הַמּוּסָךְ – גיליון 36

וּכְשֶׁנִּפְרשׁ לִישֹׁן נַרְחִיק / כְּלוּחוֹת טֶקְטוֹנִיִּים זֶה מִזּוֹ / כָּל אֶחָד לַחֲלוֹמוֹ, לְאַדְמָתוֹ

"הייתי רוצה שמישהו, שאדם אחד, יבין אותי. והייתי רוצה שאותו אדם יהיה אתה". מבחר מכתבים מאת סופרות וסופרים, לדמויות ספרותיות ולנמענים בשר ודם

"מה אגיד לו אם ישאל אותי על זה, חשבתי. היו לךְ עוד ארבע שעות לחיות וזה מה שבחרת לעשות בהן? לא רציתי להשאיר לךָ בלגן, אשקר. תכף תאבד אותי, לפחות לא להפיל עליך את הכלים."

אֶרֶץ שֶׁל תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת, / בִּקּוֹרוֹת סְפָרִים, בִּיּוֹגְרַפְיוֹת, / וּמֵעֵת לְעֵת אֵיזֶה אִי שֶׁל שִׁירָה; / מָקוֹם שֶׁבּוֹ בִּקֹּרֶת וְדֵעָה /
הֵן רַק מַצְפֵּן, שַׁבְשֶׁבֶת, אֵדִים.

"איזה נס! אם נותנים חופשות אולי ההמתנה, המילה הניטרלית הזאת שאני לא יכולה לסבול, תתפוגג במפח נפש לכל הששים אלי קרב?"