לשחק כדורגל בעברית

השוער הוא המלך, החלוצים פקידים: איך ומתי התחילו לשחק כדורגל בארץ ישראל?

עמית נאור | 23.10.19 |
Share
כדורגל
נבחרת הכדורגל של הגדוד העברי, 1917

במשך שנים שכבה בארכיון מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, חוברת קטנה בשם: כדור רגל. החוברת הקצרה, שבה 23 עמודים, לא הייתה מושכת ודאי תשומת לב רבה מדי אילולא הייתה סמלית כל כך עבור התפתחות הכדורגל בארץ ישראל, ענף הספורט הפופולרי ביותר במדינה כיום.

אין איש יודע בוודאות מתי התחילו המתיישבים היהודים לשחק כדורגל בארץ ישראל. עדויות ראשונות שהופיעו בעיתוני התקופה אפשר למצוא החל מ-1912, ועל פי עדויות אישיות התקיימו משחקים גם לפני כן, ב-1910. אותם משחקים לא התקיימו במסגרת תחרותית מסודרת. רוב המשחקים הראשונים התקיימו בין קבוצות מאולתרות שהוקמו לצורך המשחק עצמו, ובכל מרחב שיכול היה להיקרא "מגרש". בחלוף הזמן, הוקמו קבוצות על ידי אגודות ספורט שעסקו בכמה ענפי ספורט, כדוגמת אגודת "ראשון לציון" שהוקמה ביפו ב-1906 ונעשתה ברבות השנים למכבי תל אביב המוכרת לנו כיום. קבוצות הוקמו גם בבתי ספר כדוגמת "הגימנסיה הרצליה", ובמושבות היהודיות השונות.

קטע מתוך עיתון "החירות" שיצא בירושלים בעשור השני של המאה ה-20 תיאר בחביבות משחק כדורגל שנערך בשבת במושבה ראשון לציון: "על כיכר רחב ידיים… יוצאים צעירי המושבה, רעננים, מלאים־כח, לשחק במשחק הזה שהוא כעין התעמלות". לשוער קרא הכותב "מלך", עליו מגינים שרים ופקידי צבא, דימויים שנלקחו ודאי ממשחק השחמט. מעניין לראות כבדרך אגב את היחס החיובי לפעילות ספורטיבית בשבת, והכותב ציין שגם "מלמדי תלמוד התורה" הגיעו לצפות במשחק (אין בכך כדי לרמוז שהייתה זו עמדת כלל הישוב: חוגים אורתודוקסים התנגדו למשחקים בשבת, ובירושלים אף נרשמו עימותים סביב הנושא ב-1931).

 

1
"החירות", 12 ביוני 1912

שלטון המנדט הבריטי הביא לתנופה משמעותית במיסוד ובפופולריזציה של המשחק בארץ ישראל. החיבה המקומית לכדורגל (בניגוד להתעלמות מענפי ספורט בריטים אחרים כמו קריקט) השתלבה בשאיפותיהם הספורטיביות של חיילי מולדת הכדורגל. בשנות ה-20 הוקמו קבוצות חדשות רבות, בעיקר יהודיות ופחות מכך ערביות, וגם קבוצות של יחידות צבא ומשטרה בריטיות. בשנים אלו ייסד השלטון את הגביע הארץ ישראלי, ובסוף העשור הוקמה התאחדות הכדורגל הארץ־ישראלית. הקמת ההתאחדות סימלה את סוף שלב ה"חיתולים" של הכדורגל העברי בישראל.

1

1

ראוי להקדיש כעת גם כמה מילים לראשיתו של הכדורגל הפלסטיני בארץ ישראל, שהתפתח במקביל לזה העברי שתיארנו לעיל. קבוצת הכדורגל הפלסטינית הראשונה כאן הוקמה בבית הספר האנגלי "סנט ג'ורג'" בירושלים, ככל הנראה בחמש השנים הראשונות של המאה העשרים. את הענף הובילו בני המעמד הגבוה והבינוני, בעיקר ממוצא נוצרי, שהושפעו ממורים ו"מתווכים" אירופאים שהגיעו לאזור. קבוצות ערביות מאולתרות שיחקו לא פעם נגד יריבות יהודיות, וגם בתקופת המנדט התקיימו משחקים חוצי מגזרים. בסוף שנות ה-20 פרח שיתוף הפעולה בין קבוצות יהודיות לערביות ואיפשר את הקמת התאחדות הכדורגל של ארץ ישראל. עם זאת, מאורעות תרפ"ט סתמו את הגולל על מערכת היחסים האידילית ושנתיים לאחר מכן הוקמה התאחדות כדורגל פלסטינית עצמאית.

1

אך כאן נשוב אל אותה חוברת קטנה שהזכרנו בפתיחה. "התפוצצות" ענף הכדורגל לאחר הגעת הבריטים לארץ ראויה אולי לכתבה משלה, אך החוברת הזו נכתבה על רקע אותם משחקים מאולתרים על מגרשי חול וכורכר, כשלשחקנים בקושי היו תלבושות רשמיות. כותרתה פשוטה: "כדור רגל", והיא נכתבה בידי אחד מאנשי המפתח של התפתחות ההתעמלות והספורט בישראל, צבי נשרי (אורלוב). ולמה אנחנו מקדישים לחוברת קטנה כזו כתבה שלמה? משום שככל הידוע, זוהי הפעם הראשונה שבה תורגמה לעברית חוקת הכדורגל.

1

צבי נשרי היה מורה להתעמלות ב"גימנסיה הרצליה" (שכזכור הוקמה בה קבוצת כדורגל שאף נחשבה לאחת הקבוצות המוצלחות בשלהי השלטון העות'מאני) ולמעשה חלוץ בתחום החינוך הגופני בארץ ישראל. את הכשרתו בתחום ההתעמלות קיבל במהלך שירותו בצבא הרוסי, ולאחר מכן בשורת השתלמויות באירופה במסגרתן רכש ידע מקצועי בהוראה, באנטומיה ובפיזיולוגיה. נשרי ראה בחינוך לספורט ובהפצת הספורט העממי משימה לאומית, והקדיש את חייו לכך: הוא כתב שורת ספרים וחוברות שהניחו את הבסיס להוראת החינוך הגופני העברי מהגן ועד לפעילות אגודות הספורט לבוגרים. כיאה לחסיד "יהדות השרירים" מבית מדרשו של מקס נורדאו, האמין נשרי שהספורט הוא אמצעי לשמירה על הבריאות ולהגשמת אידיאלים כמו משמעת, דבקות במשימה וחוסן לאומי.

1
נשרי במהלך שיעור התעמלות ב"גימנסיה הרצליה", אוסף ביתמונה, הספרייה הלאומית

נשרי היה חסיד של התעמלות ככלל, ובפרט של שיטת ההתעמלות השוודית שהתמקדה בתרגילים אישיים. אם כך, טוען החוקר ד"ר חיים קאופמן, העובדה שכתב חוברת שעוסקת בכדורגל מצביעה על הפופולריות הגדולה של המשחק בקרב תלמידיו בגימנסיה. הכהן הגדול של ההתעמלות האינדיבידואלית בארץ ישראל נכנע לקהל – וגם כך עשה את עבודת התרגום לעילא ולעילא.

החוברת נפתחת בתיאור "שדה המשחק" ומצורף לה שרטוט של המגרש. על אף שהיא קצרה מאוד, היא יורדת לפרטים כדוגמת טיב הנעליים שעל השחקנים ("משחקים" בלשון התקופה) לנעול ואילו מכנסיים עליהם ללבוש. נשרי היה מעודכן כנראה גם בהתפתחותו הטקטית של המשחק באותה עת, והוא תיאר בחוברת את המערך הטקטי שהיה מקובל באותה תקופה: חמישה שחקני התקפה שמאחוריהם שלושה "רצים" ולבסוף 2 "מגינים" ושוער.

1

אמרנו "מגינים" ו"שוער", אבל כיצד נוצר אוצר המילים שבעזרתו אנחנו מסוגלים לכתוב את הכתבה הזאת שעוסקת בכדורגל? מהחוברת של צבי נשרי. על פי כל ההערכות, נשרי היה הראשון שהמציא שורת מושגי מפתח בתחום הכדורגל שרובם משמשים אותנו עד היום. בחוברת הקטנה מופיעים לראשונה בעברית מונחים כמו "חלוץ", "מגן", "שוער" ו"בעיטת עונשין". חלק מהמונחים שטבע נשרי לא שרדו: "רצים" הפכו ל"קשרים", "בעיטת זווית" היא היום "בעיטת קרן" ו"מחיצת השוער" נקראת "רחבת החמש", משום שאורכה חמישה מטרים.

1

זאת ועוד, נשרי הוא הוא זה שטבע את המושג שהפך לקלישאה של הסברים על כדורגל: ה"נבדל". כדי להסביר את המושג הלא פשוט מצורפים לחוברת איורים המדגימים מצבי משחק שבהם נמצא שחקן בנבדל. תוכלו לעיין בהם בעצמכם כדי לגלות שהם בעצמם לא פשוטים כל כך להבנה (מה גם שחוק הנבדל שוּנה ברבות השנים).

1

בין לבין מפורטים כמובן חוקי המשחק הבסיסיים והאיסורים הנהוגים בשפתו של מורה עברי פאר אקסלנס: "צריך להיזהר במשחק מדברים העלולים להביא לידי אסון… אסור להכשיל את המתנגד ברגל או להפילו באיזה אופן אחר". על תפקידו של השופט נכתב: "למען הימנע מהתנהגות גסה במשחק מחויב השופט להזהיר את המשחק אשר ישחק לא כהוגן, ובהישנות המקרה (במקרים רציניים גם בפעם הראשונה) עליו לפסול את החוטא ולהרחיקו מהמשחק".

נשרי, המחנך בנשמתו, לא יכול היה לסיים את עיבוד חוקת הכדורגל סתם כך: בסופה של החוברת הוא צירף "חוקי שמירת בריאות" ובהם אסר על משחק בחודשי הקיץ החמים ובשעות החמות של ימי החורף. "על המשחקים ללבוש בגדים מיוחדים למשחק… כשמזג האוויר קר ילבשו תכף בהיגמר המשחק בגדים חמים וימהרו לחדר ההלבשה או הביתה". על "חוק בריאות" אחר שהוסיף שם נשרי עוברים שחקנים רבים עד היום: "אסור לשכב על הארץ לנוח". בשני העמודים האחרונים בחוברת כתב נשרי תרגילי אימון אפשריים ללימוד בעיטה, מסירה ולהכנה למשחקים.

כך עשה הכדורגל הישראלי את צעדיו הראשונים. יתכן שעד היום הוא לא רשם המון הצלחות גדולות מדי, אבל אנחנו – כמו אוהדי כדורגל – תמיד שומרים על תקווה.

 

בהכנת כתבה זו סייעו:

עומר עינב, אוניברסיטת תל אביב, בשלל נושאים ועניינים.

ד"ר חיים קאופמן, מכון וינגייט, ומאמרו המצוין "ראשיתו של הכדורגל העברי בארץ ישראל 1910-1928".

עוזי דן, "הארץ".

תודה גדולה לשרה יהלומי מן הספריה הלאומית שבלעדיה כתבה זו לא היתה נכתבת.

 

כתבות נוספות

פוט-בול בשבת? עבודה זרה!

כשמרילין מונרו בעטה בכדור למען ישראל (וסיימה בנקע ברגל)

 

 

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו