שלושה שירים מאת המשורר הכורדי ז'אן דוסת, בתרגום רים ע'נאיים
נעל חלודה
הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים לֹא הִבְחִינוּ בָּהּ
בְּדַרְכָּם בַּגֶּשֶׁם אֶל שְׁלַל עִסּוּקֵיהֶם.
וּלְמִי אִכְפַּת מִנַּעַל חֲלוּדָה מִלְּבַד מְשׁוֹרֵר טְרוּף־דַּעַת?
חֲלוּדָה הָיְתָה
עֲשָׂרָה חֹרִים הָיוּ בָּהּ
בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּלִבִּי
שֶׁיְּרִיּוֹת הַמִּלְחָמָה בְּאַרְצִי לֹא חוֹרְרוּ אוֹתוֹ
אֶלָּא הָעֶצֶב
הַמִּתְעוֹרֵר כָּל לַיְלָה
וּפוֹעֵר בּוֹ חֹר חָדָשׁ.
نعلُ صدىء
لم يأبه به المارّة
وهم يمضون تحت المطر إلى أشغالهم المتنوعة
ومن يأبه بنعل صدئ سوى شاعر مجنون؟
كان صدئاً
بعشرة ثقوب
تماماً مثل قلبي
الذي لم تثقبه رصاصات الحرب في بلدي
بل الحزن
الذي يستيقظ كل ليلة
ليعمل فيه ثقباً جديداً.
מלקסיקון המלחמה
מָוֶת:
גָּדוֹל וְאַכְזָרִי מִן הַחַיִּים
מִלְחָמָה:
הֲפוּגָה בֵּין שְׁתֵּי תְּקוּפוֹת שָׁלוֹם
נֶשֶׁק:
שְׂפַת הַמְּשֻׁגָּעִים
שֶׁהַשְּׁפוּיִים מְשַׁלְּמִים אֶת מְחִירָהּ
תְּבוּנָה:
מַטְבֵּעַ שֶׁמְּאַבֵּד אֶת עֶרְכּוֹ בְּבּוּרְסַת הַמִּלְחָמָה
מוֹלֶדֶת:
פָּנָיו הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁל דִּכּוּי
מִלְחָמוֹת צוֹדְקוֹת:
אֵלֶּה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִפְרְצוּ
שָׁלוֹם:
מַסֵּכָה שֶׁהַמִּלְחָמָה עוֹטָה עַל פָּנֶיהָ
בְּעֵת קְבוּרַת הַגּוּפוֹת.
من قاموس الحرب
الموت:
أقسى أنواع الحياة
الحرب:
هدنةٌ بين مرحلتي سلام
السلاح:
لغة يتكلمها المجانين
ويدفع ضريبتها العقلاءُ
العقل:
عملةٌ تفقد قيمتَها في بورصة الحروب
الوطن:
الوجهُ الحقيقي للقهر
الحروب العادلة:
هي التي لن تقع أبداً
السلام:
قناع تضعُه الحربُ على وجهها
ريثما يتم دفنُ الجثث.
סנונית הבית
סוֹף־סוֹף
שָׁבָה הַסְּנוּנִית אֶל בֵּיתֵנוּ
כְּהֶרְגֵּלָהּ מִדֵּי אָבִיב
וּמִשֶּׁלֹּא מָצְאָה אֶת קִנָּהּ
שֶׁהֵקִימָה אֶשְׁתָּקַד
בִּקְצֵה תִּקְרַת הַבֵּטוֹן
עָפָה לָהּ מְעַט,
רִחֲפָה מֵעַל בֵּיתֵנוּ
וְאָז נָפְלָה
עַל הַתִּקְרָה שֶׁקָּרְסָה
וּמֵתָה מִשִּׁבְרוֹן לֵב.
سنونوة الدار
أخيراً
عادت السنونوة إلى بيتنا
كعادتها كل ربيع
ولما لم تجد عشها
الذي بَنَتْهُ العامَ الفائتَ
عند حافة السقف الإسمنتي
طارتْ قليلاً،
حامت فوق ما كان بيتنا
ثم سقطت
على السقف المنهار
ميتةً من القهر.
» במדור "וּבְעִבְרִית" בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת הווארד אלטמן, בתרגום טל ניצן
תגובות על כתבה זו