"חששתי שבגלל הניתוק בין שני הצדדים הארגז עלול להיתקע באמצע הדרך ושקספיר וג'ויס יחוגו לעד בלימבו בין ישראל לעזה." מיה קליין בתרגומים משיריו של המשורר העזתי מוסאב מוסטפה, וברשימה על ארגז ספרים שיועד לספרייה בעזה
.
.
1.
כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה בְּעַזָּה,
עָלֶיךָ לִפְתֹּחַ קְצָת אֶת הַחַלּוֹנוֹת בַּקּוֹר הַזֶּה
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַפְּצוּ
מֵהַלַּחַץ בָּהַפְצָצוֹת הַלֵּילִיוֹת הַצְּפוּיוֹת.
אַחֶרֶת יְכֻסֶּה רֹאשְׁךָ קַעֲקוּעִים
שֶׁל צַלָּקוֹת, וּבְשָׂרְךָ יְעֻטַּר
בִּרְסִיסִי זְכוּכִיּוֹת.
.
2.
"אֶפְשָׁר רַק לְדַמְיֵן!"
זֶה מָה שֶׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים
כְּשֶׁהֵם מְגַלִּים
אֵיךְ עוֹבֵר עָלֵינוּ הַיָּוֹם
"אֲנִי יָכוֹל רַק לַחֲלֹם"
כָּךְ אֲנִי עוֹנֶה לָהֶם
כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר וְרוֹאֶה
שְׁתֵּי צִפֳּרִים עוֹזְבוֹת אֶת הַקֵּן
כְּדֵי לָשִׁיר שִׁיר לְאָמָּן
הַיּוֹשֵׁב בְּגִנָּה
וּמְצַיֵּר בַּיִת
עַל הַהֲרִיסוֹת,
בְּשָׁעָה שֶׁהָעֲנָנִים מְצֵלִים עָלָיו
וְהָרוּחַ הַקַּלָּה
מְנַחֶמֶת מְעַט
אֶת לְחָיָיו הַסְּמוּקוֹת.
.
.
באביב 2017 קראתי כתבה על פתיחת הספרייה הראשונה בשפה האנגלית בעזה, שהקים מוסאב מוסטפה. לספרייה היו דרושים ספרים. כמו מוסאב, אני לומדת ומלמדת ספרות אנגלית. יצרתי איתו קשר על מנת לתרום ארגז ספרים שהיה בידי: מחזות שקספיר, בקט, דפו, וולף, ג׳ויס. מוסאב כתב שישמח לקבל את הספרים – הספרייה שיוועה לחיזוק – אבל שאל אם יש לי דרך להכניס אותם לעזה.
המרחק בין תל אביב לעזה הוא 92 ק״מ, פחות משעה נסיעה. התחלתי לבדוק את הנושא, תחילה מהכיוון המובן מאליו לכאורה: דואר ישראל. התברר שניתן לשלוח דואר עד הגבול, ומשם לתוך הרצועה באמצעות הדואר העזתי. הבעיה הייתה כמובן המעבר מכאן לשם. כשניסיתי לברר איך יעבור ארגז מהצד הישראלי לצד העזתי, לא הייתה תשובה. חששתי שבגלל הניתוק בין שני הצדדים הארגז עלול להיתקע באמצע הדרך ושקספיר וג'ויס יחוגו לעד בלימבו בין ישראל לעזה.
מוסאב הציע שאצור קשר עם חברת שילוח פרטית. התקשרתי לחברת DHL, שלהם משרדים בתל אביב ובעזה. במשרד בעזה טרקו את הטלפון כששמעו מאין אני מתקשרת. במשרד בתל אביב אמנם הסכימו לענות אבל עדכנו שהם מעבירים לעזה מסמכים בלבד ואינם עוסקים בחבילות כלל. כשסיפרתי על כך למוסאב הוא שלח לי תמונה של משלוח שקיבל – חבילת ספרים שהגיעה מגרמניה באמצעות חברת DHL ולא אחרת.
התחלתי להרים טלפונים, אולי לאחד מחבריי יש מכר או מכר של מכר שמכיר מישהו שנכנס לעזה ויכול לקחת עימו את ארגז הספרים. במהלך הבירורים שוחחתי עם אנשים רבים, ביניהם עובד או״ם, אדם ממזרח ירושלים שמשפחתו מתגוררת בעזה ובתו נפגעה מצה״ל, אב שכול ישראלי שמקדיש את חייו להסעת ילדים חולים מעזה לקבלת טיפול רפואי בישראל. דיברתי גם עם חבר שמלמד יוגה בגדה המערבית, בניסיון לבדוק אם הארגז יוכל להישלח לכתובת בגדה ומשם לעבור לעזה.
התברר שמסובך מאוד להעביר ארגז ספרים אחד מכאן לשם.
בינתיים, מוסאב ואני המשכנו להתכתב, על חיינו ועל המשפחות שלנו ועל החשמל (והיעדרו) בעזה, בעוד חום הקיץ מתעצם. מוסאב שלח לי משיריו, ארגז הספרים העלה אבק, ואני נואשתי מהניסיון להעביר אותו לעזה. במקום זה החלטתי לארגן ערב התרמה לספרייה; כך מוסאב יוכל לרכוש את הספרים ישירות. ב-9 ביולי 2017 התקיים אירוע ההתרמה, בהשתתפות סופרים ומשוררים שכותבים באנגלית בישראל: אמריקאים, ישראלים, אנגלים, צרפתים-וייטנאמים. מוסאב השתתף באירוע דרך הסקייפ. רוני ומיכל אדרי מ'מפעל השלום' אירחו בנדיבות. בכסף שנתרם רכשנו שוברים לאמאזון וכך, סוף-סוף, זכתה הספרייה בשפה האנגלית בעזה, על שם אדוארד סעיד, לקבל מאיתנו ספרים.
.
תגובות על כתבה זו