קונרד קייזר לא השתייך למעמד האצולה, לא שירת כאביר במסעות הצלב ורקעו המקצועי לא היה רקע של מהנדס צבאי. רק במאה ה-19, בעקבות מחקר קפדני שהתחקה אחר חייו של מחבר Bellifortis, התגלו זהותו ומקצועו האמיתיים. קייזר התמחה כרופא, ובתפקיד זה הצטרף למסע הצלב של סוף המאה ה-14 נגד הטורקים.
ב-1396 היה קייזר עד לתבוסת הכוחות הנוצריים במצור על ניקופוליס, תבוסה שהאשים בה את זיגיסמונד מלך הונגריה. ב-1402, לאחר שכלא המלך זיגיסמונד את אחיו ונצסלס והשתלט על בוהמיה, הוגלה קייזר לעיירה קטנה בהרי בוהמיה. חולה ושבור, הקדיש קייזר את שלוש השנים האחרונות בחייו לכתיבת יצירה המוקדשת לאומנויות המלחמה, עם דגש מיוחד על לוחמת מצור. שני מאיירים גרמנים שהזדמנו למקום גלותו נשכרו לאייר את כתב-היד. ב-1405, היא שנת מותו, סיים קונרד קייזר את כתיבת Bellifortis אבל לא זכה לראות את פרסומה.
בין האיורים הרבים המעטרים את כתב היד ניתן למצוא גם כמה שאינם קשורים כלל לטכנולוגיה צבאית: חגורת צניעות לנשים, מכשיר סירוס לגברים, ואפילו מדריך מצויר להכנת אמבטיה.
בארצות דוברות הגרמנית הייתה השפעת Bellifortis הגדולה ביותר, ובמאה ה-15 בלבד מופיעים איורים, חלקי טקסט וההעתקות מלאות של החיבור בכ-15 כתב -יד שונים, בהם כתב-יד אחד הכתוב עברית וגרמנית באותיות עבריות.
בספריית מדינת בוואריה שבמינכן שמור כתב יד עברי המתוארך לשנת 1500 לערך. גם מבלי להידרש לטקסט, אפשר להבחין בקשר ההדוק בין היצירה הלטינית לבין כתב היד העברי, בעיקר באיורים שפותחים את כתב היד.
האיורים הפותחים הן את Bellifortis והן את כתב היד העברי הנסמך עליו מציגים לקורא סוגים שונים של אילי ניגוח לפריצת חומות.
וכך זה נראה בכתב היד העברי:
כמו גם טרבושות (מילה המתורגמת לעתים כ"מרגמות").
ובכתב היד העברי:
בלוחמת ימי הביניים המאוחרים נעשה שימוש רב באש, והוראות על הדרך הנכונה להבעיר אש מחומרים מתכלים שונים תופסות מקום רב ב-Bellifortis. אחת הדרכים להבערת שטח האויב היא שימוש בעפיפוני מלחמה, וביצירתו של קייזר אנו מוצאים את האיור הראשון בהיסטוריה האירופאית לעפיפון מלחמה – מנהג שהחל בצבא הרומי. כך כותב קייזר ב-Bellifortis:
"רצוי שלעפיפון זה יהיה ראש עשוי קלף עור, החלק המרכזי בגוף עשוי פשתן, והזנב ממשי. יש לצבוע אותו בשלל צבעים. בקצה הראש, יש לצרף קרש עשוי משלושה חלקים המאפשר לשאת אותו בעזרת חבל הקשור במרכזו. עבור הדלק לעפיפון הזה, יש להשתמש בתרכובת של שמנים דליקים שמורים בתוך בקבוק הממוקם בפה של העפיפון".
בכתב היד העברי אין זכר לעפיפוני מלחמה. נראה שהשימוש בלוחמת אש נעשה רק בעזרת בעלי חיים. כך זה נראה בכתב היד של קייזר:
וכך זה נראה בכתב היד העברי:
בעזרתו של יעקב פוקס, איש מחלקת כתבי היד בספרייה, הצלחנו לפענח חלק מכתב היד העברי. רובו כתוב גרמנית באותיות עבריות, וחלקו בעברית מתובלת גרמנית. מתחת לציור הסוס נכתב למשל: "עשה על הקץ למעלה כמו לאדא גדול באגרוף עם כל כלעך ועשה בצדדים לפנים כמו בית פייפין סביב הצוואר וקשור סביב הצוואר שלא יפיל ממנה ועשה הרבה חורים בהלאדא ושים בהלאדא התערובת ומתי שיגיע האש בהתערובת ישרוף ועשה תחת התערובת קויישין כדי שלא יסוב להקאנן עשה שק מן זרוק ושים גופרית ופעך בסיר על באש און וואן עש […] ואז הניחו לקרר ושים בו העיסה. כך ביטר עולייזו דו וייל […] תערובת וכתוהיהו (=תחתוך אותו) שנל כמו עיסה והניחו לייבש מעט ואז שים בהשק שנל וקח זלפיטר מכותת ושפוך עליו יין שרוף כ"ד שעות ואז קח היין שמן שים בו הולנדר מרק מיובש גם כן כ"ד שעות וייבשו ושים בה פיין שנל והדליקהו ומתי שיגיע האש בהשק שנל".
בדף אחר אנו עדים לשימוש בכוורת דבורים כנשק ביולוגי. בצידו השמאלי של המבצר מופיעה ההמלצה החמה הבאה: "שים במרחשת סיד ואפר חם מאוד".
את דמויות האבירים שביצירתו הלטינית של קייזר מחליפות דמויות המצוירות ברישום מהיר בכתב היד העברי. מתחת לזו נכתב: "איש מעוטף בסדין וראשו כמעט אצל רגליו וקשור יחד היטב מאוד בהסדין כדי שלא יכאב לו שנפל מן המבצר".
הפכנו והגדלנו את החלק הרלוונטי:
עמוד אחר בכתב היד העברי מציע דרך לאתר פולשים בלילה. בכיתוב משמאל למבצר מופיעה המלצה: "עשה סביב המבצר או סביב המקום חבל ומקושר בהחבל שעלין וקלוקין אז תשמע אם ילכו אדם מן המקום או מן המבצר בלילה". מימין מספק כתב היד דרך אפשרית להתנגב מן ההר למבצר שבקירבתו: "חבל מקושר באילן למעלה ואנשים יורדים מלמעלה מן ההר בהמבצר ולמעלה מקושר בהחבל שעל".
בצד החידושים הטכנולוגיים שמציג קייזר בספרו, מקדיש המחבר מקום רב לכישוף וקסמים כדרך להטיית הכף בעת הלחימה. הדהוד ברור לפנייה לכוחות הנסתר אנחנו שומעים בסוף כתב היד העברי, בחלק הטקסטואלי המוקדש למתכונים העל-טבעיים. בעמוד הפתיחה מופיעות הוראות למציאת אוצר: "בערב ליל תקופת תמוז לאחר שקיעת החמה לך לאילן לוזי מן שנה ותבחר ד' חוטרות שמגודלים באותה שנה וקשור אותם יחד ותפוש אותם בידך השמאלית ושים בידך הימנית זהובים וכסף ותסבב עמו המקלות ג' פעמים ואמור כך זאת המקלות יהיה לי להצלחה כמו שהיו המקלות של יעקב אבינו עליו השלום להצלחה כשראוהו הצאן בהמקלות וילדו דוגמתם כך יהיו המקלות הזאת להראות לי חפורות [= ככל הנראה אוצרות באדמה] הן כסף הן שווה כסף הן תכשיטים המקלות הזה אני אשביעך בשם אל שדי צור עולמים [… רשימת שמותיו של האל] והנח שם הכסף והזהובים ובבוקר קודם היניץ החמה לך אל המקלות וחתוך אותם נגד החמה וגם נגד ארבע רוחות ואמור כך לכל חיתוך…"
מספרה האחרון של שרה אופנברג (Up In Arms: Images of Knights and the Divine Chariot in Esoteric Ashkenazi Manuscripts of the Middle Ages) אנו למדים כי כתבי יד עבריים מאוירים משתמשים לא פעם בספרי דגמים נוצריים בשביל להעתיק איורים. לפנינו מקרה שונה. היות שכתב היד העברי טרם נחקר קשה לקבוע מסקנות חותכות לגביו, ובכל זאת נראה שמדובר בהעתקה של אחד מכתבי היד של Bellifortis או של יצירה שצוירה בהשראתה. קייזר השאיר אחריו ארבע סקיצות שונות של החיבור ועותקים חדשים נוצרו במהלך המאות ונפוצו באירופה. בכתב יד השמור בספריית האוניברסיטה של גוטינגן בגרמניה מופיע דיוקן של קייזר. בכתב היד העברי כמובן שאין לו זכר.
שאלה שחזרה ועלתה במהלך התחקיר לכתבה היא מדוע העתיק יהודי בן המאה ה-16 יצירה לטינית העוסקת בלוחמת מצור? ארבע השפות שבהן שלט יוצר כתב היד (עברית, יידיש, לטינית וגרמנית), יחד עם העובדה שהכיר את עקרונות הכישוף ברנסנס, הובילה את החוקרת אילונה שטיינמן להעריך שיוצר כתב היד היה ככל הנראה יהודי מומר. כתב היד, סיפרה לנו אילונה, היה שייך לאוסף כתבי היד העבריים של ראש מנזר בנדיקטי בשם יוהאן טריתמיאוס, והוא היחיד ששרד מאותו האוסף. מלבד האיורים של מכונות המלחמה, מכיל כתב היד ענייני מגיה, העתקה של ספר הגורלות המיוחס לסעדיה בן יוסף אלפיומי, קטעים העוסקים באסטרולוגיה, סגולות ורפואות, מזלות ומרשמים. אולי היה כותב כתב היד האנונימי מורה העברית של הנזיר הגרמני?
מלבד דיוקנו של קייזר, כל האיורים מיצירתו של קייזר המופיעים בכתבה לקוחים מכתב היד השמור בספריית המדינה בבוואריה.
את כתב היד העברי תוכלו לחקור בעצמכם בקישור הבא.
תודה ליעקב פוקס, שרה אופנברג ואילונה שטיימן על עזרתם בהכנת הכתבה.
הצטרפו לקהילת "סודות כתבי היד העבריים"
לקריאה נוספת:
Sara Offenberg, Up In Arms: Images of Knights and the Divine Chariot in Esoteric Ashkenazi Manuscripts of the Middle Ages (Cherub Press, 2019)
Lynn White, Jr., Kyeser's "Bellifortis": The First Technological Treatise of the Fifteenth Century, Technology and Culture, Vol. 10, No. 3
כתבות נוספות
עולם שלם של כתבי יד דיגיטיליים מחכים לכם באתר "כתיב"
הנדוניה לא מספיקה? ערכו הגרלה לטובת הכנסת כלה!
כך הוברחו בחשאי נשים יהודיות למקום מקלט
שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"
