פעם ב-100 שנה: מה קרה כאן בהתפרצות המגפה העולמית הקודמת?

המגפה הידועה בשם "השפעת הספרדית" הגיעה גם לארץ ישראל. בדקנו איך דיווחו עליה כאן בזמן אמת

עמית נאור
17.03.2020
1

"להזהר מאספות צפופות במקום מסוגר; לא לבוא במגע עם אחרים עד כמה שאפשר, אפילו לא לתת יד בשעת אמירת שלום". זהו סעיף תשע ברשימת הנחיות שפרסם העיתון "דאר היום" בפברואר 1920, כשבעולם – וגם בארץ ישראל – פגעה עדיין המגפה הידועה היום בשם "השפעת הספרדית".

השפעת הספרדית, או בשמה הרשמי "מגפת השפעת של 1918", התפשטה במהירות ברחבי הגלובוס בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שתנאי הצפיפות והרעב ששררו בה תרמו ככל הנראה להתפרצות המחלה. כחצי מיליארד בני אדם חלו בשפעת, כמעט שליש מאוכלוסיית העולם, ועשרות מיליונים מתו ממנה. זו הייתה אחת המגפות הקטלניות ביותר בהיסטוריה האנושית על פני כדור הארץ.

בארץ ישראל, שאוכלוסייתה הייתה באותה עת דלילה יחסית, וכפרית בעיקרה, לא פגעה המחלה בחומרה רבה כל כך כפי שפגעה במדינות אחרות בעולם. אך גם לכאן היא הגיעה, וגם כאן נאלצו התושבים והשלטונות להתרגל למצב החדש. כפי שהזכרנו לעיל, ב-1920 – כבר אחרי גלי ההתפרצות הגדולים בעולם – עדיין נתבקשו התושבים לעמוד בכללי היגיינה וטיפול מחמירים. מלבד ניקיון כללי של כלי המיטה והבית, הורו לבודד חולים ואף להודיע לשלטונות על קיומו של חולה.

מתוך "דאר היום", 9 בפברואר 1920. לרשימת ההמלצות המלאה, לחצו כאן.

המידע על פגיעת המחלה בארץ דל. על פי הדיווחים מאותה עת, מספר הנפגעים בערי הארץ היה נמוך בהשוואה לאלו מאירופה. על סמך מחקר שערך זלמן גרינברג בנושא, ישנם בסך הכול כ-40 רישומים על חולים בשפעת בבית החולים "שערי צדק" בירושלים בשנת 1918 – וזהו התיעוד היחיד שנותר על חולים במחלה בארץ. עוד הוא מספר, כי בבית הקברות ע"ש טרומפלדור בתל אביב, ישנן שלוש מצבות שעליהן נכתב כי בעליהן נפטרו מן "המחלה הספרדית". הינה קטע מדיווחו של רופא על מצב הבריאות בארץ ישראל בשנת 1919:

"התמותה תחת שמי ארצנו היתה, בכל זאת, מועטה מאשר בחוץ־לארץ". מתוך "הארץ", 24 בספטמבר 1919. לידיעה המלאה לחצו כאן.

מובן שכבר בחודשים הראשונים לאחר פרוץ מגפת השפעת באביב 1918, כשהיה המידע על אודותיה עוד מועט וחלקי, החלו העיתונים העבריים לפרסם דיווחים הנוגעים אליה. כתב עיתון "הצפירה" (מחשובי העיתונים העבריים הראשונים, יצא לאור בוורשה), דיווח כבר ביוני 1918 על המחלה שפשתה בספרד. חודשיים אחר כך הוא סיפר על תסמיניה בכתבה עם הכותרת ההיתולית "נוסח ספרד" (מומלץ לעיין בפסקאות הפתיחה).

מתוך "הצפירה", 13 ביוני 1918. לכתבה המלאה לחצו כאן.
 

במשך השנתיים שבהן השתוללה המגפה, דיווחו העיתונים העבריים בקצרה על התפשטותה בשאר מדינות העולם, כפי שנהגו לדווח גם ביום-יום על חדשות מהעולם בעזרת סוכנויות הידיעות.

1
מתוך "דאר היום", 1 באוקטובר 1919
 

אז למרבה המזל חולים רבים לא היו בארץ ישראל, אבל מעניינת אולי גם שאלת השפה בדיווחים הללו. כיצד נקראה המחלה עם הופעתה המסתורית בעולם? למעשה מקורה של המחלה אינו בספרד. הכינוי "השפעת הספרדית" נובע מכך שרוב הדיווחים הראשוניים על המחלה הגיעו מספרד הנייטרלית, שלא לקחה חלק במלחמת העולם ולא הפעילה צנזורה על העיתונות. עם זאת, העיתונים העבריים בהחלט מיהרו ליישר קו עם שאר העיתונים בעולם ולשייך את המחלה למדינה האיברית. חלק מהעיתונים מספרים על "המחלה הספרדית". ביידיש מעדיפים את הצירוף "המגפה הספרדית (שפאנישע מגפה)", ובעיתונים הללו שיצאו באירופה ובארצות הברית הדיווחים רבים ותכופים יותר – בהתאם לקהל היעד שהתגורר במדינות שנפגעו בצורה חמורה יותר. אט-אט צבר תאוצה גם הצירוף "השפעת הספרדית". בעיתונים העבריים השתמשו עדיין במונחים "גריפה" (שמקורו בצרפתית) ו"אינפלואנציה", אך לאט-לאט גבר השימוש במילה שפעת, שאותה חידש אליעזר בן יהודה כבר ב-1893.

בסוף 1920 נעלמה השפעת הספרדית מן העולם באותה פתאומיות שבה היא הופיעה, ולמעט כמה התפרצויות בודדות באפריקה, לא שב הנגיף המסוים שגרם לה לעורר מגפה עולמית – עד התפרצות שפעת החזירים ב-2009. כאן בארץ, לעומת זאת, נאלצו שלטונות המנדט הבריטי הטריים יחסית להתמודד זמן קצר אחר כך עם שובה של מחלה מאיימת לא פחות: הדבר, שהתפרץ ביפו ואיים על תל אביב בשנת 1922. למרבה המזל, והודות לפעולה נחושה מצד השלטונות, גם הוא מוגר ונעלם. תוכלו לקרוא על כך באתר ארכיון המדינה.

1
כרזה שהפיצו שלטונות המנדט הבריטי למען השמדת חולדות ועכברים. באדיבות ארכיון המדינה.
  בונוס לסיום:

אומנם השפעת הספרדית נשארה מאחור, אבל מחלות ממשפחת נגיפי השפעת נשארו עימנו, ואפילו עשו את דרכן לפרסומות. ב-1957 הכתה בעולם מגפת שפעת אחרת (והרבה פחות קטלנית) שנקראה אז "השפעת האסיאתית". יקבי "אליעז" מבנימינה ניצלו את שעת הכושר ופרסמו מודעה ובה המלצה שלאו דווקא אושרה בידי רופאים מומחים: 1   כתבות נוספות מה גרם ללואי פסטר להילחם על החיים? תפילות, קמעות ולחשים למניעת המגפה כך נוצחה המחלה ששיתקה את ילדי ישראל תפילות לרפואה, פיוטים לרפואה, פרקי תהילים לשמירה

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו