גיליון 86

שירים מאת שגיא אלנקוה, הגר יושע, ציפי גוריון ואיתי עקירב

"הדרך החכמה והאירונית שבה גליק מבהירה לקורא שהיד שאמורה הייתה לגונן הפרה ברבות השנים את נדריה, היא מופת של אמירה שקטה ומלאת עוצמה". דפי קודיש ורפי וייכרט קוראים בשיריה של גליק

"הוא ניצול שואה, אבל לא עצוב ולא רזה, ויודע ארבע שפות בעולם, ואת כל הספרים וכל הארצות. ולא אכפת לו מהשם אלוהינו. והוא מתרגש מנשים יפות. כמונו. כבר בנות חמש."

במלאת 700 שנה ל"קומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי, גור זק על החמלה שמתגלה במדורי התופת וכור המצרף

"קלופשטוק הפכה בחלוף הזמן מפגש לשיר, שבליבו עדות מפורטת מן ההתרחשויות. ניכר שהשיר מחזיר לה את קולה – העובדת הסוציאלית השותקת היא כעת המשוררת". גיא פרל קורא בשיר מתוך ספרה של אורית קלופשטוק, "לא יכולתי לרשום את זה בתיק"

"חייו הפרטיים של גרינברג מעניקים לשירתו תיבת תהודה עמוקה מני חקר, מקנים לה עצמיות של ממש, כמי שנובטת מקרקע המציאות ואינה מרחפת ללא שורש." קציעה עלון מתבוננת ביצירותיו של תמיר גרינברג