מתי ואיך הומצא דו-קרב הפנדלים שמכריע משחקי כדורגל?

עגבניות שרי, שקדי מרק ובעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים – כל אלו הן המצאות ישראליות. סיפורו של יוסף דגן, ממציא דו-קרב הפנדלים

עמית נאור | 24.03.20 |
Share
1
מתוך אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

גמר המונדיאל, יולי 1994, קליפורניה, ארה"ב. מיליוני צופים מרותקים למסכים ברחבי העולם וחוזים באיטליה ובברזיל מתמודדות על תואר אלופת העולם. המשחק המשמים נגרר להארכה ולא הובקעו בו שערים. כך פונתה הבמה לדרמה הגדולה מכל – גביע העולם יוכרע לראשונה בבעיטות עונשין מאחד עשר מטרים. חובבי הכדורגל שצפו באירוע זוכרים עד היום את החמצת הפנדל מסמרת השיער של כוכב האיטלקים, רוברטו באג'יו, שהעניקה את הגביע לברזילאים.

מתברר שהשורשים שמהם צמחה הסצינה הדרמטית הזו נמתחים עד ל…ישראל. כן, הקרדיט על המצאת שיטת ההכרעה ניתן לישראלי יוסף דגן. איך זה קרה? מה הביא ליצירת השיטה שהכניעה שוערים רבים, גרמה לרגעי אושר ועצב לאוהדים ולשחקנים, ובעיקר תרמה לעליית מפלס המתח אצל כל המעורבים?

1
כותרת מייצגת, מתוך "מעריב", 23 בפברואר, 1969. אפשר לקרוא את הכתבה המלאה כאן

עד שנות השבעים הוכרעו משחקים בשלבי ההכרעה בעיקר על ידי קיום משחק חוזר במגרש נייטרלי, או גרוע מכך – בהטלת מטבע. מלבד העומס הרב שיצרו משחקים חוזרים על השחקנים, הם גררו איתם בעיות לוגיסטיות מסובכות, משום שלא תמיד ניתן היה לדחוק משחק חוזר בלו"ז של טורניר מצומצם. על הטלות מטבע אין צורך להכביר במילים – הקשר ביניהן לבין ספורט קלוש, והן היו פתח לעוגמת נפש ואכזבות רבות. בפנדלים השתמשו לפעמים בכמה טורנירים נקודתיים, כמו למשל ביוגוסלביה, בעקבותיה אומצה השיטה גם במשחקי הגביע בארץ (העיתונים כינו את הבעיטות "השיטה היוגוסלבית").

1
דיווח על משחק גביע בישראל שבו כבר נעשה שימוש בהכרעה בבעיטות מ-11 מטר. מתוך "מעריב", 30 במאי 1968. לדיווח המלא לחצו כאן

דגן היה כתב ספורט בעיתון "הארץ" ומהר מאוד השתלב בשורות התאחדות הכדורגל הישראלית ומונה למזכירהּ. כך היה עד למסעה הגדול של נבחרת ישראל בכדורגל במשחקים האולימפיים של מקסיקו 1968. אז עוד לא הוגבל גילם של השחקנים בטורניר האולימפי, וישראל נסעה לטורניר עם הנבחרת המפוארת שכללה את מוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל.

1
גיורא שפיגל במדי נבחרת ישראל. מתוך "מעריב", 5 בדצמבר 1969

ישראל הצליחה מעל למצופה והגיעה עד רבע הגמר, ובו פגשה את נבחרת בולגריה שנחשבה מעצמה. המשחק נגמר בתיקו גם אחרי ההארכה, ובהטלת המטבע ניצחו הבולגרים, שהמשיכו לחצי הגמר. ישראל שבה הביתה כשרק המטבע הפריד בינה לבין סנסציה עולמית, אבל לדגן היה רעיון. משחקים כאלו צריכים הכרעה ספורטיבית – ובעקבות התקרית החליט דגן שיש לקבע את שיטת בעיטות ההכרעה הנהוגה עד היום.

1
הכותרת הדרמטית: "המטבע הכריע את ישראל". מתוך "על המשמר", 21 באוקטובר 1968. לידיעה המלאה לחצו כאן

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל דאז, מיכה אלמוג, הביא את הרעיון של דגן לפדרציית הכדורגל העולמית, פיפ"א, שאישרה אותו ב-1969. ב-1970 השתמשו בשיטה לראשונה במשחק גביע באנגליה, ולאט לאט התפשטה השיטה בכל העולם. במונדיאל השתמשו בפנדלים לראשונה בשנת 1982, ופעמיים עד היום הוכרע גמר הטורניר בשיטה הזאת. אומנם גם על הפנדלים נשמעו בחלוף השנים ביקורות וטענות, אך עד עתה לא הוחלט על שיטה טובה יותר.

1
ידיעה קטנה על החלטה גורלית (לפחות בתחום הכדורגל). מתוך "מעריב", 28 ביוני 1970

דגן זכה להוקרה רשמית מטעם אופ"א, איחוד התאחדויות הכדורגל האירופיות, על תרומתו זו. למען ההגינות יש לציין שגם שופט כדורגל גרמני בשם קארל וואלד טען שהמציא את השיטה – ממש במקביל – והציע אותו להתאחדות הבווארית, וממנה התגלגל הרעיון עד לפיפ"א. מבחינתנו, עם כל הכבוד, זוהי עוד המצאה ישראלית.

 

כתבות נוספות

לשחק כדורגל בעברית

ניצחון המכבים: גבורתה של מכבי ברלין

פוט-בול בשבת? עבודה זרה!

כדורגל בחסות הוד מלכותו

תגיות

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו