אלבום התמונות הנדיר שניתן במתנה לנציב הרברט סמואל

מבט מרהיב אל ארץ ישראל של שנת 1920: המנדט, הנופים והאירועים ההיסטוריים.

הרברט סמואל באזור א-סאלט, 1920

אחד הפריטים היפים והמעניינים בארכיון המדינה הוא "אלבום מִצְפָּה". האלבום הוא חלק מ"אוסף הרברט ואדווין סמואל" שנמסר לארכיון על ידי אדווין, בנו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בתקופת המנדט הבריטי, 1925-1920. כריכת האלבום היא מעור זמש ועליה כתוב מִצְפָּה באותיות לטיניות.

באלבום 51 צילומים ובסופו 78 חתימות של חברי "המושבה האמריקנית" (שחלק מהם היו צלמים מקצועיים). בתוך האלבום אין הסבר לתכלית לה הוא נוצר. אולם תוכן האלבום ומיקומו בתוך אוסף משפחת סמואל הביא אותנו למסקנה שהוא הוגש להרברט סמואל כמתנה מחברי המושבה האמריקנית כאשר סיים את כהונתו כנציב העליון.

 

 

 

כריכת אלבום מצפה
כניעת ירושלים העות'מאנית לבריטים
ועד הצירים בתחנת הרכבת בלוד, 4 באפריל 1918

כניסת הרברט סמואל לתפקיד הנציב העליון

ב-1 ביולי 1920 הגיע סר הרברט סמואל, יהודי-בריטי בעל השקפה ציונית ולשעבר שר הפנים הבריטי לנמל יפו. בהתחשב במגבלות הנמל עגנה האנייה סֶנְטוֹר (Centaur) מחוץ לנמל וסמואל הגיע לחוף באמצעות סירה. מכאן יצא לעיר יפו בה נערכה לו קבלת פנים ראשונה. מיפו נסע סמואל ברכבת לירושלים ובתחנת הרכבת ערך לו ראש העיר קבלת פנים.

הרברט סמואל התגורר בבניין אוגוסטה ויקטוריה. רק לאחר שהבניין נפגע ברעידת אדמה ב-1927 נבנה "ארמון הנציב". ב-7 ביולי 1920 הוכתר סמואל באופן רשמי כנציב העליון. ב-11 ביולי 1922 אישר "חבר הלאומים" את המנדט הבריטי וב-11 בספטמבר 1922 נשבע סמואל לקיים את כתב המנדט של חבר הלאומים.

האנייה סֶנְטוֹר עוגנת מול יפו, מעבר לסלע אנדרומדה. 1 ביולי 1920
סמואל (בלבוש לבן) נוחת בנמל יפו, 1 ביולי 1920
סמואל מתקבל בעיר יפו, 1 ביולי 1920
סמואל מתקבל בתחנת הרכבת בירושלים על ידי ראש העיר, 1 ביולי 1920
אוגוסטה ויקטוריה (בית הממשל), יולי 1920
הכתרת הרברט סמואל לנציב עליון של ארץ-ישראל, 7 ביולי 1920

 

 

סיורים בארץ-ישראל

בחודשים יולי-ספטמבר 1920, מיד לאחר שהוכתר לנציב עליון, החל סמואל לסייר במקומות שונים בארץ-ישראל. תחילה נסע לחיפה, אחר כך נסע לבקר בראשון לציון, בבאר שבע ובאשקלון – שם פתח את החפירות הארכאולוגיות. כמו כן ביקר בעיר א-סאלט שבעבר-הירדן כי באותה עת עבר-הירדן הייתה חלק מתחום שלטונו.

סמואל נואם בחיפה, 9 ביולי 1920
סמואל ורונלד סטורס עוצרים ליד כפר ערבי בדרכם מחיפה לירושלים, 10 ביולי 1920
קבלת פנים לסמואל בראשון לציון, 27 ביולי 1920
סמואל ברחוב הראשי בעיר א-סאלט, יולי-אוגוסט 1920
סמואל פותח את החפירות הארכאולוגיות באשקלון, 10 בספטמבר 1920

 

 

 

תמונות נוף בארץ-ישראל

צלמי המושבה האמריקנית שילבו באלבום תמונות ממקומות שונים בארץ-ישראל: מפת מידבא המציגה את ארץ-ישראל כפי שראו אותה בעולם הנוצרי במאה החמישית ואשר נמצאה בשרידי כנסייה בעיר מידבא שבעבר-הירדן, רבת עמון, ים המלח, הירדן, ואדי פארה, מבט על ירושלים מהר הזיתים, מסגד כיפת הסלע, הכינרת (בצבע) ושד' רוטשילד בתל אביב. יש להדגיש שהם לא הכניסו לאלבום צילומים של כנסיית הקבר הקדוש ושל הכותל המערבי.

מפת מידבא, שנות ה-20
רבת עמון, שנות ה-20
ים המלח, שנות ה-20
עין פרת (ואדי פארה)
מסגד כיפת הסלע, שנות ה-20

 

 

ביקורו של שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל והפרדת עבר-הירדן מארץ-ישראל המנדטורית

בעקבות שורה של משברים במזרח התיכון כינס שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל במרס 1921 ועידה בקהיר. בין השאר הוחלט בוועידה להפריד את עבר-הירדן מממשלת המנדט של ארץ-ישראל ולהעביר את השטח לשליטה של האמיר עבדאללה, כנסיכות תחת שלטון בריטי. לאחר מכן נסע צ'רצ'יל לבקר בירושלים. במאי 1923 הקריא סמואל בשם ממשלת בריטניה את הכרתה בעצמאות של עבר-הירדן אך היא נשארה מדינת חסות בריטית.

צ'רצ'יל נואם בהר הצופים בסמוך לאתר אבני הפינה של האוניברסיטה העברית, 29 במרץ 1921
צ'רצ'יל נוטע עץ דקל בהר הצופים, 29 במרץ 1921
סמואל נפגש בעבר-הירדן עם האמיר עבדאללה ו-וינדהם דידס, אפריל 1921
סמואל נפגש עם האמיר עבדאללה ולורנס "איש ערב" בעבר-הירדן, 14 במאי 1923
סמואל מקריא את הכרזת העצמאות של עבר-הירדן, לידו האמיר עבדאללה, 14 במאי 1923

 

 

פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1 באפריל 1925

ב-1 באפריל 1925 נפתחה האוניברסיטה בטקס מרשים בו השתתפו ראשי התנועה הציונית, שלטונות המנדט ואף שני אישים מהנהגת בריטניה: לורד ארתור בלפור שחתם על "הצהרת בלפור" בנובמבר 1917 ולורד פילדמרשל אדמונד אלנבי שפיקד על הצבא הבריטי בכיבוש ארץ-ישראל מידי האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה (שבאותה עת סיים את תפקידו כנציב העליון של מצרים וסודן). למחרת הניחו את אבן הפינה למכון איינשטיין בהר הצופים.

מבט על האוניברסיטה העברית ואוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים, שנת 1925
חצר האוניברסיטה העברית בהר הצופים, שנת 1925
טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1 באפריל 1925
ארתור בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה, 1 באפריל 1925
מסיבה באוגוסטה ויקטוריה לכבוד פתיחת האוניברסיטה. משתתפים האורחים הנכבדים שהגיעו לטקס, 1 באפריל 1925
הנחת אבן הפינה למכון איינשטיין בהר הצופים. מסתכלים (משמאל לימין): בלפור, סמואל, מאגנס ו-וייצמן, 2 באפריל 1925

 

הטקס לפתיחת בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, 28 באפריל 1925

במלחמת העולם התקיימו בעזה שלושה קרבות בין הבריטים לבין הטורקים: במרס, באפריל ובנובמבר 1917. הטורקים ניצחו בשני הקרבות הראשונים והבריטים ניצחו בשלישי. במיוחד סבלו הבריטים מהקרב השני בו נהרגו להם למעלה מששת אלפי חיילים. בעקבות זאת הודח המפקד הבריטי והוחלף על ידי אלנבי. בקרב השלישי ניצחו הבריטים. במלאת שמונה שנים לקרב עזה השני חנכו הבריטים בית קברות צבאי בו נקברו מרבית החללים הבריטים וכן חללים טורקים. סמואל הגיע לבית הקברות עם אלנבי והבישוף האנגליקני של ירושלים ד"ר מקאינס ניהל את הטקס.

סמואל ואלנבי יורדים בתחנת הרכבת הסמוכה לבית הקברות הצבאי בעזה, 28 באפריל 1925
הבישוף ד"ר מקאינס חונך את בית הקברות, 28 באפריל 1925

 

המושבה האמריקנית בירושלים

ב-1881 הוקמה המושבה האמריקנית בירושלים כשבראשם עומדים בני הזוג ספאפורד. הם רכשו בניין שעליו קיים כיום מלון "אמריקן קולני". ב-30 ביוני 1925 סיים הרברט סמואל את כהונתו כנציב עליון של ארץ-ישראל. ככל הנראה זמן קצר קודם לכן הוא קיבל את אלבום מצפה מידי אנשי המושבה האמריקנית שאף הוסיפו 78 חתימות בסוף האלבום. כמו כן מוצג כאן צילום צבעוני של גב' ספאפורד.

 

גב' אנה ספאפורד במושבה האמריקנית, תחילת שנות ה-20

 

 

כתב: ד"ר ארנון למפרום, ארכיון המדינה

 

כתבות נוספות:

החברה השוויצרית שצבעה את ארץ ישראל בכל צבעי הקשת

"מתנת גומלין קטנה": אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל

צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש

תמונות נדירות: 150 שנה בכותל המערבי

ארכיון המדינה

בארכיון המדינה נמצאים מעל ל 400,000 מסמכי המדינה, ביניהם: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טפסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת ומשתנה על-פני מאה וחמישים שנה. מרשמי אוכלוסין. דיווחים סודיים. מכתבי אזרחים. חומרים כלכליים, משפטיים, גיאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון. ועוד ועוד ועוד. כאן בבלוג נפרסם מידי פעם מסמכים מעניינים ונושאים שחשבו שתדעו עליהם.

לכתבות נוספות של ארכיון המדינה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו