12,000 יהודים נפלו למען מולדתם גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך זה "לא הספיק" לאנטישמים
מלחמת העולם הראשונה עירבה מדינות רבות ועמים רבים. היהודים, שהיו פזורים בכל המדינות שהשתתפו במלחמה, נטלו חלק פעיל בלחימה, ויוצגו בצבאות השונים. היהודים היו מיעוט קטן באוכלוסיות של המדינות השונות, ובכל זאת היוו חלק משמעותי במאמץ המלחמתי של מדינות הלאום שלהם, ולא פעם היה האחוז שלהם בצבא מדינתם גדול מהשיעור שלהם באוכלוסייה.
באין להם מדינת לאום משלהם, לא פעם נוצר מצב אבסורדי ואפילו טרגי, בו יהודים מצאו את עצמם משני צדי המתרס. יהודי יכול היה לעמוד מול צבא האויב, ולא לדעת שמולו ניצב אחיו היהודי, שהיה כעת לאויבו הלאומי. אגדות רבות נרקמו סביב מפגשים בין אחים לדת באמצע שדה הקרב. בקרבות פנים אל פנים נהגו לא פעם החיילים היהודים לזעוק "שמע ישראל".
לעתים קרובות גרמה קריאת המלים בעברית לכך שיהודי שניצב במקרה מולם, נמנע מלהרוג את אחיו שנקלע בדרכו. במקרים אחרים, כשחייו של היהודי שצעק "שמע ישראל" לא יכלו להינצל, גרמה הקריאה בקול רם לכך שהחייל היהודי הפצוע יזכה ליד תומכת עד צאת נשמתו.
מלחמת העולם הראשונה לא הייתה המערכה הראשונה שבה יהודים לחמו לצדם של בני דת אחרת להגנה על מולדת משותפת ולכן גם נקלעו ללחום ביהודים בצבא שמולם. במאה השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, יהודים לחמו בצבאות של מלכים וקיסרים ברחבי אירופה, מצרפת ואנגליה ועד רוסיה וגרמניה. גם בעולם החדש לחמו יהודים משני צדי המתרס, במלחמת האזרחים האמריקנית.
כאחיהם בצרפת ובאנגליה, גם יהודי גרמניה מיהרו להתגייס לצבא מדינתם עם פרוץ המלחמה. כמעט 20% מיהודי גרמניה שירתו בצבא הגרמני במהלך המלחמה. על רקע המתח ששרר בחברה הגרמנית מזה שנים בין גישות פתוחות יותר כלפי היהודים ובין גישות לאומניות-אנטישמיות, סברו יהודים רבים שהנה ניתנת להם הזדמנות לבטא את אהבתם למולדתם גרמניה ולהפגין ברבים את נאמנותם כלפיה.
אלא שעד מהרה נפוצו בגרמניה האשמות שהיהודים אינם פטריוטים ואינם מתגייסים במספרים משמעותיים. עוד באוקטובר 1916 הכריז הפיקוד הצבאי הגרמני על Judenzählung, "מפקד יהודים", כדי לברר את נכונות הטענות. תוצאות המפקד לא פורסמו מעולם. השמועות רחשו. ובאווירה הזאת פרסם Otto Armin (ששמו האמיתי היה Alfred Roth) ספר שבו, לטענתו, מובא הסיכום של הממצאים.
המחבר ניסה להוכיח שהיהודים אכן התחמקו משירות בצבא הגרמני, אך לשונו האנטישמית הבוטה חושפת את כוונתו האמיתית.
לעומתו, נזעקו היהודים להוכיח שהטענות בדבר התחמקות משירות וחוסר נאמנות למולדת נעדרות כל בסיס. כך למשל פרסם Jacob Segall ספר עמוס נתונים על אודות החיילים היהודיים בצבא הגרמני, תוך פירוט מקום מגוריהם ומעשיהם במלחמה.
מסתבר כי בסך הכול שירתו בצבא הגרמני כ-100,000 יהודים. 12,000 מהם נהרגו במלחמה, ולא פחות מ-35,000 זכו בציונים לשבח ובאותו מלחמה.
יחד עם זאת, הוויכוח על תרומתם של היהודים הגרמנים למאמץ המלחמתי של מולדתם ועל מידת נאמנותם אליה לא פסק, ונמשך עד לתקופה הנאצית, כעין רוח רעה שבישרה על הבאות.
מכירים סיפורים נוספים על יהודים לוחמים? בואו לקרוא ולשתף גם בקבוצת הפייסבוק החדשה שלנו
הימים הנוראים של חיילי מלחמת העולם הראשונה
סיפור שוד הספרים היהודיים בידי הנאצים
שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"
עדות מרגשת: תפילת אנוסי המהפכה הקומוניסטית
תגובות על כתבה זו