השיטה שבחר אחד העם ללימוד השפה מלמדת רבות על האיש שהוכתר עוד בימי חייו ל"נביא דורנו"
כבר בביקורו הראשון בארץ (1891) קבע אחד העם שהאמונה בדבר היות ארץ ישראל ארץ ריקה מאדם הינה אמונת הבל חסרת שחר. המנהיג הציוני האמין שכדי שהיהודים השבים לארצם העתיקה יוכלו לפתח בה את המרכז התרבותי והרוחני שחזה בדמיונו, עליהם להתאמץ וללמוד את שפת תושביה. לכן, היה לימוד השפה הערבית אחד המקצועות שדחף לצרף למערכת החינוך המתגבשת של היישוב העברי.
בשלושים שנה שחלפו מאז ביקורו הראשון בארץ לא התפנה אחד העם להגשים אותה דרישה בעצמו. בחורף 1922, כשהתפנה להגשים הבטחה אחרת, עלה ארצה והתיישב בקרבת ידידיו ומכריו בתל אביב, והחליט כי הגיע הזמן ללמוד את השפה.
השיטה שבחר אחד העם ללימוד השפה מלמדת רבות על האיש שהוכתר עוד בימי חייו ל"נביא דורנו". כדי לתרגל כתיבה בערבית נעזר אחד העם לא רק ברשימת האותיות וברשימת מילים חשובות בערבית, אלא גם בטקסט טעון משמעות סמלית ואישית: הקדמה קצרה לפרק כ"ט בחלק השני של "מורה נבוכים" לרמב"ם. זאת עשה במחברת ייעודית השמורה בספרייה הלאומית.
ככל הנראה שתי סיבות מרכזיות הנחו את אחד העם בבחירת הקטע: ראשית, ייחס הוגה 'הציונות הרוחנית' תפקיד מרכזי בהתפתחותו האינטלקטואלית ל"מורה נבוכים". שנית, בקטע המסוים שבו נעזר קובע הרמב"ם כי על הלשון המדוברת להתאים לכושר הקליטה של שומעיה, כדי שהם יוכלו להבין את המסרים המצויים בטקסט בדיוק.
שתי השפות, הערבית והעברית, מציבות, בגלל קרבתן ומוצאן המשותף, סיכון מיוחד למתרגם ביניהן. זאת תלה הרמב"ם בעובדה שהדובר אחד מהן מועד לטעות בהבנת השפה השנייה עקב המצאות מילים הנשמעות זהות אך נושאות משמעות שונה, ולעיתים אף הפוכה. אפשר שבתרגום הקטע הספציפי ביקש אחד העם להזהיר את עצמו פן הקירבה בין השפות תשכיח מליבו גם את המרחק ביניהן.
אם נסתמך על המחברת שלפנינו בתור עדות יחידה, נצטרך לקבוע שאחד העם לא הצליח לרכוש אלא ידיעה בסיסית בערבית. את זאת אין לתלות בחוסר במוטיבציה מצידו. כפי שהסביר שוב ושוב לכל מי שרק הסכים לשמוע, הסיבה שבגינה התמקם בארץ היא כדי שיוכל לנוח ולהשלים, ככל יכולתו, את מפעלו הספרותי.
הציבור לא נענה, ובמקום מנוחה וזמן לכתוב וללמוד, העביר אחד העם את שנותיו האחרונות בעשייה ציבורית ענפה ומתישה. בשנת 1927 הלך לעולמו.
כשאחד העם עבר לגור ברחוב אחד העם
כיצד מעתיקים את אותה יצירה קבלית בלבוב ובעיראק?
תגובות על כתבה זו