חזרנו אל הרגע הקסום בשנת 1970 שבו "אהבתיה" סימן את שלמה ארצי כדבר הגדול הבא
"הזמר, סמל חיל-הים שלמה ארצי, היה מבולבל לחלוטין בעת ההפסקה – משהחלו להגיע התוצאות הראשונות של ספירת הקולות. ידיעה רשמית עדיין לא קיבל, אך לפתע החלו הכל להקיף אותו. ילדים רצו וביקשו אוטוגרפים בהכריזם: 'הצבעתי בשבילך!' חברי התזמורת חייכו בחיוך מסתורי, ואנשי קול ישראל עברו על ידו בקריצות רבות משמעות.
'אני? פרס ראשון?' שאל בתמיהה. 'קשה לי להאמין', והוא מוסיף – 'תאמיני לי, לא נעים לי. ככה סתם בא לו בחור צעיר וחוטף את הכתר…'"
(מתוך הכתבה "הזוכים המאושרים", מעריב, 14.5.1970, על זכייתו של שלמה ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1970)
וכך כשהוא עדיין חייל בלהקת חיל הים הפך שלמה ארצי בערב ה-12 במאי 1970 לכוכב. הביצוע שלו לשיר "אהבתיה" בלחן של יעקב הולנדר, או כמו שקראה לו המשוררת תרצה אתר במקור "פתאום עכשיו, פתאום היום", הציב אותו בקדמת הבמה.
המפתיע הוא ששלמה ארצי בכלל לא היה הבחירה הראשונה למבצע שישיר את השיר בתחרות. השיר הוצע קודם לשני זמרים אחרים שדחו את הבקשה לשיר אותו כי לא האמינו שהשיר יוכל לזכות אותם בפרס הראשון. וכך, שלושה שבועות לפני התחרות, זכה הכוכב העולה של להקת חיל הים להצעה להתמודד בתחרות. צה"ל הסכים להשתתפותו של סמל ארצי רק בתנאי שהתחרות לא תפגע בעבודה השוטפת של להקת חיל הים שבה היה חבר, יצא מכך שאפילו להתאמן כמו שצריך לא הצליח שלמה ארצי הצעיר.
"חשבתי זאת לכבוד רב להיות מוזמן לקחת חלק בפסטיבל והסכמתי", סיפר ארצי לאחר הזכייה. "לא, לא שמעתי קודם את השיר, ולמען האמת הייתי מוכן לשיר כל שיר שהיו מציעים לי. אני צעיר ומתחיל מכדי להביע דעה על השירים".
אך "פתאום עכשיו, פתאום היום", שייך קודם כל למחברת השיר, המשוררת, הסופרת והמתרגמת תרצה אתר. זו הייתה תקופה לא קלה לאתר, רק חודש וחצי קודם לכן הלך לעולמה אביה האהוב, המשורר נתן אלתרמן. "שמחתי. וגם הצטערתי", סיפרה אתר לאחר הזכייה. "הצטערתי על זה שאבי, נתן אלתרמן ז"ל, לא זכה להיות איתי ברגע הזה. כמה שאבא היה צנוע ונחבא אל הכלים בכל הנוגע לפרסום ויחסי ציבור, הוא היה רגיש כפליים בכל הנוגע אלי. כל שיר שכתבתי וכל מילה שנכתבה עלי העסיקה אותו. הוא ידע ששלחתי את השיר לפסטיבל, ואני יודעת שהיה נגרם לו אושר, לו יכול היה לחלוק עמי את הרגע הזה".
נתן אלתרמן יחד עם בתו תרצה אתר בקפה "כסית", 1.1.1960 צילום: אברהם ברזילי. מתוך אוסף דן הדני
בחזרה לשלמה ארצי. אומנם הביצוע שלו כבש את תחרויות הזמר והוא נבחר לזמר השנה, אבל היו שתהו האם יצליח כוכב להקת חיל הים להמשיך ולהצליח גם לאחר שחרורו. "שלמה ארצי איננו הכוכב הנערץ ביותר, ובכל זאת זכה השיר בביצועו בפרס הראשון". כתב מבקר המוזיקה נועם שחק. "אני לא מוכן להסתכן, אבל נדמה לי שמהשבוע הפך שלמה ארצי ל'כוכב' בזכות הפסטיבל".
כמה חודשים אחר כך הוציא המשוחרר הטרי את אלבומו הראשון "שלמה ארצי". "שלמה ארצי אינו כוכב צאן ברזל", נכתב עליו בעיתון "דבר" בתחילת 1971. "וגם הוא עצמו, וזה חשוב עוד יותר, אינו סבור כך. יש לו קול נעים, חזות תמימה וכובשת, המזל האיר לו פנים ומה שחשוב לא פחות – הוא כן. כנותו היא קסמו. הוא זמר מעודן, רך ולירי, זמר בסגנון מיושן במקצת ונוסטלגי במקצת, מה שנקרא בארצות הברית 'זמר הפונה במיוחד לנשים'."
"נגד שלמה ארצי", הוסיף המבקר נועם שחק, "אין לי שום דבר אישי. להיפך, אני חושב שהוא בהחלט זמר טוב. אבל הייתי מעדיף לחכות לראות כיצד יתפתח ואז לומר אם אכן באמת הלך בדרך הנכונה".
***
"שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ": הסיפור מאחורי "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו תרצה אתר
הסיפור מאחורי "עָטוּר מִצְחֵךְ"
כששושנה דמארי סירבה לשיר את "כלניות"
***
תגובות על כתבה זו