חשיפה ראשונה: אלבומי התצלומים שהרכיבה יפה ירקוני

30 אלבומים, מאות תמונות, וזמרת גדולה אחת

חן מלול
30.12.2021
יפה ירקוני באוסטרליה

היא נולדה בשם יפה אברמוב בדרום תל אביב, למלכה אַלחַסוב ולאברהם אברמוב, סוחר בדים ושטיחים. את דרכה האמנותית החלה בגיל צעיר, כשהופיעה יחד עם אחותה ואחיה בבית הקפה המשפחתי בגבעת רמב"ם, היום בגבעתיים. עם קום המדינה, עוד בזמן ההפוגה בקרבות מלחמת העצמאות, הקליטה ירקוני תקליט שזכה להצלחה גדולה. במיוחד התפרסם מתוכו הלהיט "עיניים ירוקות", שאף נחשב לשיר הפופ הראשון בארץ. בעלה הראשון היה יוסף גוסטין, שנהרג במלחמת העולם השנייה בחזית האיטלקית.

בשנות החמישים והשישים הפכה לזמרת מובילה בארץ. לדורות הצעירים יותר היא אולי זכורה כזמרת לאומית. אבל למעשה עיקר הצלחתה בקרב הקהל היו בשירים הסלוניים שהקליטה, שירי הוואלס והטנגו, ששימשו גם כמוזיקת רקע לריקודים בבתי הקפה באותה תקופה. באותה שנה נישאה בשנית לשייקה ירקוני ושינתה את שם משפחתה. היא לא עצרה שם. והאמת היא שלסכם את פועלה עתיר ההישגים, השבחים והשנים יהיה קשה בכתבה אחת, גם אם נתמקד רק בקווים כללים. למזלנו, במובן מסוים, ירקוני עשתה זאת עבורנו.

היא אהבה את המצלמה והמצלמה אהבה אותה

עשר שנים שהיא כבר לא איתנו. באחד בינואר 2012 הלכה לעולמה והיא בת 86. ידענו שמדובר בזמרת גדולה, אבל מה שגילינו בארכיונה של יפה ירקוני השמור בספרייה הלאומית הפתיע אותנו. לא כל אמן טורח להרכיב למעלה מ-30 אלבומי תצלומים מסודרים של עצמו, מחולקים לתקופות שונות או לנושאים כללים וליד כמעט כל תמונה לציין מתי צולמה או באיזה אירוע.

קחו לדוגמה את האלבום המוקדש לסיבוב ההופעות העולמי של ירקוני, אחד מיני רבים, אליו יצאה בשנת 1999. באלבום המוקדש לשנה זאת ("דרום – אמריקה 1999" כתבה בשדרת הספר) היא מציינת כי "הסיבוב התחיל – 22.4.99 – ונגמר – 18.5.99 ת"א – צ'ילי [צ'ילה] – פראגוואי – סנטה קרוס – קוצא מבה [קוצ'אבמבה] – בוליביה – לה-פס – ניו-יורק – בולטימור – שיקאגו – ת"א". באלבום זה אנחנו מוצאים תצלומים מהיעדים השונים, כולל הערות כלליות של ירקוני על הסיבוב הגדוש הזה. "טרוף הטיסות בסיבוב", היא כותבת באחד העמודים הראשונים ומוסיפה פירוט של הטיסות שעלתה עליהן כדי להספיק הכל.

האלבום "פורטרטים ואישים מפורסמים" מוקדש לנושא הכללי יותר של – ובכן – דיוקנאות של ירקוני ותצלומים עם ידוענים. הנה למשל בעמודים הראשונים מודבק תצלום של החיילת בשנת הקמת המדינה, לצד תמונה עם אד סאליבן בהופעה הטלוויזיונית של ירקוני משנת 1961.

 

בטח זכור לכם שבתוכניתו של סאליבן פרצו הביטלס לתודעת הקהל האמריקני

ואחת עם שון קונרי.

וקליף ריצ'ארד.

יש גם אלבום שמוקדש כולו לחגיגות יום הולדת ה-70 שלה בשנת 1995. כולל תצלומים מהאירוע הגדול – רובם של ירקוני מופיעה בפני המשפחה והחברים שהגיעו לחגוג עימה. באלבום נמצא גם גזירי עיתון על האירוע ואפילו ההזמנה המודפסת ל"הארד רוק קפה" בדיזנגוף סנטר. לפי התמונות כל המי והמי היו שם.

עם אורי אבנרי
שושנה ויפה על אופנוע

יש כמה אלבומים מעשורים קודמים עם תצלומים נהדרים.

עם אריק לביא
עם אהוד מנור ויהודה בארקן

למרות שיש לא מעט תצלומים מתקופות קודמות בקריירה הארוכה של ירקוני, ברור שהאלבומים עצמם נאצרו והורכבו בסוף שנות התשעים – אולי כסוג של רטרוספקטיבה.

רוב רובם של התצלומים הם כמובן של ירקוני. מצולמת אחרת שחוזרת שוב ושוב, ואולי צדה את עינינו במיוחד בגלל ההיסטוריה המשותפת, היא שושנה דמארי הגדולה. אנחנו לא נשאל באיזה מחנה אתם. וכדי שיהיה ברור מעבר לכל ספק סביר:

מובן לכם?

ואם בהיסטוריה עסקינן, ירקוני ליוותה את המדינה בשיריה, ולא רק ברדיו או בתקליטים. המחשה לכך היא התמונה הזאת מה-7 ביוני 1967 בזמן מלחמת ששת הימים.

לחצו על התמונה להגדלה

וכך בכל המלחמות הבאות: ירקוני התגייסה להופיע ולעודד את חיילינו במלחמת ההתשה; במלחמת יום הכיפורים ירקוני סיפקה שירות כפול עבור החיילים. היא הופיעה בפניהם במוצבים, ודאגה לאסוף מהם דרישות שלום הביתה – הפרטים נרשמו ע"י החיילים בגזירי נייר שאת חלקם צירפה לאלבום "צבא – 1973".

במלחמת שלום הגליל – 1982 – ירקוני מצולמת בביקורי פצועים.

בעיתונות אהבו לכנות אותה "זמרת המלחמות", היא העדיפה לראות בעצמה "זמרת השלום". חלומה הגדול היה להופיע במצרים עם חתימת הסכמי השלום.

אפשר להרים גבה על העיסוק העצמי הזה, אבל עדיף להוקיר תודה על החוש הארכיוני המפותח של ירקוני. בזכות האלבומים האלה אפשר למקם כל שלב ושלב (לפעמים ברזולוציה של יום ושעה) בקריירה של אחת הזמרות הגדולות שידעה ארצנו. למעשה, הארכיון של ירקוני הוא סוג של אנומליה בתוך אוסף המוזיקה של הספרייה הלאומית. מדובר בארכיון של מבצעת, בעוד שהרוב המוחלט של הארכיונים באוסף הם ארכיונים של מלחינים ויוצרים. ד"ר גילה פלם, מנהלת אוסף המוזיקה, מסבירה על החשיבות של הארכיון של יפה ירקוני ועל ההחלטה לקלוט אותו: "לשושנה דמארי היה את המלחין משה וילנסקי. לירקוני לא היה מלחין קבוע. בזכות העובדה הזאת היא תמכה ביצירה עברית צעירה. היא הייתה מזמינה מלחינים – צעירים ומבוגרים, מהזמר העברי או הים תיכוני – להלחין ולעבד עבורה שירים חדשים או שירים קיימים שאהבה. מדובר ביזמת מוזיקלית ומפיקה של עצמה. לא פעם היא ביצעה להיטים של אחרים. זאת מעולם לא הייתה פחיתות כבוד בעיניה לשיר שירים חדשים של יוצרים אחרים. כך נוצר אוסף של עיבודים. היא גם הייתה הראשונה לבצע שיר משיריה של יוצרת צעירה בשם נעמי שמר". הביצוע של ירקוני לשיר "הדואר בא היום" הוציא את שמה של שמר למרחוק.

ד"ר פלם מסבירה גם את הפוטוגניות המופלאה של ירקוני באלבומים: "היא התחילה את דרכה היצירתית כרקדנית, ולכן הייתה לה מודעות גדולה לגוף. היא ידעה להצטלם באופן מקצועי. היא אהבה את המצלמה והמצלמה – כפי שאפשר לראות באלבומים – אהבה אותה".

מה עוד מסתתר בארכיון של ירקוני בספרייה? "ירקוני הייתה אשת משפחה. אישה חמה ומחוברת. הזמרת של אנחנו וכולנו. כך שמלבד העיבודים והלחנים היא כתבה פתקים ומכתבים. התכתבה עם מלחינים, חיילים, אלופים בצבא, בתי אבות, ראשי עיר וגם והרבה – עם בני משפחה וחברים. בין עשרות הדפים בארכיון מסתתר אפילו מתכון או שניים לקציצות שבישלה. כל מי שהכיר את ירקוני ידע שמדובר קודם כל באשת משפחה. ביום היא טיפלה בשלוש הבנות שלה, ובערב הלכה להופיע".

ועוד כמה תצלומים לסיום:

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation