עוד סיפורים מסתוריים בקבוצה "סודות כתבי היד העבריים"
בשנת 1407 נבנה ליד קבר אחים גדול בבית הקברות המרכזי בפריס, הידוע בשם "בית הקברות לחפים מפשע" (cimetière des Innocents), מעבר מקורה. בחלקו העליון של המעבר החדש שולבו קבוצות פסלים שעוצבו על פי האיקונוגרפיה הנוצרית המקובלת של אותה התקופה. אחת הקבוצות הציגה את ישו, המוקף בקדושים פטרוס ופאולוס ובזוג התורמים של המעבר המקורה: ניקולס ופרנל פלאמל. מתחת לקבוצת דמויות זו ניתן היה לראות מספר לוחות שהציגו סמלים נוצריים אופייניים לתחילת המאה ה-15.
מעט מאוד ידוע על בני הזוג ניקולס ופרנל פלאמל. אלמלא קבוצת הפסלים בבית הקברות בפריס, היו ודאי זוכרים תושבי העיר את ניקולס פלמאל עשרות שנים בלבד לאחר מותו. קבוצת הפסלים נהרסה בסוף המאה ה-18, אך שמו של ניקולס פלמאל שרד גם את חורבן זה.
בניסיונם של הוגים בתקופת הרנסנאנס למצוא בסימבוליזם הנוצרי הימי-ביניימי משמעויות עמוקות יותר, ניגשו לקבוצת הפסלים הזו אנשים שונים, בהם אלכימאים. אחד מהם, רובר דובל (Robert Duval), זיהה באחד הלוחות המוצבים מתחת לפסלים שני דרקונים, סמל אלכימי ליצירת מתכות. בהמשך משך לוח זה בעיקר את תשומת ליבם של "ידעני תורת הסוד" האלכימי, והאתר בבית הקברות נעשה יעד צליינות לאלכימאים ולשאר שוחרי תורת הנסתר והמדעים הסודיים.
כבר בסוף המאה ה-16 הופצה אגדה שלפיה החזיק פלאמל בבעלותו ספר ישן ומיסטי שממנו למד את תורת הסוד. בזכות הידע האזוטרי השמור בספר, פיצח פלמאל את סוד יצירת זהב וכסף באמצעות "אבן החכמים" שסייעה לו במלאכה זו. האגדה קיבלה ביטוי בטקסט צרפתי בשם Sommaire Philosophique (סיכום פילוסופי), שכבר בו יש תיאור של תמונות דומות לאלו שבקבוצת הפסלים בבית הקברות.
נדמה שלא היה די בהפיכת ניקולס פלאמל למלומד בתורת הסוד, ובתחילת המאה ה-17 התגלתה לפתע האוטוביוגרפיה המיוחסת לפלאמל עצמו. האוטוביוגרפיה, שזכתה לשם המסתורי דמויות הירוגליפיות (Les figures hierogliphiques de Nicolas Flamel), סיפרה סיפור קלסי בתחום האלכימיה: בזמן עבודתו בתור רושם עזבונות של נפטרים, נתקל פלמאל יום אחד בספר הכרוך בכריכת נחושת מוזהבת שדפיו (21 במספרם) היו עשויים קליפות עצים.
אותיות הספר היו ככל הנראה אותיות יווניות, שאותן לא היה מסוגל פלאמל לקרוא. הספר היה משופע בציורים מיוחדים ועל פי דף השער היה המחבר אברהם היהודי, נשיא, לוי, אסטרולוג ופילוסוף. פלאמל קנה את הספר והצליח לפענח את תכנו, אך לא הבין את הסמלים הסמויים בתמונות. לכן נדד פלאמל לספרד בתקווה למצוא שם מלומד שידע לפרש את המשמעות האמיתית של התמונות.
לפי הספר, מצא המלומד מפריס בספרד רופא נוצרי ממוצא יהודי בשם קאנצ'ה (Canche) שהצליח להבין את המסר הסמוי בספרו של "אברהם היהודי". לדברי הרופא, המפתח ליצירת המתכות היה טמון בציורים הממלאים את הספר. הרופא קאנצ'ה נפטר בדרכם המשותפת ופלאמל, לאחר חזרתו לפריס, הצליח לייצר בניסויים אלכימיים כסף וזהב באיכות גבוהה על בסיס הפירוש. תגלית זו, כך מספרת האוטוביוגרפיה, שיפרה את מצבם הכלכלי של ניקולס ופרנל פלאמל עד כדי כך שיכלו לתרום תרומות גדולות למוסדות רווחה בפריס.
עוד מציינת האוטוביוגרפיה כי הציורים המיסטיים בספרו של "אברהם היהודי" מצאו את מקומם כהעתקים באותו המעבר המקורה בבית הקברות בפריס.
חשוב לציין שעד היום לא התגלה כתב היד המקורי של ספרו של פלאמל. גם ספרו של אברהם היהודי לא נמצא. המחקר ההיסטורי הוכיח לא מכבר שהספר דמויות הירוגליפיות הוא פרי עטו של סופר ואלכימאי בן המאה ה-17. האוטוביוגרפיה מכילה שפה בת הזמן, ומזכירה אנשים שטרם חיו בימי חייו של ניקולס פלאמל ההיסטורי.
למרות הספקות סביב רקע ותולדות האוטוביוגרפיה, היא זכתה לחיי מדף ארוכים ופוריים. לאחר פרסומה בצרפתית ב-1612, תורגמה האוטוביוגרפיה לשפות אחרות (בשנת 1624 זכתה לתרגם אנגלי, ובשנת 1681 לגרמני). אחד הקוראים הנלהבים של האוטוביוגרפיה היה לא אחר מאייזק ניוטון (1727-1643), אביה של הפיזיקה המודרנית. ניוטון סיכם את תוכן הספר בכתב ידו ואף העתיק ממנו את התמונה שמראה את קבוצת הפסלים בבית הקברות בפריס, כולל הלוחות המיסטיים המכונים הירוגליפים. יחד עם שאר הכתבים האלכימיים של ניוטון, גם כתב יד זה נמצא היום באוספי הספרייה הלאומית.
הדפסות של האוטוביוגרפיה הפנטסטית המיוחסת לפלאמל ניתן למצוא עד היום. ההדפסה האחרונה הידועה לנו ראתה אור בשנת 1996 בספרד תחת השם: El libro de las figuras jeroglificas. גם דמותו של מחברה המשוער, ניקולס פלאמל, זכתה לחיים מחודשים בספרות בת זמננו. בספרה של ג'יי קיי רולינג: הארי פוטר ואבן החכמים, מסופר על פלאפנל כאיש בן מאות שנים, וחברו של המנהל דמבלדור, שבבעלותו – אבן החכמים.
גם בספרו הפופולרי צופן דה-וינצ'י מאת דן בראון מופיע פלאמל, והסופר האירי מייקל סקוט אפילו הקדיש לפלאמל הדמיוני סדרת ספרים של ששה כרכים: הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות. אין צורך לציין שכל הביטויים הספרותיים לא קשורים לניקולס פלאמל ההיסטורי.
אם כך, מי היה ניקולס פלאמל ההיסטורי?
ככל הידוע לנו, ניקולס פלמאל נולד סביב שנת 1330, לא רחוק מבירת צרפת. הוא התחתן בשנת 1370 עם אלמנה בשם פרנל (Pernelle), ואת מרבית חייו העביר כמעתיק כתבי יד, סופר ופקיד משפטי זוטר – תפקידים שמהם התפרנס. לימים נעשה סוחר כתבי יד בשירות אוניברסיטת פריס. את ההכנסה שסייעה לו ולאשתו להפוך לפטרונים לשורת כנסיות קטנות, לבתי חולים ולשאר מוסדות רווחה יש לייחס דווקא לאשתו – היא ככל הנראה הביאה עמה הון משמעותי לנישואיה עם ניקולס, אותו ירשה משני בעליה המנוחים.
את כל המידע הזה אנחנו מוצאים במצבה בת 600 שנה השמורה כיום במוזיאון בפאריס (Musée de Cluny), שבנוסף לכמה מסמכים מקוריים על בני הזוג, מספרת את סיפורו של האיש ההיסטורי שזכה לחיי נצח בין חובבי תורת הנסתר וקוראי ספרות פנטזיה מודרנית.
עוד סיפורים מסתוריים בקבוצה "סודות כתבי היד העבריים"
לקריאה נוספת בנושא:
Kurt Karl Doberer: The Goldmakers. 10,000 Years of Alchemy, London & Brussels 1948
Claus Priesner, Karin Figala (eds.): Alchemie: Lexikon einer hermetischen Wissenschaft, München 1998
לקוראי צרפתית: הערך על ניקולס פלאמל בוויקיפדיה הצרפתית מבוסס ומפורט מאוד
כתבות נוספות
האם כוחות הכישוף של שלמה המלך חבויים בספר הזה?
האישה שתיעדה את המהפכה המדעית וכמעט שנרצחה על ידי מהפכה אחרת
האם המהר"ל הוא בעצם לא אחר מאשר שרלוק הולמס?
