הַמּוּסָךְ: מוסף מקוון לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה

הבית החדש לאוהבי הספרות.

המוסך נולד מתוך הרגשה נמשכת, משותפת לרבות ולרבים, כי יש צורך בתיקון עמוק בסצנת הספרות בישראל, שחלקים מרכזיים ומבוססים בה לוקים בכוחנות, במחיקת נשים יוצרות, בהעדפת פרובוקציות, אלימות ומדנים על פני איכות, בצמצום נמשך של במות לשירה עכשווית ושל השיח על אודותיה. מתוך הצורך הזה ערכנו ב-2016 את פסטיבל 'תיקון' האלטרנטיבי לשירה, בארבעה מוקדים ברחבי הארץ, ומתוך הכרה בנחיצותה של אלטרנטיבה קבועה אנחנו מייסדות כעת את המוסך – מוסף מקוון דו-שבועי לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה. המוסך ייערך על בסיס פתיחות, שוויון והומניזם, אתיקה המכירה בכך שמאחורי כל יצירה ניצבת נפש, ומעל לכול – התשוקה הפשוטה לספרות טובה.

 

כתובת למשלוח יצירות: hamussach@gmail.com

 

במקום לרדוף אחרי המוסך, תנו למוסך להגיע אליכם.  הירשמו פה לניוזלטר של המוסך

 

הגיליונות שהופיעו עד כה:


(function () {
var _atpopq = window._atpopq || (window._atpopq = []);
window._atpopobj = {};
if (!_atpopq.loaded) {
var atpopjs = document.createElement('script');
atpopjs.type = 'text/javascript';
atpopjs.async = true;
atpopjs.src = '//cdn-media.web-view.net/popups/lib/v1/loader.min.js';
var s = document.getElementsByTagName('script')[0];
s.parentNode.insertBefore(atpopjs, s);
_atpopq.loaded = true;
}
_atpopq.push(['UserId', 'xxwjssc8']);
_atpopq.push(['PopupId', '3eaaawuu']);
_atpopq.push(['IsraelCode', '104']);
_atpopq.push(['CountryCode', '104']);
_atpopq.push(['OnEventCallback', 'handleATPopupEvent']);
})();

//Sample event handler function
function handleATPopupEvent(ev,args){
switch(ev){
case 'display':
//Do this when the popup is displayed
break;
case 'close':
//Do this when the popup gets closed by the user
break;
case 'submit':
//Do this when popup gets submitted and the user doesn't get redirected to a URL
break;
}
}

נוסטלגיה: מחדשים את תכולת הקלמר

מתלבטים איזו מחברת לקנות? ומה העפרון המתאים לפתירת תרגילי חשבון? הספרייה הלאומית מביאה לכם את מיטב התוצרת העברית של המחברות ומכשירי הכתיבה!

כדי לעזור לכם להצטייד לקראת שנת הלימודים החדשה, יצאנו ל"מסע בזמן" והבאנו משם את מיטב התוצרת העברית של המחברות ומכשירי הכתיבה. אתם מוזמנים לעיין בקטלוג ולבחור את המוצרים הטובים בעיניכם: יש לנו מחברת לכתיבה תמה, מחברת הרמב"ם ומחברת ביאליק (עם שפם), לוחות כפל שאפשר להעתיק מהם, עפרונות ועטים נובעים (כולל הוראות שימוש למניעת כתמים ונזילות) ואפילו נעלי התעמלות כנדרש, כדי שתוכלו להשתתף בשיעור.

כמו כן, נשמח אם תוכלו לעזור לנו לאתר את התלמידים ששכחו את המחברות שלהם…

 

מחברות

עם שורות ובלי שורות. חלק מהכריכות מעוטרות באיורים של גדולי האומה: הרמב"ם, הרצל וביאליק.

התלמידים המצטיינים, מבתי הספר המובחרים ומהגימנסיות המעולות, התעייפו מרוב רכינה על המחברות ושכחו אותן בדרך הביתה. האם תוכלו לעזור לנו לאתר את בעלי המחברות? מי יודע, אולי הן שייכות לקרובי וקרובות משפחה שלכם.

 

מחברת כתיבה תמה

בימים עברו בבית הספר העממי, תלמידי הכיתות הראשונות היו משתתפים בשיעור לכתיבה תמה, פעם או פעמיים בשבוע. לשיעורי כתיבה תמה נדרשו מחברות מיוחדות בעלות ארבע שורות, כדי שיהיה ברור איפה כל אות מתחילה ואיפה היא נגמרת. גם הדור הצעיר של היום, זה שמקליד כבר הכול במחשב, יוכל ליהנות מהשיעורים האלה. ולמי שלא מספיקים שיעורים בבית הספר, יש גם שיעורים פרטיים!

 

 

לוח הכפל

האם למדתם אותו בעל פה, או שאתם צריכים מחברת עם לוח הכפל כדי שתוכלו להציץ בו בזמן פתירת תרגילים בשיעור או בזמן מבחן חשבון?

 

 

"בעט כתב כתובו – כי טוב הוא"

מי צריך עט פיילוט כשאפשר להתחמש בעפרונות ירושלים ואפילו בעט "כתב", עט נובע מתוצרת הארץ?

 

 

אל תשכחו נעלי התעמלות!

כי אם לא תבואו בנעלי התעמלות שטוחות לגמרי, איך תוכלו לרוץ בשיעור חינוך גופני?

 

 

 

כתבות נוספות:

כך למדו ילדים יהודים לכתוב לפני אלף שנה

לאה גולדברג נלחמת למען התלמידים הפוחזים

הילד שניצל מהתופת לומד עברית בפעם הראשונה

"אומרים ישנה ארץ": טשרניחובסקי כותב על הארץ המובטחת בתקווה ובייאוש

את השיר "אומרים ישנה ארץ" כתב טשרניחובסקי פעמיים: פעם מלא ייאוש ופעם מלא תקווה. כך נכתב השיר האהוב וכך נכנס רבי עקיבא לתמונה.

שאול טשרניחובסקי. אוסף אברהם שבדרון

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ…
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ?
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –
פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא
.
שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"

עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"

את השיר "אומרים: ישנה ארץ" כתב המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי בברלין, בתקופה שבה קיווה וחיכה לעלות ארצה. הוא כתב את השיר פעמיים: בפעם הראשונה בברלין ב-1923, יש אומרים שבזמן נסיעה בחשמלית, בעת שבה התעכבה עלייתו ארצה כי לא הצליח למצוא בארץ עבודה. הגרסה הראשונה מלאה ספק, "אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ? / אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?", מלאת אכזבה, "כֵּיצַד זֶה תָעִינוּ? /טֶרֶם הוּנַח לָנוּ? / אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ, / אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ" ומגיעה לכדי ייאוש: "אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ? / וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ! / דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ / אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…"

בתמונה: שאול טשרניחובסקי, בעיר אודסה, בערך בשנת 1910. מתוך ארכיון יוסף קלוזנר.

 

הנה הגרסה הראשונה שנכתבה בברלין:

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ…
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ – בָּהּ יִתְקַיֵּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה –
אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ?
אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?

נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס,
פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ,
פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם –
וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ.

אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

כְּבָר עָבַרְנוּ כַמָּה
מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים,
כְּבָר הָלַכְנוּ כַמָּה,
כֹּחוֹתֵינוּ תַמִּים.

כֵּיצַד זֶה תָעִינוּ?
טֶרֶם הוּנַח לָנוּ?
אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ,
אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ.

אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ!
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…

 

 

תווים לשיר "אומרים ישנה ארץ" ללחן של י.אנגל. מתוך הספרון:
שלש מנגינות לשירים מאת ש' טשרניחובסקי : לקול ולפסנתר

הגרסה השנייה, שאותה חיבר טשרניחוסקי בשנת 1923 לקראת ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" הייתה מלאה רוחות של תקווה וגבורה ואליה נכנסו גם המכבים וגם רבי עקיבא. בימי עליית הציונות היו המכבים שנלחמו ביוונים סמל לגיבורים אמיצים, יהודים מסוג חדש שאינם מחכים בידיים שלובות ומוכנים להסתכן ולהילחם כדי לשחרר את הארץ ולהביא את הגאולה. רבי עקיבא המוזכר בשיר, נחשב למנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא ברומאים, ולכן נחשב גם הוא סמל של גבורה ועמידה מתוך אמונה. אפשר שבתוספות האלה לשיר ביקש המשורר למלא את לב הבאים לוועידת החלוץ תקווה, לעודד אותם לעלות ארצה על אף המכשולים, ולקחת חלק בבניית הארץ. אותה ארץ.

"אומרים ישנה ארץ" ראה אור בספרים פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1924 בספר "שירים חדשים" ובפעם השנייה, בלא מעט שינויים, בכרך השלישי של "כתבי ש. טשרניחובסקי", שראה אור ב-1929.

מיואל אנגל לשלמה ארצי – על שלושה לחנים לשיר

את הלחן הראשון לשיר כתב יואל אנגל בשנת 1926. הוא בחר בנוסח השני של השיר והגדיל לעשות והכפיל את הבית האחרון: "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אַתָּה הַמַּכַּבִּי! אַתָּה הַמַּכַּבִּי!".  הוא הדגיש את המילים האופטימיות האלה על רקע מנגינה פשוטה ונאיבית שחיבר, שהיא כמו שיר לילדים על ארץ מהאגדות,

נעמי שמר הלחינה טקסט שמשלב בין שתי הגרסאות של טשרניחובסקי. היא ויתרה לגמרי על הבית האחרון והפסימי, הלחינה את השיר כמעט כמו שיר ערש או שיר אגדה שהמאזין לו נשאר עם תחושה נאיבית, נוסטלגית, קסומה, אבל גם מתעתעת – ארץ שהייאוש והתקווה דרים בה בכפיפה אחת.

שלמה ארצי הלחין את הגרסה הראשונה של השיר. הוא השמיט מהשיר את הבית השלישי (אֶרֶץ – בָּהּ יִתְקַיֵּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה – / אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ? / אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?) והפך את הבית האחרון והפסימי לפזמון חוזר (אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ? / וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ! / דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ / אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…).

ירדן בר כוכבא ובנות בראון (בלחן של שמר)

מאמציו של טשרניחובסקי לעלות ארצה נמשכו שנים הרבה. הפעם הראשונה שבה ביקש לעלות ארצה ולקבל משרת רופא הייתה ב-1921. בקשתו נדחתה. טשרניחובסקי עבר מקושטא לברלין והמשיך משם בניסיונותיו לקבל סרטיפיקט לעלות. בקשותיו שוב נדחו. ב-1925 הצליח להגיע לביקור ראשון בארץ ישראל. אחרי כן המשיך לנדוד ואפילו גר באמריקה שנה. רק במאי 1931 הצליח סוף סוף להגשים את חלומו ולעלות ארצה.

עוד על השיר ועל ביצועיו תוכלו לגלות באתר "בית לזמר העברי".

עוד על הגרסאות והלחנים השונים ל"אומרים ישנה ארץ" במאמרה של  ד"ר אביבה סטניסלבסקי


כתבות נוספות:

"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור" מאת מרים ילן-שטקליס

"האמנם עוד יבואו ימים?": לאה גולדברג כותבת על היום שבו יהיה שוב מותר לאהוב

"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית

המסמכים הנדירים המספרים את סיפורו של השיר "ירושלים של זהב"

"משהו מתנגן בי, היום יום הולדת לדבורי"

 

 

פרויקט חדש – האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותאטרון

תיעוד והנגשה של חומרי ארכיון בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון

פרויקט תרבות חזותית ואומנויות הבמה הוא פרויקט לאומי שמטרותיו שימור, תיעוד והנגשה של חומרי ארכיון בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון. הפרויקט הוא חלק מתוכנית 'ציוני דרך' של אגף מורשת – משרד ירושלים ומורשת, ומהווה הכרה לאומית בחשיבותם של חומרי הארכיון בתחומים אלו לתרבות בישראל. איגוד חומרי התיעוד והנגשתם באתר הספרייה יאפשרו בחינה והבנה מחודשת של תהליכי היצירה, התפתחות השדה המקצועי בכל אחד מתחומי התוכן, והשפעתם על התרבות והחברה בישראל.

מטרת הפרויקט להציג מאות אלפי תצלומים, פריטים ומסמכים המהווים תיעוד היסטורי בארץ של אוספים פרטיים וציבוריים מכמה מאוספים פרטיים ומכמה ממוסדות התרבות החשובים ביותר בישראל. מדובר בפרויקט נוסף של משרד ירושלים ומורשת במסגרת תכנית "ציוני דרך" והספרייה הלאומית, הפועלים להנגשת אוצרות הרוח והתרבות של ישראל.

במיזם שותפים ארבעה מוסדות שכל אחד מהם מהווה גורם מקצועי ומנחה בפרויקט: האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל מובילה את תחום האדריכלות, להקת מחול בת-שבע מובילה את תחום המחול, ספריית יונס וסוראיה נזריאן והחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה מובילה את תחום התיאטרון ושנקר – המכללה להנדסה, עיצוב ואמנות –  מובילה את תחום העיצוב.

בשלב הראשון של הפרויקט נערך מיפוי של האוספים הקיימים בארץ מכל אחד מתחומי התוכן ובשלב השני שלו – דנות ועדות מקצועיות   בממצאי המיפוי ומחליטות אילו אוספים יכללו במיזם הסופי ויעברו תהליך דיגיטציה והנגשה. באוספים אפשר למצוא מסמכים, תצלומים, סרטוני וידאו וחומרים גרפיים נוספים המתעדים והמתארים היבטים חשובים וייחודיים של ההיסטוריה התרבותית בארץ ישראל ומדינת ישראל, וכן את הגופים והאנשים שפעלו בה. האוספים שונים בגודלם, בארגונם ובמצבם הפיזי וחלקם אף זקוקים לטיפול שימורי. כיום מרבית האוספים והארכיונים אינם נגישים כלל לציבור הרחב לא ברשת האינטרנט ובמקרים רבים לא ניתן אפילו לגשת לחומרים בצורה פיזית.

מנהל הספרייה הלאומית, אורן ויינברג, אומר כי "לראשונה ניתנת הכרה לאומית בחשיבות החומרים ההיסטוריים של תחומים אלו כחלק בלתי נפרד מהבנת הסביבה התרבותית, החברתית והפוליטית של ישראל. הפלטפורמה הדיגיטאלית המקוונת, שתהיה מקושרת ברשת אחת, תאפשר לשתף פעולה עם מיזמים דומים בארץ ובעולם". לדבריו, הנגשת האוספים גם תאפשר חשיפה של חומרים יקרי ערך וכך ניתן יהיה לקדם ולמנף את המחקר האקדמאי והמקצועי בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון בישראל. בתוך כך, יאפשר האוסף הדיגיטלי למפות יוצרים, מורים, עסקים ומוסדות שפועלם היווה אבן דרך בהתפתחות התרבות והתעשייה בישראל.

אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית ד"ר חזי עמיאור אומר כי אוספי העיצוב, האדריכלות, התיאטרון והמחול הישראליים מצטרפים אל מפעלי הספרייה הלאומית בתחומי התרבות הכתובה, המוזיקה, הצילום ועוד, ובכך מעשירים את תמונת התרבות הישראלית המוצגת בפני הציבור, ומעצימים את אפשרויות ההתמצאות והחיפוש בין תחומיה המגוונים.

הילה זקסנברג, מנהלת הפרויקט מטעם הספרייה הלאומית מוסיפה "הפרויקט הינו בשורה מרגשת לציבור הרחב, לקהילת הסטודנטים, החוקרים והיוצרים המתעניינים בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון. מטרותיו העיקריות של הפרויקט הן לבנות מאגר דיגיטלי של אוספים ציבוריים ופרטיים. המאגר יזמין ויעודד את הציבור הרחב, אנשי מקצוע, תלמידים, חברים בקהילת העיצוב וחוקרים להכיר את האוספים, להשתמש בפריטים ולחקור אותם".