נתן אלתרמן: משורר ההעפלה ומגורשי קפריסין

בארכיונו של נתן אלתרמן שמור ספר גדול ויפה שמספר סיפור גדול הרבה יותר – סיפורם של מגורשי קפריסין

עמית נאור | 05.03.20 |
Share
1
צילום אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

לפני כמה שבועות זכינו להציץ בארכיונו של המשורר הנודע נתן אלתרמן, באדיבותם של העובדים הנחמדים במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית של אוניברסיטת תל אביב, שם שמור ארכיונו של המשורר. פתחנו ארגזים, דפדפנו בזהירות בין מכתבים והצצנו בתמונות. מבט מקרי הפנה את תשומת ליבנו לספר גדול שהונח על המדף. על הספר הופיע הדפס בצבע שחור ונכתב באותיות קידוש לבנה: "בגירוש קפריסין".

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית, באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

ממדיו המיוחדים של הספר והכותרת הדרמטית עוררו את סקרנותנו. כשפתחנו את הספר הסקרנות הזו רק התגברה. בעמוד הראשון הופיעה הקדשה בכתב יד: "לנתן אלתרמן, לביקורו בקפריסין… שבועות תש"ח". ההקדשה נמסרה מאת הנהלת הסמינריון למדריכים ע"ש פנחס רוטנברג בקפריסין. למטה הוסיפה הערה נוספת, שהספר הוא אחד מתוך 120 כמוהו שהוכנו בידי תלמידי המחלקה לאומנות של המוסד הנזכר לעיל – כל זה בזמן שהיו במחנה השבויים הבריטי בקפריסין.

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

ואכן, סקירה קצרה של כתיבתו הפובליציסטית של אלתרמן מצדיקה את הכינוי שהעניק לו ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור: "משורר ההעפלה". מבצע ההעפלה כולו – וסוגיית המגורשים לקפריסין בפרט – ריגשו את אלתרמן, ריתקו אותו, והוא לא יכול היה לשתוק נוכח העוול שנעשה בעיניו למעפילים. כזכור, בעקבות המרד הערבי, ניסו שלטונות המנדט הבריטיים למנוע בכל כוחם עלייה יהודית לארץ ישראל, ופעלו כך ביתר שאת לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1948-1945, בהן גם התגברה משמעותית תנועת הפליטים היהודיים אל הארץ. כ-50 אלף עצורים שהו לאורך השנים במחנות המעצר שהוקמו באי השכן.

את אלתרמן הניסיונות ליירט את ספינות המעפילים הרתיחו. אומנם מלכתחילה התקיימו פעולות ההעפלה תחת מעטה חשאיות, אבל בחלוף השנים המאבק לעלייה חופשית הפך פומבי יותר – ואיתו הגיעו הרשימות המחורזות של אלתרמן בנושא, בעיקר אלו שפורסמו מעל דפי "הטור השביעי". אלתרמן התייחס בטורו המפורסם בעיקר לפרשיות ספציפיות שהתעוררו בשאלת ההעפלה והגירוש לקפריסין. לא נוכל לספר כאן על כל היצירות פרי עטו שעסקו בסוגיה, אך נזכיר כאן למשל טור שעקץ את הבריטים באחת הפרשיות המוזרות סביב מחנות המעצר בקפריסין. בטור השביעי שפורסם ב-21 במרץ 1947, הופיע השיר "קומזיץ בקפריסין או עוזי ממסחה נהפך ל-Displaces Person":

נִסְתַּיְּמוּ הַגֵּרוּש. הַמִּיּוּן, הַחִפּוּשׂ.
וְיוֹשְׁבִים תַּחַת שְׁמֵי פָמָגּוּסְטָה
עֻזִּי־גִ'ינְגִ'י מִמֶּסְחָה, וְדָנִי־גָ'מּוּס,
וְאֶפְרַיִמְקֶה כְּרוּבִי (קַפּוסְטָה).

הֵם עָבְרוּ בַּדָּרוֹם, בִּסְבִיבוֹת "נִצָּנִים",
וְעָזְרוּ לַסְּפִינָה שֶׁהִגִּיעָה.
וּבְרִיטַנְיָה, בְּיַחַס מְאֹד רְצִינִי,
גַּם אוֹתָם לְקַפְרִיסִין הִסִּיעָה.

אלתרמן מתייחס בבדיחות הדעת, או שמא בלעג, לתקרית ספינת המעפילים "שבתאי לוזינסקי" שפרצה את המצור הבריטי והגיעה לחוף ניצנים. הבריטים שהגיעו באיחור לא הצליחו להפריד בין המעפילים לבין בני הארץ שבאו לסייע להם על החוף, וגירשו לקפריסין גם כ-200 מבני הארץ. אלתרמן מציג את המקרה כדוגמה לכסילותו של משטר המנדט הבריטי ומתאר כיצד "צברים" הפכו לפתע לשוהים בלתי חוקיים.

וְצָחַק לְעַצְמוֹ עֻזִּי־גִ'ינְגִ'י בְּלִי־חוּס,
עַל שִׁבְתּוֹ בִּמְדִינַת פָמָגּוּסְטָה,
עִם הַשְּנֵי דִיסְפְּלֵיסְד־פֶּרְסֶנְס, עִם דָּנִי־גָ'מּוּס,
וְאֶפְרַיִמְקֶה כְּרוּבִי (קַפּוסְטָה).

וְסָבִיב שְׁלוֹשׁ־מֵאוֹת־חֲמִשִּׁים בַּחוּרִים
אֶת הַצְּחוֹק גִּלְגְּלוּ, נָשְׂאוּ הֶרָה!
צָחֲקוּ בְּנֵי בְּאֵר־טוּבְיָה וְגַת וְנִירִים,
צָחֲקוּ בְּנֵי גַּן־יַבְנֶה וּגְדֵרָה!

גם בספרו "עיר היונה", שראה אור בשנת 1957, הופיעו לא מעט שירים שעסקו בנושא ההעפלה ומחנות קפריסין, שאותם כינה המשורר "פרק שאין לו אח". ואכן, בשלב זה יכול היה לכתוב אלתרמן על המחנות גם מידע אישי. כפי שנרמז לעיל, ביקר בהם המשורר ביוני 1948, זמן קצר לאחר הקמת המדינה.

1
מתוך "דבר", 8 ביוני 1948. במשפט אחד מתוארת יציאתו לדרך של המשורר. בסמוך – מודעה קוראת לשליחים נוספים לבקר את העצורים.
1
נתן אלתרמן על האוניה בדרכו לקפריסין. באדיבות משפחת אלתרמן וארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

בביקור זה קיבל במתנה את הספר המדובר. לא הרבה ידוע לנו על הספר הזה מלבד ההקדשה שעל דפיו. אותו מוסד בו למדו יוצרי הספר היה סמינריון שהוקם בסיוע הג'וינט מתוקף צוואתו של פנחס רוטנברג שהורה לתרום את רכושו לקידום חינוך הנוער. פעילותו בקפריסין מעידה על אורח החיים שניהלו העצורים במחנות המעפילים הללו, כמו ההדפסים היפהפיים שבתוכו שמתארים את אותו הווי בדיוק.

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

וכך אפשר לראות בין ההדפסים את חיי היומיום המורכבים של העצורים במחנות – עצורים ששהו שם גם אחרי קום המדינה, ולמרות הבטחה בריטית לשחררם בתום המנדט (הבריטים תירצו זאת בקיום החלטת האו"ם שביקשה למנוע מן הצדדים הלוחמים בארץ ישראל לגייס כוחות חדשים). הדפס יפהפה אחד מתאר חתונה על רקע גדרות התיל ומגדלי השמירה.

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

בהדפס אחר נראים גברים ונשים נושאים סירים או דוודי מים, עוסקים בעבודות המחנה כשברקע נערים משחקים כדורגל סמוך לגדר. עוד הדפס מציג נשים מיניקות יושבות כולן בצריף אחד שכנראה יועד לתינוקות.

 

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

 

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

שורת ההדפסים מתארת את החיים במחנה המעצר, את שגרת חייהם של עשרות האלפים שהיו עצורים שם, לעיתים שנים, עד ששוחררו לבסוף בתחילת שנת 1949.

1
צילום: אודי אדרי, הספרייה הלאומית. באדיבות ארכיון אלתרמן במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת"א

וכעת אנו פונים אליכם, הקוראים, בבקשה לסייע לנו לסיים את הכתבה: כאמור, אין בידינו פרטים רבים על ספר ההדפסים המיוחד ועל יוצריו. אם בידיכם מידע על תלמידי מחלקת האומנות של הסמינריון למדריכים ע"ש פנחס רוטנברג בקפריסין או על יצירתו של הספר וגלגוליו, אנא שתפו אותנו – כאן בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או אפילו במייל: amit.naor@nli.org.il.

 

תוספת קטנה לסיום

אי אפשר לכתוב על אלתרמן וההעפלה בלי להזכיר את שירו המוכר ביותר של אלתרמן שעוסק בספינת מעפילים. מדובר בשיר "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", המוכר בביצועה של להקת הנח"ל (שבה כיכבו גידי גוב ואפרים שמיר), במסגרת תוכניתה "הפלנ"חניק". השיר נכתב בעקבות הגעתה של ספינת המעפילים "חנה סנש", שיצאה מאיטליה וצפויה הייתה להגיע לחוף נהריה – אך עלתה על שרטון בקרבת החוף. במבצע המורכב הורדו 252 נוסעי הספינה בסיוע הצוות האיטלקי ועל כך גומר שירו של אלתרמן את ההלל. לאחר מכן נפוצו סיפורים על מסיבה שנערכה באותו לילה לכבודו של רב החובל האיטלקי שגם נשא דברים, ושירו של אלתרמן אמור היה להיות תשובה לנאום זה. ד"ר מרדכי נאור לא הצליח לאמת את הסיפור. תוכלו לצפות בלהקת הנח"ל מבצעת את השיר כאן:

 

לקריאה נוספת:

מרדכי נאור, "נתן אלתרמן – משורר ההעפלה", מתוך "בים, ביבשה וגם באוויר – מבט חדש על ההעפלה", הוצאת ספריית יהודה דקל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תל אביב 2015

מרדכי נאור, "פרק שאין לו אח", מתוך "הטור התשיעי – אקטואליה ופוליטיקה בטורי העיתונות, השירים הליריים ושירי הזמר של נתן אלתרמן", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018

 

כתבות נוספות

'ספר המעצר והגלות' של גולי האצ"ל והלח"י באפריקה

ילדי קפריסין חולמים על ישראל

"אין לנו פרחים במחנה. כשאבוא לישראל – אגיש לך פרחים בשם כל ילדי קפריסין"

"ליל חניה": נתן אלתרמן חוזר אל ימי שירותו במלחמת השחרור

 

תגיות

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו