האמן היהודי שחזה בציוריו את זוועות הנאצים

הצצה לאוצרות השמורים בארכיון דיולה צילצר, הצייר שהתריע על סכנות הפשיזם והנאציזם באירופה

ככל הנראה אחד מהאיורים הראשונים של מחנה ריכוז נאצי, שנת 1933

מֶרִי צִילְצֶר, אלמנתו של הצייר היהודי-הונגרי דְּיוּלָה צִילְצֶר (שיש מאייתים את שמו גְּיוּלָה צִילְצֶר), הייתה זו שניהלה את העיזבון של בעלה לאחר מותו בשנת 1969. הארכיון הגיע לספרייה הלאומית ב-2002, שנה לאחר מותה של מרי. החומר העשיר שבארכיון מכיל בין היתר, תעודות אישיות, תצלומים, התכתבות עם אישים שונים, יצירות ספרות, ציורים ואיורים. באמצעות חומר זה נוכל להתחקות אחר חייו ויצירתו של האמן.

מרבית הציורים בארכיון הם ליתוגרפיות. להבדיל מציור, ליתוגרפיה אחת יכולה להתקיים ביותר מעותק מקורי אחד. עשיית שכפולים בעזרת השיטה הליתוגרפית כרוכה במאמץ. לכן, כל השכפולים הם מעשה ידי אותו האומן שהשתמש באותה אבן עליה הוא צייר כדי ליצור את כל השכפולים. לעומת זאת, לרפרודוקציות אין ערך של מקור.

 

"אופיום" מאת דיולה צילצר, ליתוגרפיה
"אופיום" מאת דיולה צילצר, ליתוגרפיה

 

דיולה צילצר נולד ב-1898 בעיר הבירה של הונגריה, בודפשט. צילצר היה צאצא למשפחת אומנים שכללה, בין היתר, את צייר חצר המלך הבווארי אנטל צילצר, את הפסלת היינלקה צילצר ואת הצייר המודרני פרידיש פרנק.

מאז שזכר את עצמו התעניין צילצר בהמצאות טכנולוגיות. אהבותיו הגדולות היו המכונות.

תעודה מהמוזיאון הטכנולוגי ההונגרי המלכותי שניתנה לדיולה זילצר על סיום קורס מפעילי מנועי גז בשנת 1920
תעודה מהמוזיאון הטכנולוגי ההונגרי המלכותי שניתנה לדיולה זילצר על סיום קורס מפעילי מנועי גז בשנת 1920

ב-1917, יחד עם עוד שניים מחבריו, טרוצר ומינץ, עבד צילצר לפתח טורפדו נשלט בעזרת גלי רדיו. בזמן המהפכה הרוסית, הצבא הרוסי העמיד מפעל לרשותם של שלושת הצעירים במטרה לבנות את המודל שלהם ולייצרו לשימוש צבאי, אך הרעיון לא יצא לפועל. המודל הפך לפטנט חשאי גרמני ומאוחר יותר שימש כבסיס לחידושים טכנולוגיים, כגון החייגן של מכשירי הטלפונים ומערכת השליטה של טילים שפותחו במדינות אחרות.

 

הצייר דיולה צילצר בחדר עבודתו, צילום: אנדרה קרטס
הצייר דיולה צילצר בחדר עבודתו, צילום: אנדרה קרטס

 

בהיותו יהודי, לא יכול היה צילצר להמשיך את לימודיו האקדמיים בהנדסת מכונות עקב הנומרוס קלוזוס. ב-1919 הוא ברח מפני הטרור של לאומנים הונגרים לעיר טְרִיאֶסְטָה שבאיטליה. שם, לצד הנהגת בית חרושת שפתח עם שותפיו, החל לצייר. כתוצאה מכך הלך ללמוד ציור במינכן בבית ספרו של הצייר הגרמני המפורסם האנס הופמן בין השנים 1923-1922.

צילצר, שהצטייד בתעודה מעידה על היותו נוצרי בטריאסטה, שב לבודפשט ונרשם לאקדמיה לאומנויות ב-1924. כשנודע לסגל האקדמי, כי הוא ממוצא יהודי, הודח מהאקדמיה "כחסר כישרון". על אף השפלה זו, פרסם את אוסף הליטוגרפיות שלו בשם "קליידוסקופ" (Kaleidoskop) ב-1924. פרסום זה חולל הצלחה רבה שאפשרה לו לעזוב סופית את הונגריה. הוא חי בפריז בין השנים 1932-1924, שם הוא עבד עבור כתב העת Clarté והעיתון היומי L'Humanité הצרפתיים ששימשו את המפלגה קומוניסטית בצרפת. הוא היה חברו של הסופר והפובליציסט הצרפתי אנדרי ברביוס.

החל מ-1929 יצירותיו של צילצר נושאים אופי אנטי-פשיסטי המופנה כנגד משטריהם של היטלר ושל מוסוליני. ב-1932 הציג בתערוכה באמסטרדם את האלבום "גז" (Gaz), אלבום שכולו מחאה בשימוש בגז כאמצעי לחימה נגד אוכלוסייה אזרחית. באותה שנה, בעקבות ההצלחה, האוסף הוצג גם בארה"ב.

צילצר, אומן סוציאליסט שסבל מאנטישמיות מאז צעירותו, הביע את השקפת עולמו ודעותיו הפוליטיות בציוריו. הוא הקדים את זמנו והציג את זוועות מלחמת עולם הראשונה כאזהרה למלחמה עתידית אליה השלטונות הפשיסטיים עלולים להוביל כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.  האלבומים "קליידוסקופ" ו"גז" שפורסמו ב-1924 וב-1932 עוסקים בנושא זה. מעבר לכך, מרשימים ציוריו המבקרים את אכזריותה של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, כמו ציורי מחנות הריכוז שלו מתחילת שנות השלושים.

 

תמונת השער של האלבום "קליידוסקופ" מאת דיולה צילצר, שנת 1924
תמונת השער של האלבום "קליידוסקופ" מאת דיולה צילצר, שנת 1924

 

גז - מאת דיולה צילצר
אחד האיורים מהאלבום "GAZ" של זילצר מ -1934

 

מחנות ריכוז הם אינם המצאה של המנגנון הנאצי בגרמניה. המחנות שהקימו הבריטים בדרום אפריקה בזמן מלחמת הבורים שראשיתה בסוף המאה ה-19 ואף הגוּלאַג הרוסי כמערכת עונשין באמצעות עבודת כפייה, קדמו לכך. מחנה הריכוז הראשון בשטחי גרמניה הוקם בדכאו לאחר עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933 ונועד למתנגדים לשלטון הנאצי ולאנשים מקבוצות חברתיות לא רצויות, כגון מחוסרי בית, הומוסקסואלים וכו'.

 

צילצר דיולה: איור של מחנה ריכוז משנת 1933
צילצר דיולה: איור של מחנה ריכוז משנת 1933

 

שני איורים של מחנות ריכוז משנת 1933. האיור התחתון שימש כעמוד השער של הספרון "נשים וילדים תחת צלב הקרס" שהוא אוסף ידיעות ודוחות עובדתיים על הטרור והדיכוי ברייך השלישי שהתפרסם בשפה האנגלית ב-1936 בניו-יורק, ארה"ב.
שני איורים של מחנות ריכוז משנת 1933. האיור התחתון שימש כעמוד השער של הספרון "נשים וילדים תחת צלב הקרס" שהוא אוסף ידיעות ודוחות עובדתיים על הטרור והדיכוי ברייך השלישי שהתפרסם בשפה האנגלית ב-1936 בניו-יורק, ארה"ב.

 

צילצר, שהשתייך לזרם האקספרסיוניסטי, מחה בגלוי ובזעם נגד האידאולוגיה הפשיסטית וקרא להתאגדות נגד האימה הנאצית על ידי פרסום ציורים אלה כבר ב-1933.

"שיחת השלום" של היטלר הקורא למלחמה. קריקטורה משנת 1934
"שיחת השלום" של היטלר הקורא למלחמה. קריקטורה משנת 1934

 

"הבה נחלק אותו" - מוסוליני והיטלר מתחלקים. 1935
"הבה נחלק אותו" – מוסוליני והיטלר מתחלקים. 1935

ב-1932 צילצר עבר לגור בארה"ב, הוא טייל לאורכה ולרוחבה של מדינתו המאמצת במשך שנה שלמה, והמשיך לצייר.

מכתב המלצה מבניו של ג 'פ. פוטנאם שנמסר לזילזר בנוגע לאזרחותו בארה"ב. 1934
מכתב המלצה מבניו של ג 'פ. פוטנאם שנמסר לזילזר בנוגע לאזרחותו בארה"ב. 1934

 

כרטיס ביטוח הלאומי האמריקני של צילצר דיולה
כרטיס ביטוח הלאומי האמריקני של צילצר דיולה

 

גיולה זילצר ככל הנראה בסוף שנות ה -30
גיולה זילצר ככל הנראה בסוף שנות ה -30

ב-1939 עבר להוליווד, שם הוא עבד בתעשיית הקולנוע. שם, כמנהל אומנותי, עיצב סטים של סרטים מפורסמים. לצד פעילותו בתחום הקולנועי, הוא המשיך לתרום לפטנטים אחדים, כגון ה-Visi-Recorder, ספר צעצוע לילדים וחניה תת קרקעית עם מקלט.

מערך במה שתוכנן וצויר על ידי צילצר עבור סרט הקולנוע "חייו המאושרים הקצרים של פרנסיס מקומבר"
מערך במה שתוכנן וצויר על ידי צילצר עבור סרט הקולנוע "חייו המאושרים הקצרים של פרנסיס מקומבר"

 

ספר צעצועים עם פטנט לילדים שעיצב צילצר
ספר צעצועים עם פטנט לילדים שעיצב צילצר

 

אזור חניה תת-קרקעי סלילי עם מקלט שתכננו על ידי דיולה צילצר, קובאץ' ווויליגר
אזור חניה תת-קרקעי סלילי עם מקלט שתכננו על ידי דיולה צילצר, קובאץ' ווויליגר

 

גרסה אחרת של אותו מקלט כמו שלמעלה. נקראה "חניון מוגן מהתקפות אוויריות"
גרסה אחרת של אותו מקלט כמו שלמעלה. נקראה "חניון מוגן מהתקפות אוויריות"

 

הלוגו של ה-VISI RECORD, פטנט מאת צילצר
הלוגו של ה-VISI RECORD, פטנט מאת צילצר

 

תעודת חבר המכון לממציאים אמריקאים שניתנה לדיולה צילצר
תעודת חבר המכון לממציאים אמריקאים שניתנה לדיולה צילצר בשנת 1940

בתום מלחמת העולם השנייה ביקר צילצר באירופה והסתובב בפריז ובבודפשט עד 1950. ב-1954 הוא עבר למקום מגוריו הסופי, ניו יורק כדי להתמחות בהכנת חיתוכי עץ צבעוניים ושיטות חדשות של הדפסת סטנסילים. בניו יורק הוא עבד עבור רשתות הטלוויזיה NBC ו-Cinerama, המשיך לצייר ולערוך תערוכות פרטיות בין השנים 1960-1963. היו לו גם ניסיונות לכתיבת פרוזה, כגון הנובלה "חף מפשע באמריקה" וכו'.

 

ציור שמן מאת דיולה צילצר
ציור שמן מאת דיולה צילצר

 

דיולה צילצר באטלייה שלו בערך ב- 1943
דיולה צילצר באטלייה שלו בערך ב- 1943

 

לאורך חייו הסוערים הכיר והתכתב דיולה צילצר עם אנשי שם רבים מתקופתו, ביניהם הסופר והפובליציסט אפטון סינקלר, הבמאי הצרפתי ז'אן ויגו, הצייר המקסיקני דייגו ריברה והצייר היפני מונקטה שיקו, שחקן הקולנוע גריגורי פק, הסופרים רומן רולן ואיליה ארנבורג, הפסל הרומני קונסטנטין ברינקוש, הפייטן ההונגרי יוז'ף אטילה, אלי ויזל ועוד רבים. גם המדען אלברט איינשטיין זכה לקבל מצילצר עצמו אוסף ציורים. על כן מעיד מכתב התודה שאיינשטיין כתב לאומן בעת תחילת הפלגתו בספינה מבלגיה ב-26.03.1933.

רישומים באתר "My Heritage" מצביעים על כך שדיולה היה נשוי לאירנה פ' קלוג. לאחר גירושיהם הוא התחתן עם מרי (פוקס) פיטייל. מרי פגשה את דיולה בארצות הברית, לשם עברה לאחר מות בעלה הראשון קלמן פיטייל, שנפל במהלך מלחמת העצמאות של ישראל בשנת 1948. מידע זה מבוסס על טניה רובינשטיין-הורוביץ מדיסלדורף, גרמניה. אביה של טניה היה בן דודו של קלמן פיטייל.

 

Henry Miller
"… אני שמח שמצאת אישה – אישה אמיתית! …." כותב הנרי מילר לצילצר בשנת 1956. נכתב כנראה בקשר למרי

הסידור והרישום הקטלוגי של ארכיון דיולה צילצר התאפשרו בעזרת הסיוע הנדיב של קרן ליר.

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד

כתבות נוספות

"המכתב מוחזר לשולח: מועצת היהודים איננה קיימת עוד"

"עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת" – הגרסה הלא מצונזרת בכתב ידו של יבטושנקו

המשורר שחולץ במטוס מיערות הפרטיזנים

עותק של ההגדה יוצג בספרייה הלאומית במסגרת התערוכה "לשנה הבאה בני חורין" – תערוכת הגדות פסח לא מסורתיות משנות המאבק להקמת המדינה.

 

ערב מלחמת העולם השנייה שלטה איטליה של מוסוליני בלוב. הקושי לגבש מדיניות קולוניאליסטית תקיפה, והרצון לזכות באהדת גרמניה, הם שהובילו את השלטונות הפשיסטים בלוב לאמץ ולהתאים חלק מחוקי הגזע שחוקקה גרמניה דרך שורה של צווים וחוקים מגבילים ליהודים. אין זה פלא שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה והחמרת צעדי הרדיפה והדיכוי האנטישמיים, צידדו יותר ויותר מבני יהדות לוב בבעלוֹת הברית במלחמה.

העיר בנגזי, שהחליפה מספר ידיים בזמן המלחמה, נכבשה סופית בסוף דצמבר 1942 בידי הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל מונטגומרי. המפגש בין יהודי בנגזי ששרדו את אימת המלחמה והשואה, לבין החיילים היהודים בצבא הבריטי (רובם חיילים ארץ-ישראלים שהתנדבו לצבא הבריטי), מצא את ביטוייו הסמלי בליל הסדר של פסח 1943.

שני מקורות היסטוריים מרתקים מאפשרים לנו לשחזר את המפגש המרגש: הגדת פסח שציירו חיילים מיחידת התעבורה מס' 403 ויחידת הלוגיסטיקה מס' 53 לכבוד ליל הסדר של בנגזי, אליה יש לצרף את היומן הצבאי של הרב אפרים אלימלך אורבך (לימים, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים) שניהל את הטקס מטעם הצבא הבריטי.

"אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו", המסר הציוני בהגדה לא טשטש את המסר

 

כנגד ארבעה בנים

 

כמעט את כל 600 מוזמני הסדר צריך היה להביא ממקום מרוחק: בזמן הלחימה גירשו הגרמנים את יהודי בנגזי למחנות בעיר טריפולי. הם הוחזרו לבתיהם כשהשלימה בריטניה את כיבושה של לוב. נוסף עליהם ועל חיילי היחידות שארגנו את הסדר, הצטרפו לערב החגיגי חיילים קנדים, אמריקנים, בריטים ואוסטרלים ששירתו באזור.

ההכנות לאירוע החגיגי בימי מלחמה הציבה מספר בעיות לוגיסטיות רציניות, כשהגדולה מכולן היא הדפסת מספר עותקים מספק של הגדות. לשם כך החרימו הכותבים והעורכים של ההגדה טפסי מברקים ומסמכים משרדיים של המושל הכללי של לוב, ועל צידם האחורי הדפיסו במכונת כתיבה את ההגדה, ושכפלו במכונת שכפול.

משמאל – שיר הלל לאביב, מימין – נייר רשמי של "ממשלת לוב" הפשיסטית

 

ביומנו מספר הרב אורבך על ההכנות:

"בדיוק בשמונה ורבע נכנסו לאולם. היה זה מחזה נהדר לראות את כל החיילים, מכל השירותים וכמעט מכל חילות האומות הלוחמות, יושבים מסובים ליד השולחנות. על יד שולחן הקצינים ישבו 45 איש ובהם 12 מבני אמריקה. כאשר קמתי וניתן אות הפתיחה, הושלך הס באולם הגדול. פתחתי באנגלית וסיימתי בעברית. ברכתי את האורחים והודיתי למארחים, דיברתי על חג החרות, על השמדת ישראל בגולה ועל התקוות שהחג הזה מפיחן, בעיקר אם זכינו לחוגו במקום שרק לפני שנה גורשו ממנו יהודים וגלו למרחקים וסיימתי בברכה: "כשם שזכינו לחוג את חג החירות השנה על חורבותיה של הקיסרות המתגנדרת והמתרברבת, כך נזכה לחוג בשנה הבאה את חג החירות על הריסותיה של מלכות הזדון והרשעה כולנו מכונסים בארץ אבות הנגאלת והנבנית"."

 

אפרים אלימלך אורבך במדי קפטן של הצבא הבריטי, התמונה לקוחה מתוך הספר "רשימות בימי מלחמה: מיומנו של רב ארץ-ישראלי בצבא הבריטי" מאת אפרים אלימלך אורבך (הוצאת משרד הביטחון)

כמו הטקס הייחודי שעליו ניצח הרב אורבך, גם הגדת בנגזי איננה כתובה בפורמט המסורתי והמוכר לרובנו. היא עוצבה ואוגדה בידי החיילים עצמם כדי לחגוג אירוע מסוים – סדר פסח בעיר המשוחררת בנגזי בשנת 1943. היא נפתחת בתפילה (זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים), וממשיכה בפסקה הארמית "הא לחמא עניא".

 

הא לחמא עניא

 

משם עוברת ההגדה להקדמה עדכנית הקושרת בין יציאת מצרים לבין השואה שעודנה מתרחשת באירופה, ומסתיימת בקריאה ציונית. וכך, בין השאר, נכתב בהקדמה:

"גדולים ענוייה וצרותיה של אומת ישראל ורבה גבורתה. בכור של עבדות מצרים צורף ועובד ישראל עד היותו לעם, ובדרך מלאת מכשולים וחתחתים דורך עד היום. בכל דור ודור קמו אויבים לכלותו ודור ההווה עלה ברשעותו על כולם.

(…)

נחמה פורתא היתה לנו בימים מרים אלה למראה יהודי לוב שנגאלו. הננו מקווים, כי נהיה בקרוב בין שורות הגואלים את יהודי אירופה נדכאים.

(…)

נחתור לקראת מטרתנו בשניים הדוקות ובעקשנות ללא רתיעה והננו בטוחים כי כשם שעם ישראל ידע להקריב את היקר לו על מזבח המולדת – ולהצליח. כך גם אנו החיילים העברים נזכה לראות בסיומו המוצלח של התפקיד הקדוש המוטל עלינו ולחזות בשיבת עם ישראל לארץ תוחלתו. אמן."

 

הקדמה שחיברו החיילים העבריים עבור ליל הסדר של 1943

את מלאכת עדכון ההגדה שהתחילה הקדמת החיילים, המשיכו הציורים הפשוטים שמילאו את ההגדה. מתחת לקטע הידוע, "שפוך חמתך על הגויים", הוסיפו החיילים ציור של מטוסי קרב המפציצים יעד לא ידוע. יש להניח שיעד זה מסמל את תבוסתן העתידית של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.

שפוך פצצותיך על הגויים

 

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות/ תקוות לעתיד לבוא: ושבו בנים לגבולם, ובשנה הבאה בירושלים הבנויה.

ושבו בנים לגבולם

 

ושבו בנים לגבולות הארץ המובטחת, הגדת בנגזי

 

 

 

מיוחד לפסח: סדרת סיפורים על מצות, הגדות ויציאת מצרים

 

פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד

 

כתבות נוספות

הצצה לכמה מההגדות שישאירו אתכם פעורי פה

הגדות בכתב יד ב-360 מעלות: יציאת מצרים של ההגדות לפסח

זה הזמן לגלות: מי מארבעת הבנים אתה?

`;