תגלית: כך ניסתה הקהילה היהודית באיראן לרכוש את קבר מרדכי ואסתר

מסמכים שהתגלו בארכיון חושפים: לכבוד 2,500 שנה להצהרת כורש שיתפו יהודי איראן והממשל פעולה ביוזמה מפתיעה

חן מלול
08.03.2020

לא לחלוטין ברור מיהו היוזם, אבל בשנת 1968 התכתבות נמרצת מתפתחת בין שלטונות השאה האיראני לבין נציגי יהדות איראן בפרלמנט. מוקד ההתכתבות? הניסיון לרכוש את קבר מרדכי ואסתר בהמדאן. העילה? חגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש בשנת 1971.

הצהרת כורש ניתנה בשנת 538 לפני הספירה בידי המלך כורש. בהצהרה ההיסטורית איפשר מייסד הממלכה הפרסית לכל העמים החיים בשטחי ממלכתו לחזור ולהשיב על כנו את הפולחן לאלוהיהם, שנאסר תחת שלטונה של מלכות בבל המובסת. במקרא (ספר עזרא א', א-ד) מופיעה גרסה המיוחדת לעם ישראל היושב בגלות, ולפיה איפשר כורש לעם הגולה לחזור ליהודה ולבנות בה את בית המקדש שחרב.

את העדות הראשונה על שיוך המוזוליאום בהמדאן לאסתר ומרדכי גיבורי המגילה הנקראת בפורים סיפק בנימין מטודלה, היהודי הנודד בן המאה ה-12. וכך כותב מגלה הארצות: "ומאותו ההר עד חמדן מהלך עשרה ימים, היא מדי העיר הגדולה, ושם כמו חמשים אלף מישראל ושם לפני כנסת אחת קבורים מרדכי ואסתר".

קבר מרדכי ואסתר בהמדאן
 

אחת המסורות שנקשרו סביב הקבר מספרת שלאחר מות המלך אחשוורוש ביקשו תומכי המן המת לנקום באסתר ובמרדכי. השניים נמלטו להמדאן ושם נפטרו בשיבה טובה בקרב הקהילה היהודית שבעיר. איך כל זה קשור למלך כורש? על פניו, אין קשר, אבל מההתכתבות שנמצאה בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בתוך ארגון ארכיון אורט העולמי, וממקורות היסטוריים על אודות חיי השאה האחרון של איראן – כולל הנאום שלו באותן חגיגות, ברור כי מוחמד רזא שאה פהלווי ראה את עצמו כממשיכו של כורש וביקש להקרין תדמית זו אל יהודי הממלכה. חגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש היו בדיוק האירוע שלו ציפה.

מוחמד רזא שאה פהלווי, המלך האחרון של איראן
 

במכתב ששלח המנהל הכללי של המחלקה לארכיאולוגיה וחינוך ציבורי האדון עבדוללי פורמנד אל נציג יהודי איראן בפרלמנט לטפאללה חי – אלו הם שני המתכתבים העיקריים שזיהינו – מבהיר הראשון שהמשרד לחינוך לאומי יסייע בידיה של הקהילה היהודית באיראן לרכוש את הקבר ואת האדמות סביבו מידי בנק באזארגאני המחזיק בהם. הרכישה תמומן באמצעות מכירת כרטיסי כניסה לקבר.

ההתכתבות בין נציג הממשל לנציג היהודים בפרלמנט, דצמבר 1968
 

בהתכתבות בין המשרד לבין נציג היהודים מורגשת תחושת הדחיפות של המשטר. השולח, פורמנד פרהמנד מאיץ בקהילה היהודית להחזיר לו תשובה – עדיף חיובית – על היוזמה, כיוון שטרם נענו פניות המשרד.

בצד היוזמה לרכוש את הקבר, תיכננה הקהילה היהודית הקמת בית ספר מקצועי על שם כורש הגדול, עם בית חולים, הוצאה לאור של מילון עברי-פרסי ואף הקמת תערוכה על פועלו של כורש בכל השפות – תערוכה שתעסוק בנושא זכויות האדם על בסיס התורה. לא ברור מה מהתוכניות הללו יצא לפועל. נראה שמכל היוזמות רק קניית אדמות הקבר בוצעה, וב-18 בינואר 1970 התקבל האישור הסופי. אדמות הקבר נקנו והועברו – כך אנו מעריכים למרות שהתיעוד נפסק בשלב זה – לידי הקהילה.

אישור הקנייה של אדמות הקבר, זהו גם המסמך המאוחר ביותר שמצאנו מאותה התכתבות, 18 בינואר 1970
 

ירח הדבש של יהודי איראן והשלטונות במדינה הגיע לקיצו המהיר והאכזרי עם עליית רוחאללה ח'ומייני לשלטון והתבססות המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979, אז גם נמלט כורש החדש – הוא השאה האחרון של איראן, אל ארצות הברית.

מאז ומדי כמה שנים עומד קבר מרדכי ואסתר בהמדאן במוקד מחלוקת מרה. בשנת 2011 פרצו מהומות סטודנטים תומכי המשטר שפעלו להוציא את הקבר מרשימת האתרים לשימור באיראן בעקבות – לטענתם – ניסיונה של ישראל להרוס את מסגד אל-אקצא. מחאתם נרשמה כהצלחה והשלט המורה "זִיָארַתְגָאהּ" – מקום עלייה לרגל, הורד. מעת לעת משמיעים סטודנטים ברחבי איראן איומים על הריסת הקבר והקמת קונסוליה פלסטינית במקום. אבל הקבר לא נהרס, ולמקום מורשים כיום להיכנס רק יהודים ולבקש משאלות מאסתר וממרדכי. אגב, למרות המסורת ארוכת השנים המשייכת את הקבר עם דמויתיהן של מרדכי ואסתר, סיפרה לנו החוקרת תמר עילם גינדין לסיפור המגילה כולו אין תיעוד בכתובים איראניים, ומדובר, לפי אחת הסברות המובילות, דווקא בקברה של המלכה שושן-דֹחְ'ת, אשת המלך יַזְדֶגֶרְד הראשון מהמאה הרביעית-חמישית לספירה. במקורה הייתה העיר המדאן בירת מדי, וכשנכבשה בידי כורש הפך אותה המלך לבירת הקיץ של האימפריה הפרסית. העיר אף נזכרת בתנ"ך, בספר עזרא, בשם אחמתא.

בתוך קבר מרדכי ואסתר בהמדאן
 

תודה לתמר עילם גינדין על עזרתה בחיבור הכתבה, לאליצור ליאון על תרגום המסמכים לעברית ולד"ר מרים קלויאנו מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי על ששיתפה אותנו בסיפור   

לקריאה נוספת

תמר עילם גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסיכה, הוצאת זרש (הוצאה עצמית), 2015

כתבות נוספות

להכות את המן הרשע: סיפורו של הרעשן

מגילת אסתר מאמסטרדם חושפת: כך ייעשה למתאכזרים לעם ישראל

מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?

מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?

מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation