רגע לפני המשימה ממנה לא שבו: חיילי א"י מצלמים את מצרים

הצצה לתצלומים המדהימים שצילמו החיילים העבריים במצרים במהלך המלחמה. חלק מהפרצופים המחייכים לא ישרדו את המלחמה וימותו בגבורה בניסיונם להציל יהודים.

חן מלול | 01.01.19 |
Share
חיילים ארץ ישראליים במצרים
החיילים צבי בן-יעקב, רפאל רייס, חביבה רייק וחברים במהלך שירותם הצבאי במצרים, שנת 1944

כשהתחלנו לפשפש באופן יסודי באוספי ביתמונה המונגשים באתר הספרייה הלאומית, נקשר השם רודי (רודולף) גולדשטיין בדמיוננו למאות התצלומים שצילם השמורים בספרייה. אם היינו צריכים לנחש את עיסוקו של האיש – שלעיתים הוצמדו לשמו ראשי התיבות ד"ר – היינו ודאי מנחשים שמדובר בדוקטור לצילום, או אולי במומחה לאומנויות. ובכל אופן, ברור שמדובר באדם שהעביר לא מעט משעותיו הפנויות ברחבי ארצנו המתפתחת: פה צילם פרה באחו, שם תפס חלוצים במלאכתם. היות שלא טרחנו להתמקד בדבר מלבד הסצנות המצולמות, פספסנו רמז חשוב הנוגע לזהותו של ד"ר גולדשטיין, שהקפיד לכתוב בגרמנית מאחורי כל תצלום את שתפסה מצלמתו – לאיש יש כתב יד של רופא.

את הדוגמנית הנאמנה והמצולמת ביותר של ד"ר גולדשטיין פגש הרופא הצעיר בשנת 1934. הייתה זו ארץ ישראל המנדטורית, אליה עלה בסיום לימודי הרפואה שלו בברלין. שנה מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה החליט גולדשטיין כי מקומו בארץ ישראל. תחילה היה לרופא באזור ראש פינה – שם נאבק לבער את הקדחת שהפילה חללים בין חלוצות וחלוצי היישוב העברי, משם עבר לעסוק ברפואה ביישוב עמק הירדן ולאחר מכן התמקם בבית החולים 'העמק' בעפולה שנחנך בשנת 1930.

גולדשטיין, שעזב את מולדתו הגרמנית לאחר שקשרה את גורלה בגורל המפלגה הנאצית, בחר להתגייס לשירות בצבא הבריטי משהחלה גרמניה להגשים את החזון המפלצתי של העומד בראשה. הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה, ומקצוע הרפואה היה מקצוע מבוקש ביותר. ד"ר גולדשטיין גויס ונשלח לצפון אפריקה, ושם העביר את מרבית שנות המלחמה בייחוד במצרים. מספרו האישי של גולדשטיין בצבא הבריטי היה 257536. את דרגת הסגן שלו קיבל ב-4 בנובמבר 1942 – תאריך הקרוב, ככל הנראה, ליום גיוסו לצבא.

 

1
אלכסנדריה, מצרים. שנת 1942. צילום: ד"ר רודי גולדשטיין, אוספי ביתמונה. לחצו על התמונות להגדלה

 

1
הבסיס שבו שירת רודי גולדשטיין במצרים, שנת 1942. צילום: רודי גולדשטיין, מתוך אוספי ביתמונה

 

1
במרפאה הצבאית במחנה במצרים (רודי גולדשטיין עם אחות בפתח המרפאה), שנת 1942. מתוך אוספי ביתמונה

 

התמונות הרבות שצילם באותה התקופה מלמדות שהד"ר הצליח למצוא לא מעט הזדמנויות לצילום גם בזמנים העמוסים ביותר, ובאוסף התצלומים מאותה תקופה תיעד בכתב את המראות שזכה לראות, ככל הנראה בזכות מה שכינה באחד התצלומים – "הרכב שלי".

 

1
"מצרים – הרכב שלי", שנת 1946. צילום: ד"ר רודי גולדשטיין (הנראה נוהג ברכב בתמונה), מתוך אוספי ביתמונה

 

רודי גולדשטיין לא היה החייל העברי היחיד ששהה באותם הימים במצרים, ומבין אלפי החיילים האחרים גם לא היה חובב הצילום היחידי. מגויס טרי אחר, שעד לא מזמן ישב במעצר בעתלית מיד עם העפלתו הבלתי לגאלית ארצה, היה רפאל רייס, שצילם אף הוא עשרות תמונות השמורות גם הן באוספי ביתמונה.

 

1
החייל רפאל רייס במצרים, שנת 1944. מתוך אוספי ביתמונה

 

אם השם רפאל רייס מצלצל מוכר באוזננו, זה כנראה בגלל שהוא זכור כאחד מצנחני היישוב שצנחו באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מההשמדה המתרחשת. רייס עלה לארץ מסלובקיה בשנת 1939, ולמד רפואה באוניברסיטת ברטיסלבה כמה שנים, לימודים שלא הספיק לסיים בגלל השתלטות הנאצים על צ'כוסלובקיה קודם עלייתו ארצה. בארץ הכיר רייס את חברתו נעמי ונישא לה, והיא ילדה את בתם המשותפת היחידה עדנה.

את הכשרתו הצבאית התחיל בארץ ישראל בדצמבר 1943. במסגרת ההכשרה הועברו רייס וחבריו לאימונים נוספים במצרים. גם רייס, בדומה לגולדשטיין, הספיק לראות לא מעט מנופיה של מצרים. מרבית תצלומיו מאותה התקופה קובצו בשם "מראות מסיורים במצרים 1944".

 

ג

 

1

1

1

1

1

1

1

1

1

1

1
תמונות מ"מראות מסיורים במצרים", שנת 1944. צילום: רפאל רייס, מתוך אוספי ביתמונה

 

בתמונות רבות אחרות ציין רייס כי הן צולמו ב"גן החיות של קהיר".

 

1

1

1

1

1
תמונות מ"גן החיות בקהיר", שנת 1944. צילום: רפאל רייס, מתוך אוספי ביתמונה

 

מן הכיתוב בכמה מהתמונות אנו למדים שרפאל רייס וחבריו אף זכו בחופשה קצרה בארץ.

 

1
רפאל רייס וחבריו בדרכם לארץ ישראל לחופשה מקהיר, שנת 1944. צילום: רפאל רייס, מתוך אוספי ביתמונה

 

בקיץ 1944 צנחו רייס וחיים חרמש ביוגוסלביה. היות שהצנחנים הקודמים ששלחו הצבא הבריטי וההגנה – חנה סנש, יואל פלגי ופרץ גולדשטיין – נלכדו בידי הנאצים בהונגריה, הורו הבריטים לרייס ולחרמש לחדור להונגריה דרך סלובקיה, ושם לחבור לחביבה רייק וצבי בן-יעקב, המככבים בלא מעט מן התמונות שצילם רייס במצרים.

 

1
חביבה רייק במצרים, שנת 1944. צילום: רפאל רייס, מתוך אוספי ביתמונה

 

1
חביבה רייק ורפאל רייס במצרים, שנת 1944. מתוך אוספי ביתמונה

 

1
רפאל רייס וצבי בן-יעקב במצרים, שנת 1944. מתוך אוספי ביתמונה

 

1
צבי בן-יעקב וחביבה רייק במצרים, שנת 1944. צילום: רפאל רייס, מתוך אוספי ביתמונה

 

1
צבי בן-יעקב וחביבה רייק בגן החיות של קהיר, שנת 1944. צילום: רפאל רייס, מתוך אוספי ביתמונה

 

אחת התמונות המדהימות ביותר בשני האוספים של ד"ר רודי גולדשטיין ושל רפאל רייס צולמה בבית הכנסת באלכסנדריה ביום ניצחון בעלות הברית את גרמניה הנאצית ב-8 במאי 1945. את התמונה צילם ד"ר רודי גולדשטיין. רפאל רייס, צבי בן-יעקב וחביבה רייק לא זכו לראות את היום המיוחל. הם נתפסו, הוצאו להורג בסלובקיה בנובמבר 1944, ונקברו בקבר אחים לא מסומן.

 

1
בבית הכנסת באלכסנדריה ביום הניצחון, 8 במאי 1945. צילום: רודי גולדשטיין, אוספי ביתמונה

 

חיילים ארצישראלים במצרים. משמאל לימין: שורה עליונה: רפאל רייס, דב הררי, ברוך קמין. שורה אמצעית: שוריקה ברוורמן, שייקה דן (?), חביבה רייק. שורה תחתונה: ליובה גוקובסקי (אולי יהודה אחישר), אוריאל קנר, ריקו לופי (?). שנת 1944, מתוך אוספי ביתמונה
חיילים ארצישראלים במצרים. משמאל לימין: שורה עליונה: רפאל רייס, דב הררי, ברוך קמין. שורה אמצעית: שוריקה ברוורמן, שייקה דן (?), חביבה רייק. שורה תחתונה: ליובה גוקובסקי (אולי יהודה אחישר), אוריאל קנר, ריקו לופי (?). שנת 1944, מתוך אוספי ביתמונה

 

 

כתבות נוספות

הצצה ליומנו של סייד, חייל מצרי במלחמת יום הכיפורים

מהמדבר הפוליטי אל הג'ונגל: משה דיין בווייטנאם

לתרגם את ההוביט בשבי

גם אלף דפים לא יספיקו לתת את דמותה: חנה סנש כותבת לאמא




תגיות

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו