נדיר: ההגדות של הלוחמים היהודים בצבא הבריטי

לכותבי ההגדות במלחמת העולם השנייה היה מסר חד משמעי: לא עוד יהודים המובלים כצאן לטבח, אלא לובשי מדים המעוטרים בסמלים המציינים - "אנחנו גדוד עברי"

איור מהגדות פסח המשקף את תחושות החיילים המגויסים במלחמת העולם השנייה

כדי להבין מה מיוחד בהגדות שכתבו החיילים שהתגייסו לצבא הבריטי, יש להבין תחילה מה היו תחושותיהם באותם ימים הרי גורל.

אלה הן השנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, כאשר באירופה מובלים היהודים למחנות הריכוז וההשמדה והדי השואה מתחילים להגיע ארצה. במדבריות צפון אפריקה מתקדם רומל "שועל המדבר", כאשר צבאו נוחל הצלחה רבה ומאיים להגיע לארץ ישראל. בארץ ישראל עסוקים חיילי המנדט הבריטי בשמירה על הסדר ובמאבק במחתרות, והאוכלוסייה הערבית – המתנגדת ליישוב היהודי המוקם בארץ ולתנועה הציונית – מארגנת התפרעויות והתנפלויות רצחניות במקומות שונים.

 

הגדה
איור מהגדת פסח המשקף את תחושותיהם של החיילים המגויסים במלחמת העולם השנייה

 

למתנדבים היה רצון עז לתרום למאמץ המלחמתי ורובם התגייסו מתוך הכרה ברורה בקושי העומד בפניהם. אומנם המחשבה שיש לעזוב את המשפחה והחברים ולצאת לדרך לא ידועה הרתיעה רבים, אך הרצון העז ללחום באויבי העם היהודי גבר. לא עוד יהודים המובלים כצאן לטבח, אלא לובשי מדים המעוטרים בסמלים המציינים "אנחנו גדוד עברי", חדורים ברצון לנקמה ומסופחים לצבאות בנות הברית.

 

הגדה של פסח

 

הגדה של פסח
איור מהגדת פסח שנכתבה על גבי דפי טלגרמות כחלחלים, פלוגה 178, לוב, 1943

 

הגיוסים הראשונים לפלוגות החפרים ולפלוגות הרגלים ה"באפס" החלו בתחילת שנות הארבעים, ובהמשך גויסו רבים והוקמו פלוגות התובלה ופלוגות הנשים המגויסות. חיילים רבים מהמגויסים שובצו במרבית היחידות תומכות הלחימה שהתנהלו באותם ימים במדבריות לוב. כשרומל וגייסותיו נוצחו, הלחימה הועברה לאיטליה באוניות דרך מלטה לאחר פסח 1943.

בהגדות שנכתבו באותם ימים שולבו קטעים המבטאים את תחושותיהם של המתגייסים כלפי הצבא הבריטי.

 

הגדה של פסח
איורים המבטאים בהומור את תחושות החיילים נדפסו בימי מלחמת העולם השנייה

 

הגדה של פסח
איורים מהגדת פלוגת המודדים 524, איטליה

 

הגדות פסח אלה נדירות ביותר מכמה סיבות:

באותם ימים לא היה מימון ולא היו תנאים מינימליים לכתיבת ההגדות. הן נכתבו על פי רוב על נייר זול שהיה זמין, ובכמה מקרים אף על קופסאות קרטון. את ההגדה של פלוגת מובילי המים 405, לדוגמה, כתבו החיילים על צידן האחורי של טלגרמות איטלקיות שנמצאו במחסן בלוב. לא היו תנאים נאותים לשכפל אותן, ולעיתים מספר ההגדות שהוצאו לקראת החג היה מצומצם ביותר.

כיוון שמדובר על סדרי פסח שנערכו בעת מלחמה, הושארו לעיתים ההגדות על שולחן הסדר, משום שהיחידה נאלצה לעזוב במהירות את המקום שבו שהתה. נוסף על כך, גודלן של הגדות אלה לא אפשר את אכסונן בכיסי המדים.

 

הגדה של פסח
דף תפריט שצורף להגדת פלוגת המודדים 524

 

החיילים שילבו בהגדה של פסח את סיפורם הם. הסיפור המקראי בספר שמות מתמקד ביציאה מעבדות לחירות; משה גואל את העם היוצא ממצרים לדרך חדשה. סיפור יציאת מצריים נמשך בהווה, הם אלה היוצאים דרך מצריים כדי לגאול את שארית העם ממחנות העקורים באירופה ולהעלות אותו לארץ כנען להתנחל בה. הם ראו עצמם חוליה בשרשרת ההיסטורית של העם היהודי.

 

הגדה של פסח
איור המבטא את תחושת היציאה לחופש בהגדה מימי המלחמה

 

הגדה של פסח
איור מהגדה מימי מלחמת העולם השנייה

 

אותם חיילים שירתו צמוד לחיילים הבריטים, אבל בשנים הראשונות לא ניתנה להם ההזדמנות להגדיר את עצמם כגדוד עברי. יתרה מזאת, חל עליהם איסור לענוד סמלים עבריים שלא אושרו בידי מנהלת הצבא הבריטי, ומובן שחל איסור על הנפת הדגל העברי. היו הנחיות ברורות באשר לזהותם כיחידה עברית לוחמת וכן הגבלות ומשפטים לעוברים על החוק. כיוון שלא ויתרו על זהותם הלאומית הם חיפשו דרכים אחרות לביטוי עצמי, וההגדה של פסח וברכות ה"שנה טובה" בראש השנה העברית היו הזדמנות לעשות זאת. בהגדה של פסח שילבו בטקסט עצמו את סיפורם ובראש השנה שילבו את סמלי היחידות שבהן שירתו על גבי כרטיסי הברכה שיצרו.

 

הגדה של פסח
איור מהגדת פסח, פלוגה 179, איטליה 1946

 

הגדה של פסח
שער הגדה של פסח, פלוגה 462, שנת 1944

 

סמלי היחידות שאותם יצרו באופן בלתי לגלי מופיעים לעיתים על שערי ההגדות. כל סמל אפיין את תעסוקת היחידה ושולב בתוך מגן דוד. לדוגמה, הסמל של פלוגת מובילי המים היה ברז בתוך מגן דוד, ושל פלוגת ההסוואה נמר בתוך מגן דוד. מתברר, אפוא, שהחיילים העברים ניצלו את העובדה שהבריטים לא הגבילו את חופש הביטוי בכתב, ורצונם העז והבלתי מתפשר להבלטת זהותם הלאומית מצא לו אפיק ממשי משלו. ראוי לציין שחלק מהחיילים המתנדבים המשיכו לטפל בשארית הפליטה והעלתה לארץ ישראל גם בסיום המלחמה.

 

הגדה של פסח
גב הגדה של פסח של פלוגה 179, שנת תש"ה 1945

 

הגדה של פסח
סמל יחידה להובלה כללית 178. הגדה זו הודפסה על דפי טלגרמות, 1943

 

רוב הגדות החיילים נכתבו על דפים שהיו בנמצא, שוכפלו בסטנסיל ואוירו בידי אומנים ששירתו ביחידתם. האיורים והטקסט מבטאים את תחושותיהם בצל המאורעות באותם ימים קשים. ההגדות מלוות לעיתים באיורים ובטקסט הומוריסטי המתאר את שירותם לצד החיילים הבריטים.

 

הגדה של פסח
איורים מהגדת פלוגת המודדים 524, איטליה

 

הגדה של פסח
איור המבטא את תחושות החיילים המתנדבים במלחמת העולם השנייה

 

הצטרפו לסיור "הגדות ומסעות" לרגל חג הפסח בספרייה

 

עוד הגדות של פסח, סיפורים מחג החירות ומערכי שיעור לחג

 

כתבות נוספות

ההגדה שהחליפה את המצרים בנאצים

הגדת השכול והגבורה של לוחמי הפלמ"ח

"הגדת בנגזי": הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים

 

 

 

 

בית המקדש של ניוטון

מדען מבריק וגם נביא זעם שספר את הימים עד לקץ העולם; פיזיקאי מחונן וגם מיסטיקן משיחי. אייזק ניוטון היה איש מלא ניגודים – הוא נחשב אחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אך נוסף על עיסוקיו בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, עסק המדען גם בתאולוגיה!

בית המקדש של ניוטון

הפיזיקאי אייזק ניוטון לא חסך בביקורת על הכנסייה – מה שלא מפתיע כשמדובר באיש מדע. אך למרבה הפלא הקדיש ניוטון חלק ניכר מזמנו לפרשנות המקרא, למבנה המשכן והמקדש, לחישובי קץ הימים, לאלכימיה ולהיסטוריה עתיקה. במסגרת העיסוקים הללו הוא למד את השפה העברית, והשתמש בה בכתביו התיאולוגיים.

כאשר נתרם עזבונו של ניוטון לאוניברסיטת קיימברידג', סירבו נציגי האוניברסיטה לקבל את כתביו התאולוגיים מחוסר עניין. הכתבים נשארו בידי יורשיו וב-1936 הם החליטו להעמידם למכירה פומבית. אברהם שלום יהודה, חוקר מקרא יליד ירושלים, קנה את רוב כתבי היד ותרם את האוסף שלו, הכולל את כתבי היד של ניוטון, לספרייה הלאומית בירושלים.

כיצד עולים בקנה אחד כתביו התיאולוגים של אייזק ניוטון עם הגותו המדעית? אלברט איינשטיין, שהבין את חשיבותם של הכתבים, שלח לאספן אברהם שלום יהודה מכתב שעונה על שאלה זו ממש:

 

מכתבו של אלברט איינשטיין אל אברהם שלום יהודה, 1940
מכתבו של אלברט איינשטיין אל אברהם שלום יהודה, 1940

"יהודה יקירי,

כתבי היד של ניוטון על נושאים תנ"כיים נראים לי מעניינים במיוחד כיוון שהם מאפשרים ראייה מעמיקה של יחודו הרוחני ודרך עבודתו של אדם דגול זה. ניוטון היה בעל אמונה בלתי מעורערת במקורו האלוהי של התנ"ך, אמונה שעומדת בניגוד מוזר לספקנות הביקורתית שמאפיינת את עמדתו אל מול הכנסייה. בשל אמונה זו היה ניוטון משוכנע שפרקי התנ"ך המעורפלים לכאורה מכילים נבואות חשובות, ושכדי להבהיר אותם אנו חייבים לפענח את לשון הסמלים שבה נכתבו. ניוטון הקדיש לפענוח זה, כלומר לפרשנות, מחשבה מעמיקה ושיטתית, תוך שימוש מוקפד בכל מקור שעמד לרשותו.

