שירים מאת צור גואטה, ספיר יונס ויורם ניסינוביץ'
סקילה
כָּךְ, מֵהֶכֵּרוּתִי עִם טִבְעוֹ
שֶׁל אֱלֹהִים, יָבוֹאוּ לֶאֱסֹף
אוֹתִי בְּרַכּוּת מִתּוֹךְ הַמִּטָּה
וְיִתְּנוּ לִי כָּבוֹד שֶׁל זְקֵנִים
כָּךְ יַזְכִּירוּ לִי אֶת נְבִיאוֹ
שֶׁל אֱלֹהִים שֶׁאָהַב לִקְצוֹף
אוֹתִי בְּנַעֲרוּתִי הַמַּשְׁחִיתָה
וְיִתְּנוּ אֶת גּוּפִי לַמְּעַנִּים
כָּךְ יָכִינוּ אוֹתִי לְבוֹאוֹ
שֶׁל אֱלֹהִים, יַכְרִיחוּ לַחֲשֹׂף
אוֹתִי לַתְּשׁוּקָה הַמְּמִיתָה
וְיִתְּנוּ בִּי סְקִילַת אֲבָנִים.
.
המורֶה
בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר, אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַסַּפְסָל.
הַיְּלָדִים עוֹבְרִים וְאוֹמְרִים לִי:
הַמּוֹרֶה! שָׁלוֹם, הַמּוֹרֶה!
וְרָצִים לְשַׂחֵק.
עַכְשָׁו אֲנִי מַר פֵּרְבּוֹנִי שֶׁל אֶנְרִיקוֹ
עַכְשָׁו אֲנִי מִיס סְטֶיְסִי שֶׁל אָן
עַכְשָׁו אֲנִי פְּרוֹפֵסוֹר לוּפִּין שֶׁל הָארִי
עַכְשָׁו אֲנִי הַמָּאֵסְטְרָה שֶׁל גְּרֵקוֹ
עַכְשָׁו אֲנִי מוֹרָה־זֶלְדָּה שֶׁל עָמוֹס עֹז
(אֵינֶנִּי, בְּשׁוּם אֹפֶן, מַר דּוֹבִּינְס שֶׁל תּוֹם
אוֹ, חָלִילָה, מַר דֶּיְיוִיס שֶׁל אֵיְּימִי)
עַכְשָׁו מְקוֹמִי עַל מַדַּף הַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית
עַד שֶׁתָּבוֹא יַלְדָּה וּתְאַבֵּק אֶת קִיּוּמִי.
בֵּינְתַיִם הַיְּלָדִים חוֹזְרִים, מְנוֹפְפִים לִי
הֵם אוֹמְרִים: הַמּוֹרֶה, נִגְמְרָה הַהַפְסָקָה, הַמּוֹרֶה.
.
.
.
Unfinished poet no. 1: Yoko Ono Side
דָּבָר אֵינוֹ גָּמוּר אוֹ גָּמַר אוֹ נִגְמַר. אַתָּה עוֹמֵד שָׁם מְחַכֶּה שֶׁיִקָּרַע עוֹד מֵיתָר, קִמּוּרֶיהָ שֶׁל הַגִּיטָרָהאִשְׁתְּךָ רַק מִתְעַגְּלִים עוֹד יוֹתֵר
אַל תַּאֲשִׁים אֶת כָּל הַנָּשִׁימצִפֳּרִים שֶׁהָיִיתָ אִתָּן, לֹא אֲנַקֵּר אוֹתְךָ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תַּחְלִיט לִהְיוֹת בֶּנְאָדָם
לְנַסּוֹת לְחַקּוֹת מָנוֹעַ שֶׁל מְכוֹנִית שֶׁרָשׁוּם עָלֶיהָ רֶכֶב אַסְפָנוּת לֹא מְכַסֶּה אֶת הַתַּחַת הָעֵירֹם שֶׁלְּךָ
זֹאת שְׁעַת צָהֳרַיִם חַמָּה וְהַתַּחַת הַזֶּה הוֹזֶה וּמַזִּיעַ בִּפְנֵי הַנּוֹסַעַת
הַנּוֹשֵׂאת אֶת הַבּוּשָׁה שֶׁלְּךָ
מִפְרַץ גִּיבְּרַלְטָר מִתְמַלֵּא בְּחוֹלצִבְעוֹנִי שֶׁל הַמְּהַגֶּרֶת שֶׁאֵינָהּ מֻרְשָׁה לְהִכָּנֵס דַּרְכּוֹ
אִם הָיִיתָ בּוֹכֶה בִּשְׁעוֹת הָאוֹר חָזָק כְּפִי שֶׁאַתָּה שׁוֹבֵר אָקוֹרְדִים בַּחֹשֶׁךְ הָיִיתִי מוּכָנָה לִחְיוֹתלָנֶצַח,
תּוֹחֶבֶת אֶת הַוָּאקוּם בֵּינֵינוּ אֶל בֵּין חַמּוּקַי. אַל תִּפְתַּח עָלַי קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים
אֲנִי הַיּוֹקוֹ אוֹנוֹ שֶׁל כָּל הַגְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים לְהֵרָצַח בַּכִּכָּר. מַקְשִׁיבָה לָהֶם בִּזְמַן שֶׁהֵם הוֹגִים אֶת שִׁירָתָם
לֹא מְבַצְּעִים אַף פֶּשַׁע בָּעוֹלָם מִלְּבַד הֱיוֹתעַצְמָם. כַּאֲשֶׁר יִגָּמְרוּ הַשִּׁירִים אֻאֲשַׁם בַּהֲפִיכַת הָרִיבִים
לַשִּׁירִים הַפָּחוֹת טוֹבִים בָּאַלְבּוֹם
.
שמים
שָׁמַיִם הִתְבַּלְבְּלוּ כָּל כָּךְ שֶׁהֵחֵלּוּ לְהוֹצִיא כְּתָמִים. פְּנֵיהֶן הִתְעַוְּתוּ, לֹא נִתָּן לְהַבְחִין אִם הֵן צוֹחֲקוֹת אוֹ בּוֹכוֹת.
עוֹקְרוֹת עַצְמָן מִפָּנִים שֶׁל אֲחֵרִים, מִתְאַמְּצוֹת לְחַיֵּךְ, לְהַפְלִיג לְאָן שֶׁהָעֵצִים מַמְשִׁיכִים, לִפְתֹּחַ אֶת שֹׁרֶשׁ הָעֵץ
וְלִהְיוֹת מוּבָלוֹת לְאֶרֶץ הַשָּׁם. שֵׁם שֶׁל צֶמַח אֶקְזוֹטִי אוֹ פְּרִי טְרוֹפִּי בּוֹקֵעַ מִבֵּין הַשִּׂיחִים. הַסַּכִּין יָכֹל לְפַלֵּס אֶת הַדֶּרֶךְ אוֹ לִפְרֹס אָנָנָס וְתוּתִים.
עוֹד שְׁנִיָּה מִישֶׁהִי תִּתְעַלֵּף מֵרֹב תְּמִימוּת. אֲנִי רַק אָמַרְתִּי שֶׁהַזְּמַן מִטַּלְטֵל כְּתִינוֹק, אַף עֵץ לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּפָנָיו.
שָׁמַיִם מַפְצִיעוֹת מִבֵּין עַנְנֵי נֵפְט, מֻתָּרוֹת דֶּרֶךְ עֵינֵי הַטּוּרְקִיז שֶׁלָּהֶן. קוֹל עֲלִיַּת מְחִירֵי הַפֵּרוֹת בְּשׁוּק הַכַּרְמֶל לִקְרַאת הַחַגִּים נִתַּךְ בִּמְבֻלָּקָה.
מוֹתְחוֹת אֶת גַּבֵּיהֶן, מַמְתִּינוֹת בַּתְּנוּחָה, שָׁמַיִם מְיַחֲלוֹת לַמַּעֲרָכָה הָאַחֲרוֹנָה:
צְלִילֵי כַּרְמֶן מִתְנַגְּנִים בְּחָפְזָה, צְבָעִים מִתְנַפְּצִים עַל חַלּוֹנוֹת זְכוּכִית, לְחַיִּים מַעֲלוֹת סֹמֶק סַחְלָבִי, שְׂמָלוֹת מִתְנַפְנְפוֹת בְּחָזְקָה.
אֲנִי מְאַחֶלֶת לַשָּׁמַיִם שֶׁיִּקָּרְעוּ לְמַפַּת שֻׁלְחָן לְבָנָה, יִתְכַּבְּדוּ בְּכִתְמֵי יַיִן אָדֹם וִיפָאֲרוּ אֶת הַנָּשִׁים
שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְהַכְתִּיר
.
.
.
הִיא יָם וּבְתוֹכָהּ
צְדָפִים וְאַלְמֻגִּים
מִמַּעַל מַפְלִיגוֹת כִּרְכָּרוֹת
בְתוֹכָן סְפוּנִים דָּגִים
מְטִילִים מְצוּדָה אוֹסְפִים מִכְמֹרֶת
לִמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ מְעוֹפְפוֹת
כְּנָפַיִם, אֲבָרוֹת וְגוּף קָטָן
מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן
אוּלָם תְּכֵלֶת שְׁמֵנוּ
לָרִאשׁוֹנָה
סֻלָּם וְנִצּוֹלִים
עוֹלִים וְיוֹרְדִים
עוֹלִים וְיוֹרְדִים
.
•
מֵעַל פְּסוּקֵי הַשִּׁיר
רוֹעֲמִים טְעָמִים
רֵיחַ פְּרָחִים סְגֻלִּים
רוֹזְמָרִין וּדְבוֹרָה
מוּצֶפֶת צוּף
טַפְטֶפֶת מְחַבֶּקֶת
עֵץ יָרֹק
הַיֶּלֶד מַעֲבִיר אֶת יָדָיו
עַל חֲרִיצֵי הָעֵץ
וּמְקָרֵב אֶת הַשּׁוּרוֹת
.
כַּלָּנִית
הַפְּרָקִים הָרוֹעֲדִים
הַהִסָּגְרוּת הַמְּאֻגְרֶפֶת
הַהִכָּנְסוּת פְּנִימָה
הַטַּבַּעַת הַלְּבָנָה הַפְּנִימִית
מִתְבַּגֶּרֶת
אַחַר כָּךְ נֶאֱגֶרֶת
אֲבָל כְּשֶׁהִיא מַבִּיטָה בְּעוֹנָתָהּ
רוֹעֶדֶת
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת דורין מרגלית, ישראל בר־כוכב וסוזי רזניק
תגובות על כתבה זו