על זמן, גיאוגרפיה וטיפוגרפיה: עודד עזר ופונט ׳קדים׳

הצצה לפרויקט יוצא דופן של המעצב עודד עזר במרחב עיצוב האותיות העבריות המקומי – טיפוס אות חדש לו העניק את השם 'קדים'

עודד עזר | 26.06.18 |
Share
כרזה בפונט קדים. עיצוב: עודד עזר

מאז ומתמיד אהבתי לצייר אותיות. בשנים בהן עוד לא היה נפוץ השימוש במחשב, הייתי מצייר אותיות בעבור עיתונים ומודעות בבית הספר. הייתה זו נטיית לב, כמו שילדים אחרים אוהבים לשחק כדורגל בגיל צעיר, אני אהבתי לצייר אותיות.

בצבא, כתוצאה מפציעה, הגעתי לתפקיד עיצוב תפאורות של 'להקת הנחל' ולבחינות הכניסה ל'בצלאל' הגעתי לבוש מדים. ב'בצלאל', השתלבתי במסלול העיצוב הגרפי מן הרגע הראשון ונחשפתי ליכולת "ללוש אותיות" ולהסתכלות ניסויית בבחינתן כמו גם, למגבלות עליהן צריך לענות מעצב אותיות בעת שפונה לעיצוב אות עברית לדפוס. לאחר שסיימתי את לימודיי ב-1998, התחלתי לעסוק בתחום באופן מקצועי.

היום אני רואה את עצמי בראש ובראשונה מעצב אותיות. יתר תחומי עשייתי על פי רוב קשורים בזאת, אם באמצעות עיצוב סמלילים, ייעוץ טיפוגרפי מורכב, הוראת מקצוע הטיפוגרפיה ועיצוב האות בארץ ובחו"ל, או ביצירה אישית אקספרימנטאלית.

מזה מספר לא מבוטל של שנים, אני עמל על עיצוב אות חדשה המבקשת להתבסס על ההיסטוריה של האות העברית מחד וליצור שלב חדש בהתפתחותה המודרנית, מאידך. לטיפוס האות החדש הזה אני קורא 'קדים'.

'קדים' הוא תוצר של שאלות שהטרידו אותי עוד בימי לימודיי ב'בצלאל'. בין כתלי המוסד, הוצגו בפני הסטודנטים כתבים שנתחמו בשני אופנים – מבחינה היסטורית ומבחינה גיאוגרפית. מבחינה היסטורית, הוצגו כתבים שנוצרו מסוף המאה ה־19 ועד שנות ה־80 של המאה ה־20; ומבחינה גיאוגרפית, הוצגו כתבים שעוצבו על אדמת אירופה, או בישראל – על ידי מעצבים שרובם ככולם יוצאי אירופה. כתבים מחוץ לגבולות אלה נזנחו, לא נכנסו לתכנית הלימודים ונראה היה שאין להם כל חשיבות. התסכול שלי היה שידעתי שההיסטוריה של הכתב העברי ארוכה הרבה יותר מאשר 150 השנים האחרונות, ושמנעד הכתבים היה רחב יותר מסגנון הכתב ה׳אשכנזי׳ וה׳ספרדי׳ שהתהוו באירופה.

׳רץ׳, פונט־ספר סריפי (בעל תגים) מאת עודד עזר, 2011

תחושות אלו פרצו החוצה בעת שפניתי לעצב פונט בעל תגים (סריפי), דהיינו, פונט 'רץ'. לטובת עיצוב פונט 'רץ', שפורסם ב־2011, בדקתי את תהליכי היצירה של מעצבי האותיות העבריות המתויגות המוכרות לו מן המאה ה־20. אותיות כדוגמת 'הדסה' של הנרי פרידלנדר, 'קורן' של אליהו קורן (קורנגולד) ואחרים. אצל כולם חזר אותו תהליך עבודה, שהיה שונה מהשיטות שלמדתי באקדמיה, כדי לעצב את הכתב שלהם, הם למדו את העבר, שחזרו, חקרו והעתיקו כתבים עתיקים. החלטתי לעבוד בצורה דומה ל׳מאסטרים׳ האלה.

הצעידה בעקבות המעצבים הגדולים חשפה בפני כתבים עבריים עתיקים מעוררי עניין. עולמות חדשים שלא הייתי מודע אליהם בעולם הכתב העברי. משסיימתי את 'רץ' חשתי לראשונה כי צלחתי את הנהר ופרצתי את הגבולות ההיסטוריים שהכרתי. תחושה זו העניקה לי את הדחף לפרוץ גם את הגבולות הגיאוגרפיים.

התחלתי לבחון כתבים מאזור המזרח התיכון, צפון אפריקה ואזורים אחרים שהיוו מרכזים תרבותיים של העם היהודי מן המאה הראשונה לפנה"ס ועד להמצאת הדפוס במאה ה־15. בעזרתה של המעצבת וחוקרת האות העברית עדה ירדני, שחשפה בפניי את המחקר הפליאולוגי של האות העברית, ובאמצעות ביקורים תכופים בספרייה הלאומית, נגלו בפניי סגנונות כתיבה המכונים ”מזרחיים" – כתבים יהודיים מארצות ערב, אירן וצפון אפריקה, שנגוזו.

כתב היד של סעדיה אל עדני, כפי שהוא מופיע בספרה של עדה ירדני

בכתב עליו מבוסס 'קדים' נפגשתי לראשונה בספרה של ירדני, "ספר הכתב העברי" (1991). הכתב הנו כתב תימני המתוארך לשנת 1222 לספה"נ ונכתב באמצעות קנה רחב על ידי הסופר סעדיה בן יחיא בן חלפון אל עדני. הכתב בעל הזיקה הברורה לאותיות הכתב המזרחי החצי רהוט, המשיך וקיבל גיבויים נוספים בספרים אחרים במחקר שביצעתי. בכתב שנראה כ"אזוטרי", ראיתי ביטוי אישי ופרשנות חדשה לאות העברית – כזו שטרם פגשתי בה. מובהקות הקו העילי והפערים בין הקווים האופקיים והאנכיים, כדוגמת הכתב האשכנזי, לצד השפעות הכתב הערבי, הכתמיות השחורה מלאת הקצב הנפלא והמרגש שהציג על הדף והפתרונות של שלדי האותיות, כדוגמת שלדי האותיות א', צ' וש' שלא היו מוכרים לי – מאפיינים אלו הפכו אותה למסקרנת בעיניי. יתרה מזאת, הפוטנציאל של עבודה גרפית עם אות כזו נראה לי אינסופי כמעט.

חדש מול ישן. אותיות ׳קדים׳ של עזר מימין, מול כתב היד המקורי משמאל, 2010-2017

התחלתי בניסיונות ראשוניים בעיצוב האות. הגישושים הראשונים היו מהוססים, מסיבה פשוטה, גיליתי שכדי שאוכל לעצב פונט עכשווי על בסיס המקור העתיק, עלי למצוא לו קונטקסט פנימי וחיצוני שיכוון אותי. קונטקסט שאז עוד לא היה לי ברור. בנוסף לכך, גיליתי שעל העיצוב החדש לקחת את הכתב העתיק כנקודת מוצא בלבד, ולעיתים אף להתרחק מהמקור כליל, על מנת לקרבו אל תקופתנו. אחת ההחלטות הלא פשוטות, למשל, היתה להיפטר מרוב התגים, על מנת להדגיש את אופקיות הקו העילי. עברו מספר שנים, בהם הונח הפונט בצד, עד שלפני שנתיים מצאתי הקשר זה. העניין הגובר בשנים האחרונות בתרבות יהודי ארצות ערב ובעושר התרבותי שהציעה, סיפק את הכר. אין אות עברית המבוססת על עושר זה, חלל שביקשתי למלא.

 

כרזה בפונט ׳קדים׳ עיצוב הכרזה: עודד עזר, שני דבורה

פונט 'קדים’, כשמו, מהווה קריצה לזמן קדום ולמדבר, התגברות על הגבול ההיסטורי והגיאוגרפי שחסרו לי בעבודתי. האות היא פרוייקט בהתהוות, והפונט עוד רחוק מהשלמתו. כל פעם אני מתקן ומשפר. זאת גם הסיבה שהפונט טרם פורסם לשימוש מסחרי, אך אני משתמש בו מדי פעם בעיצוביי.

המחקר ההיסטורי, הצורני, הגיאוגרפי, הוא שחשוב בעיני. אני לא רואה בזה רק פונט. אני רואה בזה סוג של פתיחת פתח ליצירת אות עברית חדשה. וזה האתגר. האות עדיין לא מספיק מודרנית וזו הסיבה שאני לא מוציא אותה. יתרה מזאת, האות מתאימה עתה רק לשימוש בכותרות, אך בעתיד אני מקווה להמשיך בחידוד האותיות ולפתחן גם לכדי אותיות המשמשות לכתיבת טקסטים ארוכים. אז אולי ארגיש שהגיע למיצוי.

בשנים האחרונות מתבלטים מעצבי גופנים צעירים אשר מחפשים באומץ להרחיב את החיפוש אחר כיוונים נוספים לפיתוח האות העברית, ולהימנע ממחזור רעיונותיהם של מעצבי האותיות מן המאה ה־20. המטרה המרכזית אותה צריך מעצב אותיות להציב בפניו היא להוסיף נדבך נוסף לשלבי התפתחות האות העברית.

 

יעל סגל חרמוני סייעה בכתיבה ובעריכה. יעל היא בוגרת בצלאל וסטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. מתמקדת בתחום חקר עיצוב האות העברית.

 

כתבות נוספות

מדוע האותיות הערביות מנוקדות בניקוד עברי?

כיצד מעתיקים את אותה יצירה קבלית בלבוב ובעיראק?

הצצה למחברת התרגילים בערבית של אחד העם

שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"

 

עודד עזר

עודד עזר, בוגר בצלאל ומרצה בכיר לטיפוגרפיה במכון הטכנולוגי חולון, הוא בין מעצבי האותיות הישראלים הבולטים והחשובים ביותר כיום. בין הגופנים שעיצב - רץ, דוּ, פרנצ׳סקה, מעודד, אלכימאי ועוד. http://www.hebrewtypography.com

לכתבות נוספות של עודד עזר >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו