בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19, עם הגיעם של חלוצי הצילום לארץ הקודש, היה הכותל לאחד מהאתרים החביבים עליהם. צפו בדימויים הנפלאים, שחלקם מוצג כאן לציבור בפעם הראשונה.
מהו סוד קסמו של הכותל המערבי? אינספור מילים כבר נאמרו על אותו קיר אבנים, הממשיך, עד ימינו אלה, להצית רגשות עזים. עוד מימים קדומים, היה הכותל לאחד מסמליה של ירושלים ואולי האתר המזוהה ביותר עם כיסופי הגאולה של העם היהודי. תיאורים גרפיים של הכותל עיטרו תשמישי קדושה יהודיים עוד בעת העתיקה, שלעתים צויירו מתוך הדמיון ולעתים התבססו על תיאורי נוסעים שהגיעו לארץ ישראל. הכותל שימש נושא גם לציורי נוסעים ותיירים שביקרו בארץ הקודש, שביססו את התבנית הקבועה – מבחינת הזווית ובניית הקומפוזיציה – של דימוי מוסכם לאתר זה, שהלך ושהשתרש.
בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19, עם הגיעם של חלוצי הצילום לארץ הקודש, היה הכותל לאחד מן האתרים החביבים גם עליהם. למרבה הפלא, צלמים אלה המשיכו את אותה מסורת שהתוו הציירים לפניהם, והקפידו על אותה זווית (בדרך כלל מדרום לצפון), אותה קומפוזיציה (לאורך ולא לרוחב, כשהדמויות מרוכזות בחלק הקדמי של התצלום) ואותו מסר: היהודים מתאבלים על חורבן בית מקדשם.
על אף שרבים מן הצלמים ניסו לשוות לדימוי שיצרו אופי תיעודי, אותנטי, הרי שאין ספק כי תצלומים אלה, בייחוד המוקדמים שבהם, היו מבויימים. זמני החשיפה הארוכים שנדרשו באותם ימים של ראשית הצילום דרשו מן המצולמים לקפוא על מקומם ללא תזוזה למשך שניות ארוכות, לעתים דקות. לא מן הנמנע הוא כי המצולמים אף קיבלו תשלום על שירות זה, לאחר שהסתדרו במיקום הנדרש על ידי הצלם.
תצלומי הכותל מן המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 השמורים בספרייה הלאומית מהווים הצצה נדירה אל אחד מן המקומות הקדושים ביותר בירושלים, וחושפים גם את התמורות שהתרחשו בו במשך השנים.
אנו מזמינים אתכם להתבשם מדימויים נפלאים אלה, שחלקם מוצג כאן לציבור בפעם הראשונה. התעמקות נוספת בתצלומים אלה ובעוד רבים השמורים בספרייה הלאומית, עשוייה להניב תגליות מפתיעות על מנהגי תפילה שונים, היחס לצמחייה ולאבני הכותל ועוד פרטים על המקום שכולנו מכירים, אך יש בו עוד פנים נסתרות רבות.
תגובות על כתבה זו