אין הרבה מפות שבכוחן להקים לתחייה עיר, ובאופן ספציפי את ירושלים של לפני שבעים ושמונים שנה. מפות שאינן רק רישום סכמטי של רחובות העיר, אלא תיאור של בניינים רבים, מוסדות תרבות ופנאי בצד מבני ממסד, בצורה מפורטת ונאה במיוחד. מפות שמציבות אל נגד עיננו מראות של חיי ירושלים של פעם. כאלה הן מפות ירושלים המצוירות של ספירידון.
מי היה ספירדיון?
את תיאור חייו של ספירידון אנו מוצאים אצל פרופ' קובי כהן הטב: ספירידון היה יליד ירושלים (1894) שכיהן בערוב ימיו בתור נשיא החברה היוונית אורתודוכסית בעיר. בשנות העשרים לחייו למד ספירידיון הנדסת חשמל והנדסה אזרחית בשוויץ. הוא הושפע שם מרעיונות שהתפתחו במדינה באותה תקופה בנוגע להכנת מפות תיירות מודרניות. כאשר חזר לירושלים לא הצליח להתפרנס ולכן החליט לעסוק במשהו שונה – להמציא מפה שתבטא את המרחב העירוני הירושלמי בתלת-מימד.
חובבי מפות? פתחנו קבוצה במיוחד בשבילכם!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "מפות גדולות לארץ קטנה":
מפתו יצאה לאור בשנות השלושים של המאה ה-20. זוהי מפת התיירות הראשונה של ירושלים. היא הודפסה בדפוס הכנסייה היוונית אורתודוכסית ואחרי כן בדפוס גולדברג.
הנה כמה דוגמאות נהדרות מתוך המפה של ספירדיון. אל תשכחו ללחוץ על התמונות להגדלה.
גלו עוד על ירושלים – תמונות נדירות מירושלים, מפות עתיקות, סיפורים ועוד >>
בתי הכנסת "החורבה" ו"תפארת ישראל":
ספירידון טרח והציג מקרא מפורט ביותר המתאר את השיוך הדתי של מבנים בעיר:
שכונות שהיו ואינן, קמות ומשוחזרות לנגד עינינו:
בתי שכונת התימנים "עזרת נידחים" בסילואן, כמובן עם סימון מגן דוד:
וכן ג'ורת אל ענאב באזור חוצות היוצר של היום:
כמו גם שכונת אמירה בפאתי רחביה:
ניתן להתרשם מן הציורים המפורטים של המבנים השונים:
בית החולים למצורעים, הוא בית הנסן:
מגדל השעון שניצב עד שנת 1934 בסמוך למתחם עיריית ירושלים של היום וביה"ח הצרפתי סנט לואי:
מלון פאלאס המפואר (שבמקומו עומד היום מלון וולדורף אסטוריה) מול בריכת ממילא, בסמוך לקונסוליה של ארה"ב:
בית ספר למל ומולו קולנוע אדיסון המכונה כאן "בית האופרה":
גם במפתו משנת 1945 – מפה המכוונת למזרח, כיוון לא שגרתי במפות ירושלים, ממשיכים ציורי המבנים לתפוס מקום מרכזי.
רוב הכיתוב במפה הינו באנגלית, זולת "כיתוב מותאם קהילות": מעט כיתוב ברוסית באזור מגרש הרוסים, מעט כיתוב בערבית בעיר העתיקה ובמזרח העיר, כיתוב ביוונית במושבה היוונית, ושלושה פריטי כיתוב בעברית: שכונת "מאה שערים", רח' "בן מימון", ושכונת "זכרון משה" ובה מבנה קולנוע אדיסון:
רואים מימין את בי"ס אליאנס כי"ח שעליו עומד היום בנין כלל:
במרכז העיר אפשר לראות את תחנת האוטובוסים המרכזית של אגד, במקום שבו נמצאת היום תחנת הרכבת הקלה "יפו מרכז". כמו כן אפשר לראות ציורים ברורים של מבני קולנוע ציון, קולנוע עדן וקולנוע אוריון. וכן של בתי הקפה המפורסמים של אז: קפה וינה וקפה אירופה.
