לא רק חלב: המנהגים האחרים של חג השבועות

סולמות, ענפים ומים הם רק מקצת הסמלים המוכרים פחות של חג השבועות

עמית נאור
06.06.2019
1
חג המים בגן הילדים בקיבוץ גניגר, 1942

בתודעה הישראלית כיום, חג השבועות חוסה בצילם של שני הרגלים הארוכים והמרכזיים יותר: פסח וסוכות. לצד זאת, מנהגי החג עברו בחלוף השנים תהפוכות משמעותיות יותר על רקע ההיסטוריה של העם היהודי, והוא אחד החגים שעברו "מהפך" ציוני עם השיבה לארץ ישראל. כל התהפוכות הללו, עם שני האספקטים המרכזיים שלו – הפן החקלאי והפן הדתי המתמקד בקבלת התור ובמעמד הר סיני – יצרו בחלוף השנים כמה מנהגים מעניינים ברחבי העולם היהודי.

את עניין האוכל בחג השבועות כולנו מכירים. אתם כבר צועקים שם "אוכלים מאכלי חלב". אך מתברר שנוסף על כך, בקהילות היהודיות השונות נהגו להכין מאכלים מיוחדים נוספים לרגל החג. חוקר הפולקלור ד"ר יום טוב לוינסקי כתב על מנהגן של קהילות מסוימות להכין עוגות שנקראו "עוגות הר סיני" והיו ממולאות בדבש ובצימוקים. בקהילות הספרדיות הכינו "עוגות שבעת הרקיעים (סייטה סיילוס)", מעין חלות בעלות שבע קומות שסימלו את שבעת הרקיעים שדרכם ירד הקב"ה אל הר סיני בעת מתן תורה.

בקהילות איטליה אפו חלות בצורת סולם, שסימל גם הוא את ירידת האל אל ההר, אך לוינסקי מספק לו טעם נוסף: ערכה של המילה "סֻלָּם" בגימטריה זהה לזה של המילה "סיני". בקהילות צפון אפריקה נוהגים לאפות עוגיות בצורת סולם ובצורות נוספות שנקשרו למתן תורה: ציפורים, משקפיים, לוחות הברית ועוד. את העוגיות נוהגים לכרוך בחוט כמחרוזת, ולחלק לילדים.  

תיאור משנת 1973 של מנהג אפיית העוגיות מופיע במסמכי החברה הישראלית לפולקלור "ידע עם"
תיאור משנת 1973 של מנהג אפיית העוגיות מופיע במסמכי החברה הישראלית לפולקלור "ידע עם"
 

חלק אחר ממנהגי החג עסק בתחום העיצוב. בקהילות שונות באירופה לא זנחו לחלוטין את הפן החקלאי של החג, ובהן פשט המנהג לעטר את בתי הכנסת ואת בתי המגורים בענפים ירוקים, בפרחים ולעיתים אף בעצים ממש. הינה תחילת סיפורו מאת ילד אחד, שפורסם בעיתון הילדים "עולמי הקטן" ויצא בעברית בפולין בסוף שנות השלושים:   שבועות    

אם אתם במתח תוכלו לקרוא את הסיפור המלא כאן.

בגלויה שעליה ציור מאת הצייר היהודי דניאל מוריץ אופנהיים, נראית הוצאת ספר תורה בבית כנסת בגרמניה בזמן שבועות.   1  

על החלונות הדביקו מגזרות נייר צבעוניות, רובן בצורות פרחים, שנקראו "שושנתונות". בשירו "חג השבועות" מתאר שאול טשרניחובסקי את המנהג:

  1  

לבסוף, נחזור לעוד מנהג שמקורו בקהילות צפון אפריקה – חג המים. במסגרת החג היו מתיזים מים על העוברים והשבים, ועל פי האמונה העממית אדם שנרטב ייהנה ממזל טוב. מעבר לכך, נקשר המנהג לזיכרון מתן תורה, משום שהתורה נמשלה למים. הסברים אחרים עסקו בצורך להתיז מים כדי לעורר את הלומדים בזמן תיקון ליל שבועות, או בסיפור שלפיו התעלפו בני ישראל לאחר ששמעו את הדיבר הראשון בקולו של הקב"ה, והוא הזליף עליהם מי שושנים להחיותם. אלו רק מקצת מנהגי חג השבועות בחלוף השנים. מוזמנים לספר לנו על המנהגים המיוחדים שאתם מכירים!  

כתבות נוספות:

ספר התורה של המלך ליום אחד כך גייסה הציונות את חג השבועות

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation