הַמּוּסָךְ – 28.04.22

שירים מאת מרב מדינה קרניאל, גלית ארז ואיה סומך

מבחר שירים מתוך הספר "קול דמי אחיך: אסופת שירה על השואה ועל רצח עם" שראתה אור לאחרונה

"הדף הזה הוא הקבר שלהם, הדפיסו אותו יותר מחמישים שנה אחרי מותם. ההורים של אבי נקברו בתוך נייר. מוריס, לעומת זאת, זכה להיקבר בבור באדמה." קטע מהספר "דמיונות שווא" מאת המחזאית והמתרגמת הצרפתייה לורנס סנדרוביץ', בתרגומה של דורית שילה

"לא בכדי נשען סיפור הישרדותו של אלכס בגטו בזמן השואה על 'רובינזון קרוזו'. סיפורו של קרוזו הוא סיפור מכונן של תפיסת האדם המודרנית." רתם פרגר וגנר על קריאה, ספרים ורובינזון קרוזו בספר "האי ברחוב הציפורים" לאורי אורלב

"היה היה פעם עדן ער. ואז עדן התגייס לצבא. עדן התגייס לצבא בחודש נובמבר. ההורים שלו והאחים שלו ואני שלחנו אותו באוטובוס מחיפה ועדן בכה." סיפור מאת גליה ברס

"תכף סוגרים הכול, ויהיה חושך ויהיה עצוב ויהיו טלאים צהובים בכל פינה, וקוצים של גדרות תיל וחרא גם ככה. הכול גואֶה. והבית רק הולך ומחשיך, וגם ככה מפחיד. מצאה לה יום להיפרד זאתי." סיפור קצר מאת אמיר ארנון

"תנודתיות הרוח שלו לפעמים חידתית. אבל השירים שלו תמיד מתלכדים בסופם – הוא אינו מפריח מטפורות או אמירות סתם כך כי הוא יכול – השירים שלו זוכרים אחורנית את ראשיתם." שרון אס על ואלאס סטיבנס ועל המבחר החדש, "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים", בתרגומה של טובה רוזן

"היא אוספת אדמה לשקית וממשיכה לחפש. ממשיכה להתרגש מהעובדה שגלויה שהיא נעצה בחריצי מצבה שמייצגת את האובדן שלה נמצאה על ידי מישהו. ייצוג של ייצוג של ייצוג, זיכרון של סיכה." נועה ברקת על ספרה של אסתר ספרן פויר, "אני רוצה שתדעו שאנחנו עוד כאן"