שיר נגד אנטישמיות, התכתבויות עם מנהיגים ציוניים ופנקס המתעד אירועים חשובים בבית נורדאו הם רק חלק מהפריטים שנמצא בארכיון
בנובמבר 2016 נמכרו במכירה פומבית במקום קטן צפונה מפריס מסמכים אישיים, מכתבים ותצלומים מעיזבון הציירת הצרפתייה מקסה נורדאו (1993-1897).
שמה מצלצל מוכר מסיבה טובה: היא הייתה הבת היחידה של המנהיג הציוני, העיתונאי והרופא מקס נורדאו (1923-1849). מקסה נולדה בפריס, שם היא גרה שנים רבות, מלבד מספר חודשים בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר אביה גורש מצרפת כ"נתין עוין" (מקס נורדאו היה אזרח אוסטרי) וגם בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה היא גרה בארה"ב. כתוצאה מהמעברים הרבים, מקסה נורדאו שלטה במספר שפות: צרפתית, ספרדית, גרמנית, אנגלית ואף ידעה עברית. גם אביה מקס שלט בלשונות רבות: גרמנית, הונגרית, צרפתית, אנגלית ועברית. בארכיונה ניתן למצוא מסמכים בכל השפות האלו.
בין פריטי העיזבון נמצאו גם מכתבים, רשימות ואף כתבי יד של אביה, מקס נורדאו. ארכיונו האישי הופקד לארכיון הציוני המרכזי כבר ב-1949, אך מסתבר שמספר לא מבוטל של מסמכים נשארו בידי המשפחה. בזכות התמיכה הנדיבה של התורם מר אורי אייזן נרכש חלק מעיזבונה של מקסה נורדאו, ובין הפריטים גם שורה של כתבי יד ומכתבים אל ואביה מקס. רוב החומרים שהגיעו לספרייה הלאומית נשמרו בחוסר סדר מוחלט. במהלך מספר חודשים סודרו הפריטים ושוחזרו כתבי יד שדפיהם הבודדים היו מפוזרים במקומות שונים. עתה הארכיון מאורגן בחמש סדרות: 1) התכתבויות של מקסה נורדאו, 2) תעודות אישיות, רשימות וכתבי יד של מקס נורדאו, 3) התכתבויות של מקס נורדאו, 4) התכתבויות של משפחת נורדאו, לרבות זו של אנה, אשתו של מקס, 5) תוספות.
בסך הכול נוצרו 312 רשומות תיק באוסף זה.
בתוך האוסף ניתן למצוא מספר פריטים מעניינים במיוחד. כך לדוגמה שיר בכתב ידו של נורדאו: אל האנטישמיים (Den Antisemiten). שיר זה פורסם באנתולוגית טקסטים ושירים נגד האנטישמיות הגואה שפורסמה ב-1893. באוספנו החדש נשמר כתב יד של השיר, דבוק על נייר מכתבים של בית ההוצאה שפרסמה את האנתולוגיה. שם ניתן לראות אותו בכתב ידו של מקס נורדאו. בשיר זה משווה נורדאו בין חבית רקובה שמקלקלת את היין והופכת אותו לחומץ ובין הנפש המורעלת שהופכת את האהבה הנוצרית לשנאה. בבית השני של שירו דורש המחבר לזכור את ישו (שנשכח מרוב כעס פגאני כלפי היהודים) ולסלוח לנוצרים במלים: "אינכם יודעים מהם מעשיכם."
פריט מעניין נוסף הוא מכתב מאת נחום סוקולוב שנכתב בלונדון בדצמבר 1915. מהמכתב עולה שבין שני המנהיגים הציוניים היו חילוקי דעות. סוקולוב הציע לא לדון בהם באמצעות מכתבים אלא בשיחות אישיות כאשר הוא יגיע אל נורדאו (שאז חי במדריד).
בין המכתבים שמקסה נורדאו קיבלה התגלו שני מכתבים בלתי-ידועים מוולדימיר ז'בוטינסקי מ-1928 ומ-1930. השני הוא מכתב ברכה ששלח ז'בוטינסקי לרגל לידת קלודי, בתה של מקסה נורדאו, ב-22 בספטמבר 1930. באותו מכתב הוסיף גם ברכות לשנה החדשה. מכתב זה גם ייחודי מבחינה לשונית, כיוון שמחברו החליף בין שתי לשונות: אנגלית וצרפתית.
בין מכתבי משפחת נורדאו בולט אוסף גדול המורכב ממאות מכתבים שכתבה אנה נורדאו ממדריד אל בנותיה בין 1918-1914. במכתבים אלה דיווחה אנה, במקור זמרת אופרה ובת למשפחה פרוטסטנטית מדנמרק, לבנותיה מנישואיה הראשוניים שהמשיכו להתגורר בפריס, על חייהם בבירת ספרד. במרבית המכתבים כתבה על דברים יומיומיים, אך פה ושם סיפרה על אורחים חשובים בבית נורדאו, ביניהם שרי ממשלה ממדינות דרום-אמריקה והמזרחן, יליד ירושלים וחברו הקרוב של נורדאו, אברהם שלום יהודה.
אחד הפריטים המעניינים ביותר באוסף נורדאו הוא פנקס ובו רשמה אנה נורדאו את ההוצאות היומיומיות, אירועים חשובים בבית נורדאו (כגון ביקורים ונסיעות), אך גם את המכתבים שהתקבלו ואלה שנשלחו בכל יום בין השנים 1907 ועד 1925. ב-406 דפי הפנקס תועדו התרחשויות רבות, כ-12,000 מכתבים נכנסים וכ-10,000 מכתבים יוצאים. הכמות העצומה של התכתבות נורדאו ממחישה בצורה מרשימה את מעמדו המרכזי של נורדאו בציבור היהודי-ציוני, אך גם מעבר לזה חשיבותו כסופר ועיתונאי נודע בתקופתו.
לאוסף זה נוסף פריט שככל הנראה נמצא כבר זמן רב באוספי הספרייה הלאומית. מדובר בלקט כתבי היד של נורדאו לנאומים שנאם בקונגרסים ציוניים בין השנים 1911-1897. נורדאו נהג לכתוב את הנאומים שנאם בכתב ידו. בשלב מסוים כל כתבי היד האלה נאספו, נכרכו ונמסרו לספרייה הלאומית. עקב העובדה שפריט זה שייך לאוסף נורדאו הוחלט לצרפו לשאר החומרים הממתינים עתה לחוקרי מקס נורדאו במחלקת הארכיונים.
האיש שלפני יותר מ-100 שנה מיתג מחדש את העם היהודי
"עתה אני חושב שקפקא אומר לי בעצמו: 'די עשית'"
חליפת מכתבים בלתי-ידועה של גרשם שלום עם אשתו הראשונה אלזה-אֵשָה
תגובות על כתבה זו