בעוד שבתחום עבודתו הפיזיקלית של ניוטון, דרך ההתפתחות של מחשבתו תישאר עלומה, שכן הוא השמיד כנראה את הטיוטות לעבודתו, הרי שבתחום עבודתו על התנ"ך יש בידינו גרסאות ראשוניות ושינויים חוזרים. לכן כתבים אלו, שברובם טרם פורסמו, מעניקים לנו מבט מרתק על הסדנה הרוחנית של הוגה זה, היחיד במינו.

איינשטיין. ספטמבר 1940, אגם סרנק

נ.ב. נראה לי נפלא שהכתבים הנזכרים של ניוטון יוכנסו במקום אחד ויועמדו לרשות המחקר".

 

אם כך, מבלי להתמהמה, הבה ניגש לכתבים עצמם!

 

מסמך זה מתוארך לשנת 1710, ובדומה לגליונות אחרים באוסף הכתבים של ניוטון – נמצא בו תוכן משני תחומי עיסוק שונים; בחלקו העליון של העמוד ניתן לראות חישובים בעבור מס המטבע של המלכה אן, משום שהתמנה לראש המטבעה המלכותית בשנת 1700 (תפקיד שבו כיהן עד מותו ב-1727). חלקו התחתון של העמוד מלא בהערות על תורת השילוש: ניוטון דן תחילה בסאבליאניזם – דוקטרינה שלפיה האלוהות היא ישות אחת המתגלה לסירוגין כאב, בן או רוח הקודש. הוא האמין שכתבי הקודש העבריים והברית החדשה מציגים את האל כישות אחת בלבד – האב, וסבר שלאדם אין נפש, ורק תחיית המתים תוכל להבטיח לו נצחיות אמיתית. ניוטון האמין שישו הוא בנו של האל במובן המילולי – לא התגלמות של האל עצמו אך לא בן תמותה, משום שלא נולד לאב בן אנוש. ההתכחשות לשילוש הקדוש ולקיומה של הנפש נחשבה לכפירה בעיני הכנסייה הקתולית והכנסייה האנגליקנית, שאליה השתייך ניוטון. לכן, הוא שמר בסוד את דעותיו והצליח לחמוק מנידוי מהכנסייה.

 

נוסחה לחישוב מס מטבע ורשימות על השילוש (1710)
נוסחה לחישוב מס מטבע ורשימות על השילוש (1710)

 

והינה עמוד מחיבור של ניוטון, המכיל כללים לפרשנות לשון המקרא ומילותיה:

 

כללים לפרשנות לשון המקרא
כללים לפרשנות לשון המקרא

 

החיבור מתוארך לשנים 1680-1670 ונמצא בספרייה הלאומית. בעמוד זה מציג ניוטון גישה שיטתית לפירוש הסמלים המופיעים בנבואה המקראית; לאחר שזוהתה משמעות הסמל באמצעות השוואה בין הכתובים, ניתן היה להחיל את משמעותו על המקרא כולו.

הכלל הראשון, לדוגמה, עוסק בסמל ה-"חיה" המתייחס, על פי פרשנים בני המאה ה-17, לישויות פוליטיות:

"להקפיד בשקידה על ההתאמה בין הכתובים והמקבילות בסגנון הנבואי, ולדחות את הפירושים הסוטים מדרך זו. לפיכך, אם אדם כלשהו מפרש את ה-"חיה" כמציינת מידה מגונה, פירוש זה הוא פרי דימיונו האישי ויש לדחותו. זאת משום שלפי הסגנון ורוח הדברים בחזון אחרית הימים ושאר ספרי הנביאים החיה מסמלת ישות פוליטית ולעיתים אדם יחיד העומד בראש ישות זו, ואין בסיס לכל פרשנות אחרת".

זהו כתב יד של ניוטון, "רשימות על המקדש", ובו רשימות על בית המקדש היהודי ועל מנהגים שנהגו בו בזמן הפולחן הדתי.

 

רשימות על המקדש היהודי
רשימות על המקדש היהודי

 

כתב היד מתוארך לשנים 1685-1675 וכתוב בלטינית, בעברית, בארמית וביוונית.

בכתב היד מבחינים היטב בכתיבה התמה והברורה במילים "רצפה", "רצפת", "מנ", "תא חזי", "תא שמע" ועוד. לצד הביטויים האלה מופיעים תרגומם ללטינית והסברים עליהם.

בצד שמאל, בחלק העליון, מופיע הפסוק המנוקד: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". לפי המדרש, כשעלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, שמע את המלאכים אומרים פסוק זה לאלוהים.

בחלק השמאלי של העמוד מופיעות פרשנויות מאת ישועי ספרדי לתיאורי המקדש המופיעים בספר יחזקאל.

המקדש היה בעל חשיבות לניוטון משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ניוטון ראה בבית המקדש היהודי דגם של היקום. הוא האמין שהמקדש בירושלים והחצר שהקיפה אותו הוא דגם של מערכת השמש ההליוצנטרית, כשהמזבח העולה הממוקם במרכז מייצג את השמש. שנית, העניין של ניוטון בארכיטקטורה של המקדש ניזון מאמונתו כי המקדש שימש "אתר החזיונות" של חזון אחרית הימים. נוסף על כך, הוא האמין שהמקדש יבנה מחדש בירושלים בפאר גדול יותר מבעבר עם תחילת מלכות אלף השנים (תקופת מלכותו של ישו על הארץ).

 

הכרונולוגיה המתוקנת של ממלכות עתיקות - מקדש שלמה
הכרונולוגיה המתוקנת של ממלכות עתיקות – מקדש שלמה

 

בדומה למלומדים אירופאים רבים בני תקופת הרנסנס והעת החדשה המוקדמת, השקיע גם ניוטון מאמצים אדירים בפענוח כתבים שהכילו, לדעתו, את סודות היקום. הוא האמין שהם הוצפנו בכתבי הקודש של תרבויות עתיקות. באמונתו זו, הוא מצא עניין בהגות היהודית ואף החזיק בספרייתו עותק בתרגום ללטינית ל'ספר עבודה' של הרמב"ם.

 

משה בן מימון - משנה תורה, ספר עבודה (1678)
רבי משה בן מימון (הרמב"ם) -משנה תורה ,ספר העבודה (1678)"

 

בחיבורו "המקורות הפילוסופיים של תיאולוגיית הגויים" משנות השמונים המאוחרות של המאה ה-17, דן ניוטון באמונת העמים הקדומים, שלדעתו התנוונה בהדרגה עד לכדי עבודת אלילים. הוא היה משוכנע שהתאולוגיה המוקדמת כללה מחקר פילוסופי באסטרונומיה ובפיזיקה ולא הפרידה בין דת למדע – מה שניסה לשחזר בכתביו שלו.

בפרק הראשון בחיבור זה כתב:

"התיאולוגיה של הגויים הייתה פילוסופית, ויותר מכל התקרבה לאסטרונומיה ולפיזיקה של מערכת היקום, ושנים-עשר האלים המרכזיים של הגויים [האלים האולימפיים] הם שבעת כוכבי הלכת בצירוף ארבעת היסודות והיסוד החמישי הארצי".

 

המקורות הפילוסופיים של תיאולוגיית הגויים
המקורות הפילוסופיים של תיאולוגיית הגויים

 

נסיונותיו של ניוטון להפיק מידע מהתיאורים התנ"כיים והתלמודיים של המשכן והמקדש הם תעודה היסטורית נדירה להגות המשלבת דת ומדע. שילוב יוצא דופן זה משתקף בכתביו של אחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

 

 

כתבות נוספות

"Once Upon a Try": תערוכה דיגיטלית חדשה של גוגל ושל הספרייה הלאומית

"צל העולם": הרב שניסה לתת תשובות לשאלות הגדולות של היקום

חשיפה: התכתבות חידתית בין אלברט איינשטיין למשפטן מבני ברק

רכבת הלילה לקהיר עוברת דרך לונדון

חלק מהשירים הכי ישראליים שיש נולדו בכלל בחו"ל! החלטנו לסקור את המקורות של כמה מהלהיטים הגדולים שלנו

משינה

בין הדברים שמאחדים את כולנו כעם בולטים השירים; אלה שכל אחד מאיתנו יכול לזמזם סתם כך, וכל מי ששומע ימשיך את המנגינה המוכרת. השירים הללו, נכסי צאן הברזל של התרבות שלנו, נעשו לפסקולי חיינו ובעינינו אין דבר ישראלי יותר מהם. אולם, למרבה ההפתעה, חלק ניכר מהמילים והמנגינות האהובות לקוח משירים לועזיים ממחוזות רחוקים.

 

1. "Whiskey in the Jar"

"ויסקי בצנצנת" הוא שירה של הלהקה האירית "הדבלינרז", ובמרכזו סיפורו של גנב דרכים. הגנב שודד פקיד ממשלתי, אך צחוק הגורל – זוגתו בוגדת באמונו וחוברת לאותו פקיד ממש, שמבקש נקמה. משם העניינים מתדרדרים…

 

 

לעומת זאת, הגרסה הישראלית עליה אמונה שלישיית גשר הירקון, עוסקת בתיאורי נוף פסטורליים ומשדרת נימה נעימה בשיר המוכר "סימן שאתה צעיר":

 

אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח,

אם בלילות אתה שיכור מן הירח,

אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת

ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת…

 

זה סימן שאתה צעיר

כמו יום אביב בהיר,

כמו יום אביב בהיר

סימן שאתה צעיר!

 

 

באופן מעניין, אותו לחן מתיישב נהדר עם שני הסיפורים הכל-כך שונים הללו. מה אתם מעדיפים?

 

2. "Star of the county down"

"הכוכב של מחוז דאון" הוא שיר עם אירי על עיירה בצפון אירלנד. את המילים כתב קתל מקגרווי (1927-1866) מרמלטון, מחוז דונגל.

השיר מוצג מנקודת מבטו של צעיר שפוגש נערה מקסימה בשם רוזי מק'קאן, המכונה "הכוכב של מחוז דאון". במפגש הקצר גדלה אהבתו של הצעיר, עד שבסוף הבלדה הוא מדמיין את עצמו נישא לנערה.

הינה טעימה מהשיר:

 

ליד העיירה בונברידג', במחוז דאון,

ערב אחד בחודש יולי שעבר

במורד אחו ירוק, הלכה נערה מתוקה

והיא חייכה כשעברה על פני.

 

היא נראתה כה צחה בשתי רגליה היחפות

ובזוהר שיערה בצבע חום-אגוז,

הייתי צריך לצבוט את עצמי

כדי לוודא שאני אכן עומד שם.

 

ממפרץ באנטרי עד רציף דרי

מגאלוויי ועד לדאבלין

לא ראיתי עוד נאה כמותה

כמו זו שפגשתי במחוז דאון.

 

בעודה אצה קדימה, רעד ראשי

ובהיתי בה המום

ושאלתי עובר-אורח

"מי היא זו, עם השיער בצבע חום?"

הוא חייך אלי, ובגאווה אמר,

"היא הפנינה של הכתר האירי הישן.

רוזי מק'קאן הצעירה מגדות באן

היא הכוכב של מחוז דאון"

 

 

שיר העם האירי עשה עלייה ונעשה אחד השירים המושמעים ברדיו הישראלי – אתם כבר בטח יכולים לנחש שמדובר בשירו הפופולרי של אהוד בנאי: "הכוכב של מחוז גוש דן".

בגרסה העברית של בנאי ניתן לראות שהעלילה המקורית נשמרת:

 

ברחוב קטן, במחוז גוש דן בקיץ שעבר

נערה יפה בדרכי חלפה ושלחה לי חיוך קצר

מכפות רגליים יחפות עד שיער חום אגוז זוהר

חיזיון מתוק, רק צריך לבדוק אם הייתי ישן או ער

 

מנהר ירקון עד הסמבטיון

מגליל עד לראש שטן

לא תמצא תמה, כמו אותה עלמה

היא הכוכב של מחוז גוש דן

 

האם אני מביט, בכוכב שביט? נשארתי עומד המום

אז שאלתי זר, שברחוב עבר, מי זו היא, הפיה בחום

הוא חייך אלי ואמר לי, זוהי פרח ארגמן

אבן הספיר, שושנת העיר, היא הכוכב של מחוז גוש דן.

 

 

בנאי סיפר לא פעם על משיכתו למוזיקה אירית וכיצד היא תרמה לגיבוש הצליל הייחודי שלו.

אהוד בנאי על מוסיקה אירית – מתוך זה המקום, גל"צ 2014 

 

3. "Night Boat to Cairo"

ואם כבר אהוד בנאי, נתחיל הפעם עם בת הדודה העברייה ללהיט בריטי מן האייטיז. את המילים כתב, כאמור, אהוד בנאי, את הלחן חיבר שלומי ברכה ואת השיר ביצעה להקת משינה. מדובר באחד מהמנוני הרוק הישראלי: "רכבת לילה לקהיר".

 

 

בשלב זה (כמובן לאחר שזמזמתם לעצמכם: "או אווו, אווו אוו או אוו") אתם בטח תוהים מה מקומו של שיר כחול לבן ברשימה זו. ובכן, השיר נכתב בהשראת השיר  "Night Boat to Cairo" ("ספינת לילה לקהיר") מאת להקת 'מאדנס' הבריטית, שכידוע לרבים, שימשה מקור השראה עיקרי למשינה בתחילת דרכה.

 

 

המילים לא מספרות את אותו הסיפור והדמיון ניכר יותר בלחן ובעיבוד, אם כי גם הם אינם זהים לחלוטין למקור. מה שבטוח הוא שההשראה שספגה להקת הרוק הישראלית מלהקת הסקא-פופ הבריטית עיצבה חלק בלתי מבוטל מהחווייה המוסיקלית הישראלית.

אגב, במקור הקליטה משינה את השיר עם צעקת "One, two, three, four" לפני הפזמון החוזר. אולם, בעצתו של סולן הלהקה, יובל בנאי, הוחלפה הצעקה לשתי שורות בשפה הפרסית: "גילה גילה קוג'ה בודי" ו-"גילה גילה צ'יקר קארדה" ("גילה גילה, איפה היית?" ו-"גילה גילה, מה עשית?").

 

4. "Hurricane"

אם לא קיבלתם מספיק משינה וליבכם משווע לעוד, הסעיף הזה נכתב במיוחד עבורכם!

"הוריקן" הוא שיר מחאה שכתב בוב דילן עם ז'אק לוי, ומספר על מאסרו של רובין "הוריקן" קרטר. קרטר ואדם ששמו ג'ון ארטיס הואשמו ברצח משולש ב"לאפייט גריל" בפטרסון, ניו ג'רזי, ב-1966. בשנים שלאחר מכן התעוררה מחלוקת בקשר לתיק, בין השאר באשר לקיום ראיות פגומות ועדויות מפוקפקות שהביאו למשפט לא הוגן. באוטוביוגרפיה שלו, טען קרטר לחפותו. בוב דילן קרא את ספרו והחליט לבקרו בכלא בוודברידג טאונשיפ, ניו ג'רזי, שם הוחזק מאז המשפט. בשירו, בוב דילן טען להתנהלות גזענית לכאורה של המשטרה, שהובילה להרשעה כוזבת.

הנה הצצה לשירו של דילן:

 

יריות אקדח מצלצלות בלילה

פאטי ולנטיין נכנסת מן האולם העליון

היא רואה את הברמן בבריכה של דם

בוכה, "אלוהים, הם הרגו את כולם!"

כאן מתחיל סיפורו של ההוריקן,

האיש שהרשויות האשימו על פשע שלא ביצע

הכניסו לתא כלא, למרות שיכול היה להיות

האלוף של העולם.

שלוש גופות פאטי ראתה

ואדם נוסף בשם בלו, מסתובב שם באופן מסתורי

"לא עשיתי את זה", הוא אומר ומרים את ידיו

"רק שדדתי את הקופה, אני מקווה שאתם מבינים

ראיתי אותם שוכבים שם", אומר ואז שותק..

"אחד מאתנו צריך היה לטלפן למשטרה".

וכך קראה פאטי למשטרה

שהגיעה למקום עם האורות האדומים מהבהבים,

בליל ניו-ג'רזי חמים.

 

 

הגרסה הישראלית לשיר הזה מגיעה מבית מיודעינו, להקת משינה. הכוונה היא, כמובן, לשיר "גברת שרה השכנה":

 

ירייה נשמעה בקצה הרחוב

גברת שרה השכנה ראתה מקרוב

לילה תל אביב בוער וחם

סמל המשטרה היה מנומנם

כשהטלפון צלצל הודיעו על גופה

בקצה הרחוב כבר החובש כיסה עם השמיכה

גברת שרה השכנה אמרה לשוטרים

ראיתי שתי דמויות צועקות ויורים

בינתיים בקצה השני של העיר

אבנר התאילנדי וחיים הצעיר

נוסעים במכונית חוזרים באיילון

שוטר תנועה עוצר אותם בדיקה של רשיון

בקשר כבר הודיעו על שני הבורחים

מבט אחד הספיק לו נראו לו חשודים

בינתיים שרה השכנה במסדר הזיהוי

ניסתה לפשפש בזיכרונה הדהוי

אמרה שהם דומים – אמרה שהם דומים!

שלחה אותם לכלא לעולמים!

 

 

השיר של משינה מבוסס על שכנה שהייתה לכותב השיר וסולן הלהקה, יובל בנאי, וכאמור גם על שירו של בוב דילן "הוריקן". חברי הלהקה ספגו ביקורת על העתקת האקורדים החוזרים של השיר משירו של דילן, אך לטענתו של  יובל בנאי התייחסות זו נעשתה לגמרי בכוונה – לראייה, בסוף השיר נשמעים רעשי סופת הוריקן כדי להדגיש מאין הגיעה ההשראה.

 

5. "when you are a king"

השיר של הלהקה הבריטית White Plains משנת 1971, הוא אחד מקלאסיקות היפות והמוכרות יותר, ובכל זאת, התרגום הישראלי לא יורד מן המקור והפך בעצמו ללהיט היסטרי בתחנות הרדיו מהרגע שיצא בשנת 2000 ועד היום. מדובר בגרסה של שלמה ארצי, "מלך העולם".

 

שם בתוך מיטה, מול קיר ענק כחול, קר וזול,

לפעמים אתה, נאנח בלי קול ובכל זאת,

אמא שם שומרת גם כשאתה גדול

מחליפה לך בגדים

אומרת שאתה: מלך הגברים

בשבילה אתה יכול להיות

מה שבא לך לראש,

למשל, מלך החיות או מלך ההרים, אם תטפס אי שם,

קום תהיה כל מה שבא לך

כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.

 

 

המילים שכתב ארצי הולבשו על הלחן היפהפה של השיר המקורי. ארצי אף שמר על מתווה השיר המקורי, שמילותיו:

 

השביל בשיערך, כמעט ולא נמצא

שטוף את פניך

בגדיך המרופטים, תמיד נראים מבולגנים

לא אכפת לך?

אך אמא תמיד שם כדי לדאוג שתהיה במיטבך

מחליפה לך את האפוד המלוכלך

אומרת: כשתגדל להיות מלך

לא תעשה דבר

עשרים וארבע ציפורים ישירו

כולם יביאו מתנות כיאה למלכים

כאשר תהיה מלך

בכל מקום אליו תגיע, אנשים יקודו

כרכרות יקחו אותך לאן שתרצה

כפות רגליך לא ידרכו על הארץ

כאשר תהיה מלך.

 

 

6. "Υπάρχω"

השיר "איפרחו" של הזמר היווני סטליוס קזנג'ידיס, מספר על אהבה נכזבת – ממש כמו בקאבר העברי "אלינור" של זוהר ארגוב.

 

 

אולם, בגרסה העברית מבטא המספר את געגועיו לאהובתו לאחר פרידה כואבת, בעוד שהמקור היווני מתאפיין בהלך רוח מטריד משהו:

 

אני קיים

כל עוד את קיימת, גם אני קיים…

אני היחידי בחייך

אי-אפשר למחוק אותי ממך…

אני ההתחלה והסוף

זכרי זאת במחשבותייך

כל קשר חדש יתפרק במהירות

כי גם אני קיים.

 

 

7. "l'italiano"

השיר הבא הוא ההמנון הבלתי מעורער של איטליה החלומית. שירו של טוטו קוטוניו צועק "לאומיות איטלקית" לא רק במילותיו, אך גם במנגינה ובעיבוד. לכן, לא היה מובן מאליו שהשיר יצליח בעברית כשהזמר דורון מזר "גייר" אותו בגרסתו: "אני חוזר הביתה".

איכשהו, בעיבוד העברי, הצליח מזר לשמור על טעם השייכות למקום, אך בצורת געגועים הביתה. אכן, רבים מאיתנו בילו שמירות בצבא בזמזום השיר הזה תוך ציפייה לחזור לחופשה בבית:

 

אני חוזר הביתה,

אני והגיטרה,

אני חוזר הביתה

והדרך שרה.

 

בתוך מטוס בין ארץ ושמיים

קורא עיתון, הזמן עובר בינתיים,

ודיילות שמטיילות

ושואלות בשני קולות

מה בא לי – מיץ או יין.

אני יושב בין עננים ומים

ולשעה קלה עוצם עיניים

ומתאר ומשחזר

ומנסה להיזכר

באנשים בבית.

לא, לא יכול יותר, אני משתגע,

פתאום אני כל כך מתגעגע

רמקול מודיע – עוד מעט ונגיע.

 

 

הגרסה האיטלקית לא עוסקת בגעגוע, אלא מקדשת את האיטלקיות עצמה:

 

בוקר טוב איטליה

ספגטי אל דנטה

ופרטיזן כנשיא

עם הרדיו תמיד

ביד ימין

וכנרית על אדן החלון

בוקר טוב איטליה

עם האמנים שלך

עם יותר מדי אמריקה על גבי הכרזות

עם שירי האהבה

עם הלב

עם עוד נשים, פחות ופחות חסודות

בוקר טוב איטליה

בוקר טוב מריה

עם העיניים מלאות מלנכוליה

בוקר טוב אלוהים

אתה יודע שגם אני כאן

 

הניחו לי לשיר

עם הגיטרה בידי

הניחו לי לשיר

לאט לאט

הניחו לי לשיר

כי אני גאה בזה

אני איטלקי

איטלקי אמיתי.

 

"צל העולם": הרב שניסה לתת תשובות לשאלות הגדולות של היקום

מדוע נברא העולם? היכן נמצא גן העדן? אלו הן רק חלק מהשאלות שעימן ניסה להתמודד הרב מתתיהו בן שלמה דלקארט

צל העולם

מדוע המים מלוחים או מתוקים?

מהן מידות השמש והירח?

אילו עצים גדלים בהודו?

אלו הם רק מקצת מהנושאים שמנסה הרב מתתיהו דלקארט להסביר בספרו הקטן "צל העולם".

אבל זה לא הכול.

מדוע נברא העולם?

היכן נמצא גן עדן?

מדוע האדם חוטא?

גם על עניינים אלו נתן המחבר את הדעת. בעבר, תיאולוגיה דתית ומדעי הטבע היו שזורים זה בזה. האלוקים הוא הרי גם בורא העולם. רק בתקופת הנאורות, במאה ה-17 וה-18, החלו המדענים והפילוסופים לראות את הדברים אחרת.

הרב מתתיהו בן שלמה דלקארט נולד בליטא בשליש הראשון של המאה ה-16. הוא היגר לאיטליה והתגורר בה עד שנת 1553. אז אירע האירוע הקשה של שריפת התלמוד: אלפי ספרים יהודיים נשרפו באותו מאורע, אבל לרב מתתיהו שיחק המזל: "הצלתי את כל ספרי מתוך ההפכה אשר היו תחת ידי מכל הנמצא עד כי הביאותים אל ארץ הפליטה ארץ רוסיא במדינת בריסטי אשר שמה אהל ביתי".

הוא הגיע לבריסק (כיום בלורוס) ונפטר שם בשנת 1592 לערך. הרב מתתיהו היה מלומד מקובל ובין השאר כתב פירוש לספר הקבלי 'שערי אורה' מאת הרב יוסף ג'יקטיליה. עם זאת, בדומה לבן דורו המפורסם יותר, הרב דוד גנז, התעניין גם בגאוגרפיה, אסטרונומיה ומדעי טבע אחרים. הספר שכתב נקרא 'צל העולם', אולי רמז לקב"ה כפי שכותב רש"י בפרשת שלח – "צלו של המקום".

הספר התקבל בברכה למרות שלא היה מדובר בספר תורני או הלכתי. הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) כותב בספרו מדבר קדמות: "ספר צל עולם הוא ספר קדמון מלא מחדושי עולם והיה באוצרות יחידים… ומי שיש בידו ספר זה יראה דברים מבהילים".

כתב יד מקורי מהמאה ה-16 בשם "צלמות הארץ" נמצא כיום בספריית הבודליאנה באוקספורד. הוא הובא לראשונה לדפוס באמסטרדם בשנת תצ"ג (1733) עם כמה שינויים.

דפוס אמשטרדם שנת תצ"ג
דפוס אמשטרדם שנת תצ"ג

מכאן ואילך קיבל את הכותרת 'צל העולם'. הספר הודפס פעמים רבות במאה ה-19 בעיקר, והחל ממהדורת ווילנא תקס"ב התווספו לו כמה הערות מכותב אנונימי.

אפשר לראות בספר את המידע המדעי כפי שהיה ידוע בימי קדם. מובן שיש כמה טעויות מדעיות – טענות שבעת הדפסות הספר המאוחרות כבר היו ידועות כלא נכונות. למשל:

• היוצר ברא את העולם עגול ככדור… והקיף סביב העולם השמים עגולים מכל צד שלמים כאשר חלבון הביצה מקיף סביב החלמון.

• אם תהיה צרור יסוד [משקל] הכבד מכל היסודות עד 100 שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו [של השמים מהארץ].

• השמש סובב הארץ מהלך ישר כל שעה.

• מן הארץ עד הכוכבים מרחק עשרת אלפים וחמישים פעמים כעובי הארץ.

• משבעת הכוכבים שהזכרנו… חמישה לא נראו רק לחכמי התכונה [הכירו רק חמישה מכוכבי הלכת].

אבל הטעויות אינן של הרב מתתיהו עצמו. בהקדמה לספר כתוב:

"… ונשלם הספר על ידי אחד מחכמי הגויים והנה הוא מפתח השכלים לבעבור התבאר בו חלקי העולם…. ואומר אתה ה' מדוע ירש בן נאות השכל ובן הגבירה ישב בדד וידום? [מדוע רק הגוים יזכו בידע הזה ולא היהודים?]…"

החכם שאליו מתכוון הרב מתתיהו הוא הסופר והמתרגם האנגלי William Caxton, שכתב ופרסם את הספר Mirrour of the World בשנת 1480-81.

William Caxton 1422-1491
William Caxton 1422-1491

Caxton היה סוחר אנגלי ששימש גם דיפלומט בהולנד. הוא למד את מלאכת הדפוס בגרמניה וייסד בית דפוס בלונדון בחזרתו לשם ב-1476. ספרו Mirrour of the World היה הספר המאויר הראשון שהודפס באדמת אנגליה.

אבל גם Caxton הוא לא המחבר המקורי של היצירה. את הספר הוא כתב בהתבסס על כתב יד מ-1464. כתב יד זה הוא העתק מכתב יד עתיק יותר משנת 1245, שנכתב בידי Gossouin of Metz. יצירתו של Gossouin, הנקראת בצרפתית Image du Monde, היא מעין אנציקלופדיה הכתובה במבנה של שיר ארוך. Caxton ביסס את ספרו על טקסט זה והשמיט כמה נקודות, כמו ההערה שלפיה בני אנגליה הם בעלי זנבות.

השיר של Gossouin מתבסס על דברי חכמים קודמים. אריסטו ואפלטון מצוטטים כמה פעמים, אבל בטקסט מופיעים רעיונות מאת תלמי (קלאודיוס פתולאמיוס) וחכמי אנגליה וצרפת מתקופות מאוחרות יותר. נראה ש-Gossouin שאב את הרעיונות מהם.

איור מאחד מכתבי היד של Image du Monde מול ספרו המודפס של Caxton
איור מאחד מכתבי היד של Image du Monde מול ספרו המודפס של Caxton
water-3_250

כתיבתו בצרפתית, הדפסתו באנגלית ותרגומו לעברית של הספר הביאו חוקרים מסוימים לפקפק בייחוסו לרב מתתיהו. באחד הפרקים האחרונים מופיע:

"…עד יום נעשה ספר זה שנת ה' אלפים וה' לבריאת העולם…"

הדברים מופיעים גם בדף השער בחלק מהדפוסים:

"החיבור הזה כונני ידי הרב המחבר ז"ל בשנת חמשת אלפים וחמשה לבריאת עולם".

זאת אומרת שהדברים נכתבו לכאורה בשנת 1245, דבר שלא יעלה על הדעת אם הרב מתתיהו בן המאה ה-16 היה המחבר. ההסבר הפשוט הוא שגם הוא וגם Caxton שהיה לפניו העתיק את דברי Gossouin, ואלו אכן נכתבו בשנת 1245.

water-5
"לכאורה" הספר נכתב בשנת חמשת אלפים וחמישה – 1245

'צל העולם' קצר משמעותית מהמקור. רק מקצת מהפרקים הוכנסו בו, והוא מונה כ-30 עמודים בלבד.

למרות שהרב מתתיהו ייעד את הספר לציבור היהודי המאמין, הוא העתיק רעיונות שאינם בהכרח יהודיים, כפי שמופיעים בספר המקורי. הרעיון שירושלים היא מרכז העולם מופיע גם ביהדות וגם בנצרות, כדוגמת מפת התילתן המפורסמת של היינריך בנטינג. אך בספר מופיעה עיר בשם ארגונא (או Aaron באנגלית), והיא זו המתוארת בתור מרכז העולם. לדברי המחבר באזור זה חי אדם הראשון בגן עדן.

דוגמה נוספת בולטת יותר שלא מסתדרת עם המסורת היהודית היא פרק בשם "איך הצילו החכמות מפני מי המבול". בפרק זה דן המחבר במסורת השתלשלות החוכמה מדור לדור.

הרב מתתיהו כותב שבימי קדם הבינו החכמים שהעולם עתיד להיחרב פעם בעקבות מבול מים, ופעם בעקבות מבול אש. כדי שהידע האנושי לא ייעלם, חקקו הפילוסופים בשני עמודים את כל החוכמות הידועות. הידע הזה התגלה לאחר המבול בידי שם בן נח. ממנו עברו הדברים עד אברהם אבינו, ובהמשך לאפלטון ולאריסטו. הדברים הועתקו ללטינית והגיעו גם למשורר הרומי וירג'יליוס.

היינו מצפים לקרוא שאברהם מסר ליצחק, יצחק ליעקב וכו' דרך משה, יהושע והשופטים ובוודאי דרך שלמה המלך החכם מכל האדם. אבל הרב מתתיהו מציין רק את אברהם כפי שכתוב במקור.

במאמר שכתב פרופסור יעקב אלבוים הוא מסביר שמדפיס ספר 'צל העולם' בוורשה בשנת 1840 לא אהב את תוכן הפרק מבחינת היסטוריה יהודית.

מדוע לא מוזכרים כל אבות האומה וחכמי עם ישראל? היכן במקורותינו מוזכר מבול אש?

על השאלה השנייה ראוי לציין שפילון האלכסנדרוני בספרו 'חיי משה', יוספוס ב'קדמוניות היהודים' ואחד מהספרים החיצוניים 'חיי אדם וחווה' מזכירים הן את שני העמודים הן מבול אש שאירע או שעתיד לקרות. אבל מעבר לעונשים מקומיים הקשורים באש בתנ"ך ובחז"ל, אין לכך זכר.

מסיבות אלו החליט המו"ל בוורשה להשמיט את הפרק הלא-כל-כך יהודי הזה, ושינה את סוף הפרק הקודם כדי שהקורא לא יבחין בפרק החסר.

מסיבות דתיות דומות גם לא הדפיס את דברי המבוא המעידים על מקור לא-יהודי של הספר.

בסופו של דבר, בידינו ספר קטן במדעי הטבע של ימי הביניים, כתוב בעברית של המאה ה-16 ומעובד לקורא היהודי מהמאה ה-19.

water-7