.
שגיא אלנקוה
•
יוֹשֵׁב עַל מַצְּעֵי הַמִּטָּה הַלְּבָנִים
וְצוֹפֶה בְּלֹא עָנָן, וּבֶאֱמֶת חַשְׁרַת עָבִים הִיא סוֹד.
גָּלוּי, כְּשֶׁנִּקְלָעִים לְסִיטוּאַצְיָה מְשֻׁנָּה וְתַחַת חַשְׁרָה
בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת. כְּלוֹמַר, יֵשׁ כִּנּוּס בְּאֵין וְאֵין כִּנּוּס בְּיֵשׁ.
וּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ דַּעַת זוֹכֶה בְּטֶפַח, חֹפֶן.
אֶצְלִי, מָה שֶׁאֲנִי עָשׂוּי לָדַעַת זֶה מָה שֶׁאֲנִי עָשׂוּי לִשְׁאֹל.
מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁקָּרַע בְּדַשׁ בִּגְדּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, שֶׁל שָׁאוּל.
זֶה, כְּמִנְהַג בְּרִית עוֹלָם, יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל, שָׁאוּל, מֻשְׁאָל, לַמָּקוֹם
הַזֶּה, מְקוֹמוֹ.
.
•
כְּמוֹ מִקְשַׁת אֲבַטִּיחִים הַבֹּקֶר. הִנֵּה
בֵּיצָה עֲלוּמָה וּמִמֶּנָּה פּוֹרֵחַ אֶפְרוֹחַ.
דָּבָר פָּתוּחַ מְנֻקָּד גַּחְלִילִיּוֹת אוֹר,
מַבָּט פֹּה בָּעֶרֶב בַּכְּנִיסָה לְזִכְרוֹן.
מַעֲרִיב וּמִתְחַדֵּד וּמַשִּׁיר עָלִים רְחָבִים,
מִין בִּצְבּוּץ כֵּהֶה שֶׁל שְׁמֵי עֶרֶב.
וּמָה הֵם הַחֲרִיצִים בָּהֶם אָדָם כֹּתֶל?
וְאֵיךְ אַחֶרֶת מִתְעַגְּלִים?
אֲנִי הוֹלֵם, בְּהֶחְלֵט, אֲבָל בּוֹדֵד וּמְפַחֵד מְאוֹד.
כְּמוֹ נִהְיֵיתִי פְּרָט מֵהַצּוֹמֵחַ וְהָאַבְנִי שֶׁסְּבִיבִי.
כֵּן, הַחוּץ הַמִּתְהַוֶּה בִּנְגוֹהוֹת דַּקּוֹת. מִין מַעֲטֶפֶת לְדָבָר הוֹמֶה
מְאוֹד. וְאָנָה אֲנִי בָּא?
הַזְּמַן, יְחִידוֹתָיו הֵן מַפְתֵּחַ, וְהִנֵּה הַצְּרוֹר מִתְמַעֵט וּמְרַשְׁרֵשׁ כְּפַעֲמוֹנֵי עֲלֵי אַלּוֹנִים.
.
•
שִׁירַת הַיָּם, שְׂכִירוּת. דֶּקֶל מְעֻנָּב.
כֻּלּוֹ אוֹמֵר חַיִּים. תְּנוּעָה כַּבִּירַת מְמַדִּים. וּמֵעַל שְׁמָשׁוֹת לוֹהֲטוֹת.
חַיִּים. עֲצִיץ וְסוּפוֹת אֵשׁ. פֶּרַח כָּתֹם לָבָן.
וּמִין עֲנָק עִוֵּר שׁוֹלֵחַ כַּפּוֹת גְּדוֹלוֹת. מְסַמֵּן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו בְּכָל כִּוּוּן.
חָשַׁבְתִּי הָרָקִיעַ גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. הַכָּחֹל כָּחֹל יוֹתֵר. הַמַּבּוּעַ מְעֻנַּב פַּסִּים,
דִּמִּיתִי. הַמַּבּוּעַ בִּעְבּוּעַ.
מֵחַדְרוֹ שֶׁל אָדָם מָקוֹם וּמִי שֶׁבָּא וְהוֹלֵךְ אָנָה הוּא? מָהֵם יְרֵחָיו?
זוֹ תְּנוּעָה, סַחַף וְשָׂפָה, מָקוֹם פָּתוּחַ וּמְסַנְוֵר, הַתְחָלָה
אַתָּה חָרִיץ בָּעוֹלָם, אָז תַּחְרֹץ, אַתָּה בַּקָּצֶה אָז תִּדְאַג בַּקָּצֶה לְמִי
שֶׁפּוֹחֶדֶת מְאוֹד, אַל תִּדְאַג, לִדְאֹג צָרִיךְ לְקַבֵּל וְלִהְיוֹת, לְהִתְמַלֵּא,
וְאַל תְּסַרְהֵב בְּמִי שֶׁבְּעַצְמוֹ רַךְ לִרְאוֹת זָנָב, זְנָבוֹ,
אָנוּ שְׁנַיִם כָּלִים, אִישׁ בְּכִלְיוֹן רֵעֵהוּ, וְאֶחְתֹּךְ פָּחוֹת אֶת הֶחָתוּךְ,
כְּאִלּוּ, לְהִתְנַחֵם בְּמִי שֶׁמְּקַבֵּל דְּאָגָה, שֶׁלּוֹמֵד לְאַט אוֹתִי,
וּבִכְלָל לִהְיוֹת, לְבַד לֹא לְבַד, בַּבַּיִת, לֹא בַּבַּיִת.
לֹא מַמְצִיאִים דִּבּוּר מִסְּתָם. צָרִיךְ רֶגַע. מַשֶּׁהוּ שֶׁל הַתְחָלָה.
בְּכָל זֹאת, מִישֶׁהוּ יָקָר שָׁם, וּשְׁנַיִם
לֹא צוֹלִים עַל הָאֵשׁ, נִצְלִים וְרוֹאִים חַיִּים זֶה בָּזֶה.
.
שגיא משה אלנקוה, משורר, תושב זכרון יעקב. פרסם שישה ספרי שירה. האחרון עד כה, "דרך כריכה ריקה", ראה אור בשנת 2019, בהוצאת אבן חושן.
.
.
הגר יושע
עזה
קִרְעֵי קִירוֹת
פּוֹצְעִים אֶת הַיָּם.
שִׁבְרִי פְּנִים.
צַעֲקוֹת הַיְּלָדִים
בְּגֶדֶר הַתַּיִל סְבוּכוֹת.
אֲנִי זָרָה בְּאֶרֶץ זוֹ
אָרִים קְלִפַּת פָּנִים יְשָׁנָה
לַעֲטוֹת עַל פָּנַי
לִרְאוֹת דַּרְכָּהּ אֶת פָּנַיִךְ.
וְעוֹד אַחֶרֶת אֶאֱסֹף
מְגַשֶּׁשֶׁת דַּרְכִּי אֵלַיִךְ
לְהַנִּיחַ זְהִירָה
עַל פְּצָעִים
שֶׁיָּבְשׁוּ בָּרוּחַ.
הגר יושע, מחנכת ופעילה למען זכויות בעלי חיים. בעבר עבדה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, הייתה רקדנית ועסקה ביוגה ובטכניקת אלכסנדר. זהו לה פרסום ביכורים.
.
.
ציפי גוריון
מתוך "שירי אבא"
*
מֵאַבָּא קִבַּלְתִּי אֶת עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם
וּנְטִיָּה לְדִכָּאוֹן
.
*
לְמַר אֶרֶז בִּיטוֹן הַיָּקָר,
אֲנִי רוֹצָה לְהוֹדוֹת לְךָ עַל שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב עַל אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת עִוֵּר
כִּי אַתָּה מֵבִין, מַר בִּיטוֹן, גַּם אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִוֵּר
אֲבָל הוּא מֵת כְּבָר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים
וְהָיָה אַבָּא שֶׁלִּי כָּל כָּךְ מְעַט –
אָז אֲנִי מְקַוָּה שֶׁזֶּה לֹא יֵרָאֶה לְךָ כְּמוֹ קֶטַע מֻפְרָע, מַר בִּיטוֹן
אֲנִי פָּשׁוּט קוֹרֵאת אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלְּךָ
וּמְדַמְיֶנֶת שֶׁזֶּה אוּלַי מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא הָיָה יָכוֹל לְסַפֵּר
אִלּוּ כָּתַב שִׁירָה
אוֹ אִלּוּ זָכַרְתִּי אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ.
לְמָשָׁל אֶת הַשִּׁיר עַל הַמַּקֵּל
אוֹ עַל אֵיךְ לְלַמֵּד אֶת יְלָדֶיךָ לְהִתְחַבֵּר לַחֲשֵׁכָה.
מַר בִּיטוֹן הַיָּקָר, אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאֹל אוֹתְךָ בְּבַקָּשָׁה,
אֵיךְ זֶה לֹא לִרְאוֹת אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלְּךָ?
.
*
אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִיתִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְיוֹרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת
וּמְנַסָּה לְדַמְיֵן אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַבָּא
לָדַעַת שֶׁמִּיָּמִין יֵשׁ מַעֲקֶה
לְהַרְגִּישׁ שֶׁמִּתַּחַת לָרַגְלַיִם יֵשׁ אֶבֶן
אֲבָל הִיא יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ לִתְהוֹם.
ציפי גוריון, עורכת ומתרגמת, מנחת סדנאות כתיבה ומועדוני קריאה לכל הגילים, כותבת פרוזה, מסות, ביקורות ספרות ושירה. מנהלת את קבוצת הפייסבוק "המסע אל האי אולי – מסעות בספרות ילדים ונוער", עם הדר בן־יהודה.
.
.
איתי עקירב
דיו, מזבח זכרון
מִי כּוֹתֵב אֶת שְׁמִי
מְצַיֵּר בְּפֶחָם
אֶת תָּוֵי פָּנַי.
נוֹתֵן לִי שֵׁם
בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָאִלְּמוּת
הִיא עֶרֶשׂ־חַיַּי.
.
*
יָדַיִם מְפֻחָמוֹת מַכְתִּימוֹת
אֶת קוֹרוֹת הַדַּף.
…..מָה שֶׁנִּכְתַּב
כְּבָר שָׂרַף אֶת הַפַּרְדֵּס.
וּמָה שֶׁלֹּא, הִרְקִיב
אֶת הַגּוּף עַד הַיְּסוֹד.
.
איתי עקירב הוא משורר ויוצר קולנוע. בוגר ביה"ס סם שפיגל, מורה וחונך בו. בוגר כיתת השירה של הליקון. מלמד כתיבה יוצרת בעמותת אנוש. סרטים שהפיק וביים השתתפו בפסטיבלים ובתערוכות בארץ ובעולם וזכו בפרסים. ספר שיריו הראשון, "דברים שהשארנו באש", ראה אור בשנת 2015.
.
» במדור שירה בגיליון קודם של המוסך: שירים מאת צור גואטה, ספיר יונס ויורם ניסינוביץ'
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
