הצצה לתעשיית הזיופים המשגשגת של כתבי יד מארצות ערב

אותיות עבריות שלא מרכיבות שום משפט, הדפסות על מתכות - ומגן דוד בכל פינה: הספרייה הלאומית מוצפת בפניות של "אספנים" וסוחרי עתיקות ממדינות ערב, המציעים "כתבי יד היסטוריים" שהשתייכו, לכאורה, לקהילות יהודיות במדינות האיסלאם

חן מלול
10.01.2019
1

בקושי שבוע מכניסתו לתפקיד לפני עשור שנים וכבר החלו ההודעות לזרום אל כתובת המייל, הנייד הפרטי וחשבון הפייסבוק האישי של ד"ר אביעד סטולמן. אנשים לא מוכרים מצרפים תמונות של כתבי יד עתיקים שלא זיהה. כל התמונות הגיעו ממדינות ערב, והטקסט שצורף אליהן, שכל מטרתו לפתות את מקבל ההודעה לרכוש את הפריטים, הבהיר שמדובר בפריטים היסטוריים אבודים שהשתייכו לקהילות יהודיות שונות במדינות האסלאם, פריטים שנאבדו והתגלו מחדש עשרות רבים לאחר שהתרוקנו מדינות אלו מכל היהודים שחיו בהם באלפי השנים האחרונות.

בהביטו בכל העדויות הנערמות שאל אוצר אוסף יהדות החדש של הספרייה הלאומית את עצמו מספר שאלות מתבקשות: האם נחשפות בפניי עדויות למסורות כתיבה לא ידועה? האם יש כאן ממצאים שהמחקר ההיסטורי אודות יהדות ארצות האיסלאם טרם לקח בחשבון? ומדוע נראה שכל כתבי היד נחרטו על מתכות ולא, כמקובל, על קלף עור או נייר? מבט שני (ובמקרים אחדים גם שלישי) בהודעות שקיבל הספיקו לד"ר סטולמן כדי לבטל את כל השאלות שעלו בו. העין, כך גילה הוא וכך גילו מומחים רבים אחרים מאז, צריכה גם היא מעט זמן ואימון כדי להתרגל לזיופים.

התמונות הראשונות שהגיעו היו גם הקלות ביותר לזיהוי: כתבי יד, וכאן מדובר בכלל גורף, לא נחרטים על מתכת (לבד מכתובות), ובטח שלא מודפסים עליה. רמז עבה נוסף נגע לתוכן של "היצירות האבודות": מרבית הזייפנים, המחפשים דרך מהירה להתעשר על חשבון בורותם של אחרים, חושפים את בורותם שלהם בתהליך. על פי רוב נמצא שכתבי היד מלאים בטקסט שאותיותיו אמנם עבריות, אך הטקסט עצמו הוא ג'יבריש מוחלט. ככל הנראה מעתיקים הזייפנים טקסטים עבריים מהאינטרנט, אך ללא שליטה בסיסית של השפה נופלות טעויות רבות ומשונות בהעתקה. 1

1
זיופים מלוב

בורותם של הזייפנים, שלא לומר חמדנותם, לא נעצרת כאן. בצד היצירות האבודות מופיע בדרך כלל גם תג מחיר. קשה לדמיין שמי מהם טרח אי פעם לעיין בפרוספקט מכירה של אחד מבתי המכירות הרבים בארץ ובעולם המתמחים בכתבי יד באות עברית, אחרת מדוע יבקשו המוכרים הלהוטים סכומי עתק הנאמדים במיליונים ולעתים בעשרות מיליוני דולרים?

1
דוגמה לשיחת ווטספ עם מוכר פוטנציאלי: המוכר מציע ספרים וכתבי יד העוסקים לטענתו ב"קבלה, במשיח ובדיבור עם האל עצמו." עוד מציין המוכר כי "מי שבדק את הפרטים הוא מנכ"ל הארכיאולוגיה הירדנית. הפריטים הם בני 700 שנה והם מקוריים במאה אחוז. מדובר בשלושה ספרים, חמישה כתבי יד ושני כתבי יד נפתחים."
1 1
1
דוגמה לכתבי היד שנשלחו מירדן

לא רק תמונות וסרטונים של כתבי יד עתיקים מגיעים מדי שבוע לספרייה. מפעם בפעם מגיעים גם פריטים אחרים, מעניינים לא פחות – דוגמת החרב הזו, המעוטרת במגן דוד ובמה שנראה כאותיות ספק עבריות ספק ג'יבריש.

לפעמים נדמה שהזייפנים לא יודעים אפילו באיזה כיוון יש לקרוא עברית – מימין לשמאל, שמאל לימין ואולי בכלל מלמטה למעלה?

חשוב להבהיר שלא כל מי ששולחים תמונות של אותם פריטים אבודים שהתגלו ממש לאחרונה שותפים לבדיחה (שאגב, לא משנה לכמה דוגמאות ממנה נחשפנו, תמיד תגיע דוגמה חדשה שתצליח להעלות חיוך). חלקם, אזרחי מדינות ערב בעצמם ולא פעם אספנים עם כיסים עמוקים בעצמם, רכשו בתום לב כתב יד נדיר או פריט שערכו – כך הובטח להם ודאי – לא יסולא בפז. חלק מהפונים לד"ר סטולמן ולאנשי ספרייה אחרים קיבלו את הודעות המכירה בעצמם, ומיהרו להעבירם אלינו – וביניהם ניתן למנות את אחד מראשי המוסד לשעבר, אנשי תקשורת ופוליטיקאים ישראלים ואישים נוספים העומדים בקשר ישיר או עקיף עם העולם הערבי. הפניות אגב ממשיכות לזרום אלינו גם היום, כל יום, בכל ערוצי התקשורת עם הספרייה (או, כפי שכבר ראינו, עם עובדיה). 1 1

1
עדויות לניו אייג' קדמוני? תמונות שנשלחו מבלגרד

עם הזמן הזיופים השתפרו. קלפי עור, בדים או ניירות שעובדו במיוחד כך שייראו עתיקים יותר החליפו את המתכות מפעם. למרות זאת, מספר לנו ד"ר סטולמן, "מרגע שהעין מתרגלת – לא לוקח יותר משניות ספורות להבחין שמדובר בזיוף". לעין המיומנת מסייע שוב הידע ההיסטורי (שחסר לחלוטין לזייפנים) – בזיופים החדשים נמצא על פי רוב איור (כנראה הדפסה) של מגן דוד על הכריכה. הזייפנים, המעוניינים למכור את מרכולתם לאספנים ישראלים, אינם מבינים שהסמל המופיע בדגלה של מדינת ישראל הינו סמל מודרני – כך שההבטחות שלהם שמדובר בפריטים בני אלפיים שנה לא עומדת אפילו במבחן פשוט של התבוננות בכריכת הספר המוצע למכירה. 1

1
זיופי בד

הפריטים שכן עומדים במבחן הכריכה הם ספרי תורה שהוכנסו לתוך מעיל ספר תורה מקורי, שייתכן ונשמר באחד מבתי הכנסת של אחת הקהילות היהודיות במדינות ערב. מבט חטוף בספר עצמו מספיק כדי לקבוע שהמעיל אולי מקורי, אך הספר עצמו מזויף.

מתברר שלא כל החוקרים מתייחסים בביטול לעדויות הנשלחות מדי יום ביומו לקונים פוטנציאלים – בבריטניה, למשל, פועל 'מרכז לחקר ספרי עופרת מירדן (The Centre for the Study of the Jordanian Lead Books)' – המתייחסים ברצינות גמורה לפריטים. בעמוד הסוקר את פרסומי המרכז בתוך אתר האינטרנט של המרכז מתייחסים אנשי המרכז לשאלת האמינות של הפריטים: "הכתיבה על ספרי המתכת איננה ג'יבריש (Babble). מדובר ללא ספק בקוד או בצופן בכתיבה. חברי הפאנל מכינים מספר תרגומים, שיוצגו בדוח של ועדת המרכז בפגישה השנתית הכללית של המרכז שתתקיים ב-26 במאי 2016." חיפוש קדחתני שלנו באתר לא הניב שום דו"ח שכזה, אך בפרסומים אחרים של המרכז – וביניהם סרטוני יוטיוב שהאפשרות להגיב בהן נחסמה בידי המרכז – נטען שוב ושוב שמדובר (ככל הנראה) בפריטים אותנטיים – או לכל הפחות העתקות ושיכפולים של פריטים אותנטיים שאבדו. אנחנו, בכל אופן, טרם השתכנעו.

לסיום, מודה ד"ר סטולמן, שמשמש היום כאוצר הראשי של הספרייה, "מדי פעם יגיע פריט שיגרום לך להשהות את הספק, גם אם רק לשניות אחדות." הזיוף המבלבל ביותר שבו נתקל היה זיוף פרסי-יהודי. מה שגרם אפילו לאוצר המנוסה לתהות האם בכל זאת מדובר פריט היסטורי מקורי היה הטקסט – היה זה טקסט פרסי-יהודי מקורי וידוע. מה שהבהיר לו שמדובר בזיוף היו הציורים, שלא תאמו את הטקסט. "הזייפנים חיברו בין ציורים לא תמיד היו קשורים לטקסט מקורי, וכמובן שהוסיפו מנורה בשביל האותנטיות." 1

1
זיופים פרסים-יהודים
  1
1
משה היכה בסלע ויצאו ממנו כתבי יד מזויפים? דוגמה לזיופים ממצרים

רוצים לחשוף את סודות כתבי היד העבריים? הצטרפו לקבוצה שלנו:

 

כתבות נוספות

כמו כפפה לכתב-יד

הנדוניה לא מספיקה? ערכו הגרלה לטובת הכנסת כלה!

כך הוברחו בחשאי נשים יהודיות למקום מקלט

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation