הַכֹּל נִגְמַר – השיר האחרון של תרצה אתר

כאשר משה וילנסקי רצה להשמיע לתרצה אתר את הלחן לשירה "בלדה לאישה", הוא קיבל את הבשורה המרה: "היא כבר איננה"

תרצה אתר. צילום: דוד אולמר

אֲפִלּוּ עַנְנֵי הַגֹּבַהּ,
לֹא יָכְלוּ לִשְׁתִיקָתָהּ,
הִיא הִבִּיטָה עַד בְּלִי שֹׂבַע
הִיא הִבִּיטָה וְיָדְעָה
הִיא הִבִּיטָה וְיָדְעָה
שֶׁכָּעֵת פּוֹרְחוֹת בָּעֵמֶק
שְׁלַל חֲבַצָּלוֹת הַבַּר
וְלַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכֹּל,
הַכֹּל נִגְמַר.

משה וילנסקי מספר:

"אני יושב במשרדי ב'קול ישראל', יש טלפון. מי בקו השני? תרצה אתר.

'משה אני מבקשת אותך, יש לי הצעה בשבילך. אני עכשיו מתרגמת מחזה להבימה ואני כתבתי שיר, טקסט, שאני עומדת על זה שהוא יבוצע ויכלל בהצגה, הצעתי את זה להבימה והם קיבלו את זה ואני רוצה שאתה תכתוב את השיר הזה.'

כתבתי.

כנראה השיר הביע את האווירה ששררה בהצגה, שם דובר על איבוד עצמו לדעת, ומי שידע – ידע, שתוכן השיר הוא אוטוביוגרפי ובתור שכזה, כנראה זה השפיע אצלי על כתיבת השיר כי מרגישים בזה את האווירה הזו. (…)".

התווים ל"בלדה לאישה" בכתב ידו של משה וילנסקי. ארכיון משה וילנסקי (MUS 69) מחלקת המוסיקה, הספרייה הלאומית.

למלחין משה וילנסקי הייתה חברות קרובה ושותפות יצירתית רבת שנים עם המשורר נתן אלתרמן, ואחרי מותו של אלתרמן ב-1970, נשמר הקשר עם בתו, תרצה אתר. לא בכדי ביקשה אתר מוילנסקי להלחין את "בלדה לאישה", שיר שהיה כה חשוב בעבורה.  

אולי לא רבים זוכרים זאת היום, אבל אתר הייתה לא רק סופרת, משוררת ופזמונאית מוכשרת אלא גם מתרגמת נהדרת שבאותן שנים תרגמה את מיטב המחזות מאנגלית. היא תרגמה לעברית למשל את "מותו של סוכן" לארתור מילר, את "חתולה על גג פח לוהט" לטנסי וויליאמס, את "מי מפחד מוירג'יניה וולף" לאדוארד אלבי, ועוד מחזות רבים.

המחזה שעליו עבדה אתר ב-1977 ושעבורו כתבה את השיר היה "ארבע נשים" מאת פאם ג'יימס – "סיפור על נשים בחברה הנשלטת על ידי גברים". המחזה עוקב אחרי "חיי ארבע נשים צעירות המנסות לפתור את בעיותיהן מבלי להיעזר בגברים. הן גרות יחד בדירה אחת, ותוך כדי כך נרקמים ביניהן יחסים, ההולכים ומתחדדים לקראת התרחשויות קומיות ודרמטיות חריפות."

אוסף ארכיון המרכז הישראלי לתיעוד אומנויות הבמה (מילא"ה)

"מי הן ארבע הנשים? רוזה – גרושה הנאבקת לקבל את ילדיה מבעלה שעזב אותה; פיש – אישה "משוחררת" שנמצאת במאבק מתמיד בין בעיותיה האישיות והרגשיות לבין השקפת עולמה הפוליטית; סטאט – בחורה חזקה, מציאותית ואינטליגנטית העובדת כפיזיותרפיסטית ומנסה לחסוך כסף על ידי עבודה צדדית בזנות כדי לסיים את לימודי הדוקטורט שלה; ויאולט – בחורה צעירה ממעמד הפועלים הנפלטת מהחברה לעיר האורות, מתמכרת לסמים ומתוך מרד נתפס לכל דבר שבאופנה: צמחונות, יוגה, מדיטציה.

המפגש בין ארבע הנשים מתפתח תוך כדי רגעי הומור ומתח למצבים מפתיעים ובלתי צפויים. במחזה זה מופיעות נשים כאדם שלם על כל בעיותיו ולא כמשלימות את הגבר. על הגברים בחייהן אנו יודעים רק מסיפוריהן." (מתוך עלון ההצגה).

 

תרצה אתר. צילם: דוד אולמר

מספרים שתרצה הלכה יום יום לחזרות לצד הבמאית הלנה קאוט-האוסון, כדי להביא את התרגום לשלמות, ושהעבודה הצמודה עם הבמאית והשחקניות מילאה אותה סיפוק והשיבה לה את הרצון לחזור ולשחק בעצמה.

"ארבע נשים" לא היה הפרויקט היחיד שתרצה עבדה עליו אז. באותם ימים היא עמלה גם על הוצאת ספר משיריה, כתבה פזמונים ליהודית רביץ ורקמה תכניות לפרויקטים משותפים עם קול ישראל והטלוויזיה הלימודית.

 

"כשיעלה המסך במוצאי שבת, על הצגת הבימה 'ארבע נשים' יעיק ויכאיב העדרה של אשה שהיתה ה'נשמה' שמאחוריו." מעריב, 20 בספטמבר 77, מתוך עיתונות יהודית היסטורית

"אך הגורל סיכל תכניות אלו", דווח במעריב בחודש ספטמבר 1977. "יום לפני האסון בחצותה את הכביש, פגעה בה מונית והפילה אותה. ראשה של תרצה נחבט בכביש, נהג המונית נמלט. כיוון שלא נראו סימני פציעה חיצונית, קיבלה במד"א זריקה.

בערב חשה בראשה ונטלה כדורים חזקים, עבר עליה לילה קשה וכשנפלה עליה, סוף סוף, שינה לפנות בוקר, הופרעה מנוחתה בצעקות פועלים שעבדו בבית הסמוך. היא ניגשה אל החלון שספו נמוך מן המקובל כדי לבקש שקט מן הפועלים. בחקירת המשטרה נקבע, כי הדעת נותנת שבגלל הלילה הקשה, נתקפה בסחרחורת, איבדה את שיווי משקלה, בעת שרכנה החוצה כדי לשוחח עם הפועלים, ונפלה אל חצר הבית."

 

הדיווח על מותה של תרצה אתר. "דבר" 9.9.1977. לחצו על התמונה לכתבה המלאה

 

וילנסקי ממשיך לספר:

"היא כבר לא שמעה את השיר. אני זוכר פה בחדר הזה על יד הפסנתר הזה עמדו הבמאית ויונה אליאן, ששיחקה בתפקיד הראשי, ובאותו רגע צלצל הטלפון, אני ניגשתי, וזה היה שמוליק עומר, האדמיניסטרטור של הבימה, הוא דיבר איתי ובאותו זמן היה טלפון שני, והוא עזב אותי לרגע ואני שמעתי את האנחה שלו: 'הו. היא כבר איננה'."

הנה וילנסקי מספר את הדברים בראיון למלחינה וחוקרת הזמר העברי ציפי פליישר:

 

אפשר מאוד שתרצה אתר שהתמודדה שנים ארוכות עם דיכאון וגם עם משאלת מוות, ואולי אפילו באותה התקופה, נפלה אל מותה בלי שהתכוונה.

כך או אחרת, היא הלכה לבלי שוב.

 

אֲפִלּוּ עַנְנֵי הַגֹּבַהּ,
לֹא יָכְלוּ לִשְׁתִיקָתָהּ,
הִיא הִבִּיטָה עַד בְּלִי שֹׂבַע
הִיא הִבִּיטָה וְיָדְעָה
הִיא הִבִּיטָה וְיָדְעָה
שֶׁכָּעֵת פּוֹרְחוֹת בָּעֵמֶק
שְׁלַל חֲבַצָּלוֹת הַבַּר
וְלַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכֹּל,
הַכֹּל נִגְמַר.

אֲפִלּוּ עַנְנֵי אוֹקְטוֹבֶּר
הַסְּגֻלִּים אֶל מוּל שְׁקִיעָה,
לֹא עָזְרוּ לָהּ אַף לְרֶגַע,
לֹא עָזְרוּ לְהֵרָגַע,
לֹא עָזְרוּ לְהֵרָגַע,

אַף כִּי שׁוּב פָּרְחוּ בָּעֵמֶק
שְׁלַל חֲבַצָּלוֹת הַבַּר
וְלַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכֹּל,
הַכֹּל נִגְמַר.

אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים בַּחֶדֶר
הַסָּגוּר וְהֶעָצוּב,
כְּבָר יָדְעוּ: הִיא לֹא בְּסֵדֶר
הִיא הוֹלֶכֶת לִבְלִי שׁוּב…

עוֹד פּוֹרְחוֹת הַרְחֵק בָּעֵמֶק
שְׁלַל חֲבַצָּלוֹת הַבַּר
אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכֹּל,
הַכֹּל נִגְמַר.

 

ששי קשת שר "בלדה לאישה" ותמונות מתוך ההצגה:

הראיון עם ציפי פליישר ומשה וילנסקי – באדיבות המלחינה וחוקרת הזמר העברי ד"ר ציפי פליישר

פרויקט מיוחד: גלו את הסיפור מאחורי השירים והספרים האהובים

מכירים סיפורים נוספים שמאחורי השירים? הצטרפו לקהילת "הסיפור מאחורי" בפייסבוק ושתפו אותנו

 

 

כתבות נוספות

תרצה אתר מבקשת גשם

"שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ": הסיפור מאחורי "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו תרצה אתר

הצלילים של משה וילנסקי: מ"כלניות" ועד "סתו"

משה וילנסקי – השירים הנפלאים

 

 

 




הדר בן-יהודה

מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו. צילום: טל ניניו
לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו