חרדית – האם הטעם הספרותי שלך השתנה עם השינויים האישיים שעברת?
למרות שגדלתי בחברה החרדית וכיום אני לא חלק ממנה, אני עצמי והטעם שלי בספרים לא השתנו משמעותית. למשל, אף פעם לא התחברתי לסיפורים בדיוניים, וגם היום לא. גם אז ריתקו אותי ספרים שהתרחשו בתקופות היסטוריות או במקומות רחוקים. אחד הספרים האהובים עליי בילדות, והייתי קוראת אותו עכשיו שוב בשמחה, נקרא דון קרלוס בכלא (מאת הסופר החרדי ח' אליאב), סיפור על אנוסים בתקופת האינקוויזיציה בספרד ופורטוגל. זה ספר שמתאר בצורה מדהימה את התקופה. נראה לי שאם אני אסע עכשיו לליסבון אני אזהה את הרחובות והמקומות.
הסופר שהכי אהבתי בילדות הוא מ' ארבל. הוא היה כותב סיפורי מתח למגזר החרדי. כל סיפור התרחש בתקופה אחרת, עם דמויות שונות, וכל ספר היה מסעיר מקודמו. אני זוכרת שכל ספר שקראתי בסדרה לא יכולתי להניח מהידיים, והייתי חושבת עליו אחר כך ימים שלמים.
ממה את נהנית במיוחד בעבודתך?
אני הכי נהנית לראות את המבט של המשתתפות משתנה, משהו שנראה להן מסובך פתאום נהיה נהיר וברור. זה נותן לי סיפוק עצום.
האם נתקלת בספרים בתיאורי מוסך ותיקוני רכב שנשמעו לך לא אמינים? למשל בספרו של א.ב. יהושע, "המאהב"?
האמת שלא קראתי את המאהב, אבל נשמע מעניין, אני אנסה לחפש אותו ולקרוא ואחזור לדווח 🙂
את מאזינה לספרי שמע בזמן נהיגה?
ספרים מעניינים אותי יותר מדי, ואז אני לא מצליחה להתרכז בנהיגה… לכן בנהיגה אני מעדיפה להקשיב רק למוזיקה, רדיו, פודקסטים.
ומה את קוראת בימים אלו?
סיימתי אתמול לקרוא את הספר סיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז. ספר מעניין, סוחף וגם נותן הצצה היסטורית לתקופת קום המדינה.
אהבתי שהעלילה של הספר לא ליניארית, הסופר כותב סיפור על משהו שהתרחש כשהיה ילד, פתאום קופץ כמה שנים קדימה או אפילו כותב פתאום על התקופה שמתרחשת עכשיו, בזמן שהוא כותב את הספר.
מדובר לדעתי על ספר חובה ואני לא מבינה איך רק עכשיו קראתי אותו.
תודה רבה, תהילה, אנחנו מקוות לבקר בהזדמנות במוסך שלך.
תגובות על כתבה זו