בשנת 1937 העמיד הצייר חיים אתר בסדנה שלו בצריף קטן בקיבוץ עין חרוד "פינת אמנות". לימים גדלה הפינה, קיבלה שם חדש – "המשכן לאמנות", ועברה למעון קבע, כשלעצמו יצירת מופת של האדריכל שמואל ביקלס. מאז הוצגה בו מיטב האמנות הישראלית. בחודש הבא יציין המשכן שמונים שנה להולדתו בתערוכה מיוחדת – "מאוצרות המשכן לאמנות". לרגל האירוע, את מדורי הגיליון מלוות עבודות מאוספי המשכן, ועל המשכן ואוספיו כותב אוצרו, יניב שפירא.
• תמונת השער: יהושע ברנדשטטר, שבת לרגלי הגלבוע, 1963-66 • אוצרת אמנות: הדר גד • רכזת מערכת: יפעם שחם • רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יגיע אליכן!
מזל טוב למוסכניקית נטלי תורג'מן על הולדת התאומות!
שָׁם הַקָּרוּסֵלוֹת מוּאָרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ / וּבְרֵכוֹת מְמַלְּאוֹת יַמִּים מְתוּקִים. / אֲבָל בַּבֹּקֶר מַסּוֹקִים חָגִים סְבִיב רַקּוֹת הַשָּׁמַיִם / בְּסַכִּינֵי מַדְחֵף שְׁלוּפוֹת.
"היא מסתכלת לתוך העיניים של התרנגולת, אבל העיניים מביטות על חלקים אחרים בעולם ואולי על עולמות אחרים בכלל." סיפור מאת אילנה רודשבסקי
"המסחר הוא הטרנסצנדנטי, הבלתי נתפס. המסחר מבטיח לנו חיים אחרים, חיים בלתי אפשריים, הצמחת שיער ללא גבול, נדודים אינסופיים וציפורים יפהפיות המזמרות שירי כיסופים."
"נום ילדי, עצום עיניים, / אספר לך על סוס / שהיה צמא למים / אך סירב לשתות / כי שחורים היו המים / וסביבם ירוק." פרסום ראשון לתרגום חדש
"העבודה כסניטר לימדה אותי שני דברים: הראשון – אין שום דבר מלוכלך. השני – לאדם יש זכות לזִקנה. לכל סוג של זִקנה. אפילו לסוג כזה." מאת לאוניד לוינזון
"כשעמד לשוב ולהיכנס לביתו הופיעו שם שני עוברי אורח, נזיר־בודהה וכוהן־דאו. הנזיר, ראשו מוכה שחין ורגליו יחפות, והכוהן, חיגר ברגלו האחת ושׂערו פרוע, הלכו וקרבו אליו". צאו סו'אה־צ'ין, בתרגום אנדרו פלקס ואמירה כץ
"מראָה לעולמם של מי שביקשו לברוא עולם חדש אך לא שכחו מאין באו." יניב שפירא, אוצר המשכן לאמנות, מספר על התערוכה