לא רק בתי הקולנוע במרכז העיר מקבלים התייחסות מכובדת, גם הקולנוע במושבה הגרמנית מופיע: קולנוע ריג'נט (קולנוע סמדר של היום):
בשכונת טלביה נמצא ציור של בית המצורעים בשמו "בית מורביה" וכן קונסוליות של טורקיה, איראן, ספרד ויוון:
הקונסוליות של עיראק, לבנון, מצרים, שוויץ וצ'כוסלובקיה שכנו ממערב למושבה היוונית, באזור קטמון:
בדרום ירושלים המפה מרחיקה עד ים המלח וכוללת את מפעל האשלג ששכן בצפונו, את ההרודיון, ואת בית המושל, הוא ארמון הנציב, מעליו מתנוסס הדגל הבריטי.
והנה מתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים, עם ציור בית וולפסון, משכן בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי דאז:
בעיר העתיקה המצודה והקישלה:
המפות מציגות את שמות הרחובות שהיו נהוגים בירושלים בזמן המנדט הבריטי:
דרך ג'וליאן = רח' המלך דוד
הנסיכה מרי = רח' שלומציון המלכה
רח' ממילא = רח' אגרון, רח' יצחק קריב
רח' סיינט פאולוס = רח' שבטי ישראל
רח' סיינט לואיס = רח' שלמה המלך
רח' ג'פרי מבויון = רח' הע"ח
סולטאן סולימאן = רח' הצנחנים
רח' צ'נסלור = רח' שטראוס
אולי בשל מוצאו היווני של מחבר המפה, אזור המושבה היוונית מפורט ביותר:
המועדון היווני = ליד רח' אבנר
דרך בית צפפה = רח' עמק רפאים
דרך המושבה היוונית = רח' רחל אמנו
דרך אפתימיוס (מייסד המושבה) = רח' יהושע בן נון
אחרית דבר
ספירו נ. ספירידון, נולד בירושלים בשנת 1896 ונפטר בה ב- 1952.
היה מהנדס חשמל ואלקטרוניקה עם כשרון טבעי לציור. משרדו שכן בממילא, ובו העסיק מספר צעירים מן הקהילה היוונית של ירושלים וגם לימדם את המקצוע.
נהג לצייר את המפות כאשר היה מצב בטחוני בירושלים שלא איפשר לו להגיע לעבודה בממילא.
בין תחומי העניין שלו היו ארכיאולוגיה, ארכיטקטורה (תכנן את בית המשפחה בבקעה) וציור קריקטורות.
התעניינותו של ספירידון בארכיאולוגיה הביאה אותו לידי דיונים עם הכומר הבכיר של מסדר האבות הלבנים מכנסיית סנטה אנה על אודות תוואי חומות ירושלים העתיקות. נושא זה בא לידי ביטוי במפותיו הכוללות את סימון תוואי חומות העיר הקדומות.
ב-1948 אולצה המשפחה לעזוב את שכונת בקעה. למזלה, הציעה לה הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית חדר אחד למגורים, בו התגוררו הסבתא, ההורים, ושלוש בנותיהם במשך ארבע שנים.
אחת מהן, מריאן באניאן, בת 81 היום, שמעולם לא עזבה את העיר, (ומציינת כי למרות זאת מעמדה בה הינו "נוכחת-נפקדת"), מסרה לנו את הפרטים המשלימים על אודות אביה, ואנו מודים לה על כך.
המידע על תולדות חייו ופועלו של ספירדיוו הוא ע"פ פרופ' קובי כהן הטב.
רוצים ללמוד עוד על מפות?
הצטרפו לקבוצת המפות החדשה של הספרייה הלאומית בפייסבוק – "מפות גדולות לארץ קטנה"
כתבות נוספות
"נחלת אחוזת ניו-יורק" בארץ אבותינו
מה מסתתר בנחלות שבט זבולון, יששכר וחצי המנשה?