הוֹ גִּלְגּוּלֵי אֲפוּנוֹת יְקָרוֹת, / אֵלּוּ דְּבָרָיו הַמְּסָרְבִים שֶׁל לוּחַ הַלֵּב, / אַחֲרֵי שֶׁמְּחַקְתֶּן אֶת שְׂפַת יַלְדוּתְכֶן מֵעָלָיו / אֵיךְ יְפַצֵּחַ אֶת הִירוֹגְלִיף הָאַהֲבָה
פרוזה | "ילדה איך קוראים לך", סיפור מאת מרים יחיל-וקס
"הילדים במרפסת פטפטו ביניהם, עליי מן הסתם. עיניהם טיילו בתמיהה על שמלתי המגוהצת. הילדה שלפה את אצבעה מבין בהונותיה והצביעה בה על כסיות התחרה שלי." ילדה שזה מקרוב עלתה ארצה מבקשת להשיל מעליה את זרותה
מיוחד | מסִפרות לחירות
יוצרים מדברים על ספרים משחררים ועל ספרים שצריך להשתחרר מהם
נסיעה קצרה | שלושה פרגמנטים מאת טל ניצן
"החושך היה סגור ואטום כאילו שכבתי בתוך עיסה שחורה. עצמתי עיניים ושוב פקחתי ולא היה הבדל"
עץ נופל ביער – שירה | להפוך את התנועה לְבית
"תנועה בלתי פוסקת ארוגה אל תוך תיאורי יחסיה של הדוברת עם אהובה ועם בנותיהם. חיים ואהבה מתגלים לה במקום שמתקיימת בו תנועה." גיא פרל על ספרה של מיה טבת דיין, 'לאן שנצוף שם בית'
מודל 2018 | קטע מתוך תרגום הספר 'בית פושקין' מאת אנדריי ביטוב
"אולי מה שהדהים אותו יותר מכול היה שקרא את הספר העבה בשקיקה ואפילו בהנאה, ושהקריאה בספרים עבים, מלאכה האמורה לזכות את בעליה במחוות כבוד גדולות לתפישתו, בעצם אינה מתישה כל כך ואפילו אינה משעממת"
עץ נופל ביער – פרוזה | תעתוע גדול מלמטה
"כולם מסכימים שהספר הוא חוויה, או הוויה, פואטיקה נשית. אך האם זו חוויית – או הוויית – האישה שאתן, האם או הבת, השכנה, החברה, אני ואת? מדוע הספר מכעיס אותי כל כך?" דורית קלנר על 'פתח גדול מלמטה' מאת אסתר פלד
הילוך ראשון | "יש לך פרצוף של אחת שתגיע לשמיים", סיפור ביכורים מאת מיכל יערה כרמי
"יש לי בת שאני שומרת אותה שלא תצא פרוצה. אותי זרקו החוצה מהחיים כמו כלבה, עליה אני לא מוותרת. עליי כולם ויתרו. מה זה ויתרו, מי בכלל רצה אותי פעם?" אישה במעגל הזנות ואישה מהבניין ממול נפגשות על החוף לג'וינטים ושיחות
