וַתִּקרא | מכתב מספינה מדומה

"אבל אם תל אביב היא ספינה ואנשיה הם נוסעים, הרי יש לשלם על כך מחיר. והמחיר הוא שספינה אינה יכולה להיות בית של קבע, או בית בכלל; שתחושת הזרות אינה נעלמת במלואה לעולם." סיון בסקין קוראת בשיר "תל אביב 1935", במלאת חמישים שנה למותה של לאה גולדברג

ביקורת פרוזה | המשוטטת

"היא משליכה את עצמה על המדרכות שעליהן היא דורכת, מספיגה את גופה בבניינים שעל פניהם היא עוברת, ואת כל הזֹהר שהיא פיזרה על פני הבטון, האספלט וכלי התחבורה שבעיר, היא אוספת בחזרה אל הדף." דורית שילה על "בית הנתיבות" מאת זהר אלמקייס

ביקורת שירה | ציפור אדם על גג

"הספר עוסק בניסיון לאתר משמעות בסחרור המתמיד של התוהו, לאחוז בדבר־מה יציב בעצמי המתערבל, לעיתים בהקשר רגשי נואש ולעיתים תוך התמסרות ליסודות הנחווים כמכילים, כמו ים, שמיים, מגע אנושי חולף, ובעיקר – כתיבה." צביה ליטבסקי על ספרו של שגיא אלנקוה, "דרך כריכה ריקה"