האם בני ישראל באמת חצו את ים סוף?

מפות עתיקות מתארות מסלול מפתיע ושונה מאוד מזה שכולנו מכירים

קריעת ים סוף

מפות עתיקות רבות נמצאות באוסף לאור שבספרייה הלאומית. רובם של ארץ ישראל וירושלים אך ישנם גם כאלו המתארות מקומות אחרים בעולם.

מקצת מהמפות השמורות באוסף לאור בספרייה הלאומית מספרות את סיפורי התנ"ך, והן אכן נכרכו בתנ"כים או בספרי היסטוריה. אנו מוצאים בהן תיאורים ויזואליים של מסע בני ישראל במדבר. רוב תיאורים אלו מתחילים ביציאה ממצריים ובקריעת ים סוף.

"ויט משה את ידו על הים… ויבקעו המים. ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"
(שמות פרק י"ד)

כצפוי, בחלק מהמפות ניתן לראות את המסלול החוצה את ים סוף וממשיך הלאה למדבר סיני. דוגמאות למסלול זה מופיעות בשתי מפות:

 

מפת Heinrich Bunting 1585,
מפת Heinrich Bunting 1585

 

מפת Guillaume Postel 1562
מפת Guillaume Postel 1562

 

ב-1817 פרסם יעקב אוישפיץ חוברת בשם "באר הלוחות", ובה חמש מפות מקראיות. אחת מהן נקראת "אלה מסעי בני ישראל במדבר עד שעברו את הירדן".

במפה זו רואים בבירור את הקו האדום הנכנס לים סוף, אך למרבה הפלא הוא מתפצל לשניים. חלק אחד חוצה אל הגדה השנייה למדבר סיני, והחלק האחר חוזר חזרה ליבשה בקרבת מקום, לנקודת הכניסה. משם הוא מקיף את צפון ים סוף ומתחבר למסלול הראשון.

 

יעקב אוישפיץ, 1817
יעקב אוישפיץ, 1817

 

כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1836, פרסם אהרון בן חיים ספר בנושא גאוגרפיה מקראית, בשם "מורה דרך". גם הוא מביא את התיאור הכפול של חציית הים.

 

מורה דרך
אהרון בן חיים, 1836

 

ייתכן שאת רעיון שרטוט שני הנתיבים השונים לקחו שניהם ממפה מפורסמת מאת אברהם בר יעקב משנת 1695. בר יעקב היה נזיר פרוטסטנטי שהתגייר ונעשה מדפיס ספרים. את מפת ארץ ישראל פרסם בתוך הגדה של פסח. המפה מבוססת על מפות נוצריות קדומות יותר, אך היא מעובדת בהתאם להבנתו של בר יעקב ומתורגמת לעברית. במפה זו רואים שני פסים מקווקוים המציינים את המעבר בים סוף. אחד חוצה מצד לצד, ואילו השני חוזר חזרה.

 

אהרון בן חיים, 1836
אברהם ב"ר יעקב 1695

 

להבדיל ממפתו של בר יעקב, ציינו אוישפיץ ובן חיים באותיות קטנות על גבי מפותיהם את המקור לשני המסלולים:

 

אצל אויפשיץ "לדעת תוס' (תוספות) ערכין ט"ז"
אצל אויפשיץ "לדעת תוס' (תוספות) ערכין ט"ז"

 

מדובר בעצם בטעות דפוס, שכן התוספות הזו מופיעה דווקא בדף ט"ו. הטעות תוקנה במפתו של בן חיים. דברי התוספות מבוססים על אגדה המובאת בגמרא שם במסכת ערכין.

"מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר"

התוספות נותן תיאור גיאוגרפי מפורט אך קשה להבנה, ובה הוא מסביר שבני ישראל נכנסו לתוך ים סוף אך בתוך המים הסתובבו, וחזרו ליבשה:

"ישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה… אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד… ואח"כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם"

כבר במאה ה-18 ואולי אף לפני כן, הוסיפו המדפיסים בגמרא מפה קטנה בין שורות התוספות בניסיון להסביר את הדברים. עם זאת, בהגהותיו מסביר הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) שהמפה לא מתאימה לכתוב שם, ווודאי שלא לגיאוגרפיה האמיתית.

 

מפת תיאור דברי התוספות
מפת תיאור דברי התוספות

 

ניסיון להסביר את דברי התוספות ניתן לקרוא במאמרו של הרב אריה כרמל בכתב העת "המעיין".

פרופ' ריכב רובין מביא את המפות בספרו, ומציין שלמרבה הפלא לא היה אברהם בר יעקב הראשון שציין את המסלול החלופי בים סוף. היה זה דווקא נזיר פרנסיקני מאיטליה בשם Franciscus Quaresmius שנסע רבות במזרח והתיישב בירושלים לתקופות ארוכות. הוא כתב כמה ספרים ובהם את Historica, theologica et moralis Terrae Sanctae elvcidatio שבו מופיעה מפה.

המפה אשר כותרתה היא Imago Transitus Filiorum Israel per Mare Rubrum מוקדשת כולה לאירוע שבו חוצים בני ישראל את ים סוף. לפי מפה זו Franciscus דגל בשיטת התוספות בלבד ולא בדיעה המקובלת. הוא משרטט רק את מסלול חצי הגורן המחזיר את בני ישראל פחות או יותר למקום התחלתם.

 

 Franciscus Quaresmius, 1639
Franciscus Quaresmius, 1639

 

כיצד ידע נזיר איטלקי את התוספות בערכין?

פירוש דומה לזה של התוספות, כותב הרב דוד קמחי (הרד"ק) על ספר שופטים. פירושו הודפס בסונצינו (איטליה) ב-1486 ויתכן ש-Franciscus התוודע לאפשרות "חציית חצי הגורן" משם.

אפשר להשאיר את התעלומה כשאלה לליל הסדר.

 

לעוד פריטים נדירים על פסח והגדות עתיקות 

כתבות נוספות

נדיר: ההגדות של הלוחמים היהודים בצבא הבריטי

תשורה קטנה לפסח: הגדת החרות של סטאלין

ההגדה שהחליפה את המצרים בנאצים

דניאל ליפסון

דניאל ישמח לעזור לכם לנווט בין מאגרי המידע, הקטלוגים המקוונים והפרויקטים הדיגיטליים השונים בחיפוש אחר מבוקשכם בספרייה הלאומית. תחביבים: גילוי אוצרות, הפתעות וסודות בנבכי האוספים. מילתו האהובה (באנגלית), serendipity היא הערך המוסף לעבודה המאתגרת בספרייה.
לכתבות נוספות של דניאל ליפסון >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו