כך גייסה הציונות את חג השבועות

בשנות ה-30 לקחה על עצמה התנועה הציונית את המשימה רבת החשיבות: לצקת תוכן חדש בשורה של חגים יהודיים עתיקים – ל"ג בעומר, ט"ו באב, חנוכה וכמובן, שבועות.

חן מלול
29.05.2017
נערה עם כד חלב 1941. צילום: רודי ויסנשטין, אוסף הצלמניה

גלו עוד על התנועה הציונית: תמונות נדירות של אישים וכינוסים של התנועה, סיפורים מאחורי התנועה הציונית, מערכי שיעור למורים ועוד

 

לחג השבועות יועדה חשיבות עצומה: הוא נועד לסמל את "חידוש ימינו כקדם". הדבר נעשה באמצעות שינוי מוקד החג – מ"חג מתן תורה" ל"חג הביכורים".​

​הימים שנבחרו להתחדש היו כמובן ימי הבית השני, שבהם עלו בני ישראל לירושלים והגישו לכהנים בבית המקדש את ביכוריהם, הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים. הזכרת הימים ההם התאים לתנועה הציונית שביקשה להדגיש בחג השבועות המחודש, את חזרת העם היהודי אל ארצו ואת עבודת אדמת המולדת.

בשנת 1932 התקיימו בחיפה חגיגות הביכורים הראשונות. החשיבות של חיפה להתיישבות הציונית הייתה בכך שהעיר הצפונית סימלה יותר מכל את הקשר עם ההתיישבות הכפרית. בהיותה עיר המחוז של ההתיישבות ובמיקומה האקסקלוסיבי היא שימשה כקשר המרכזי של העמק (עמק יזרעאל ועמק הירדן) והשומרון (זיכרון יעקב של  אותם הימים) ונחשבה כעיר החקלאית ביותר בארץ ישראל.

 

חג הביכורים הראשון בחיפה, כרזה משנת 1932

 

בסדרת כרזות שהנפיק "ועד הדר הכרמל" נקראו התושבים להתכונן לקראת החג ולקראת האורחים הרבים הבאים מכל אזורי הצפון. התוכנייה לחג מנתה שורה של אירועים לא שגרתיים: תערוכת "חיפה עיר העתיד" (כפי שהבטיח הרצל בספרו "אלטנוילנד"), טיולים רגליים אל הר הכרמל והסביבה, ואפילו טיולים במכוניות – שהיו נדירים באותם הימים – לאזור עכו והצפון.

שיא האירועים היה התהלוכה העממית של מביאי הביכורים: עשרות חקלאיות וחקלאים מכל יישובי הצפון שהוזמנו להציג את מרכולתם ברחבי העיר. הכניסה – כיאה לאירוע ציוני עממי – הייתה חופשית. לרגל האירוע החגיגי נדרשו תושבי חיפה היהודיים להירתם למשימה לקשט ולהאיר את הרחובות ולדאוג לניקיונם המוחלט.

 

תערוכת "חיפה עיר העתיד" ושאר פעילויות מסעירות, כרזה משנת 1932

 

ההצלחה הייתה מסחררת וכך, שנה לאחר מכן, ב-1933, פרסם "ועד הדר הכרמל" מודעה נוספת הקובעת בשמחה: "עוד זכורים לנו ימי חגיגות הביכורים דאשתקד והרושם הכביר שעשו על כל בני עירנו ואורחינו. הניסיון הראשון שהוכתר בהצלחה כה גדולה לפני שנה הוכיח עד כמה חשוב הוא המפעל החדש ההולך ונהפך למפעל מסורתי ביצירת הווי בארצנו המתחדשת".

 

חג הביכורים השני בחיפה, כרזה משנת 1933

 

לשם המשך פיתוח אותו הווי, הוכרז על המשך החגיגות גם בשנה זו. עיר התעשייה העברית של אותם ימים הושבתה כליל לקראת חג השבועות. תעשייה ונמל זה יפה וטוב, אבל התנועה הציונית נשאה על דגלה דווקא את החקלאות העברית.

 

ביטול מלאכה כללי לקראת החג, כרזה משנת 1933

 

וכמו כדי לחזק את הקשר המתהדק בין "עיר העתיד" ובין ההתיישבות החקלאית הסובבת אותה, נחנך שוק חדש בשכונת הדר הכרמל. וכיצד נחנך? עם הבאת ביכורים מן הכפרים והיישובים שבסביבה, כמובן!

 

חונכים את השוק בהדר הכרמל, כרזה משנת 1933

 

התושבים העליזים נקראו לקשט את בתיהם ב"דגלים, ירק, פרחים, מרבדים", להאיר את החלונות ולהישמע להוראות הסדרנים. באותה שנה נוספה מיוחדת מהתושבים: "אכסנו בסבר פנים יפות את האורחים שיבואו בהמוניהם ושלא ימצאו להם מקום בבתי מלון".

 






תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation