הכירו את אצבעוני – מפקד מדינת הגמדים

הספרייה הלאומית גאה להציג: זהו הילד המפקד שהנהיג את צבא "מדינת הגמדים"

מפקד מדינת הגמדים

"היה זה באמצע מלחמת העולם השניה, ואני אז חיילת ב-א.ט.ס. (חיל העזר לנשים של הצבא הבריטי). באחד מימי החופשה הנדירים באתי לבקר ידידים.

בביתם פגשתי באשה צעירה עם הילד שלה, כבן שנה ורבע. ילד רגיל, שמנמן, אך מה שמשך את מבטי – היתה ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-בטחון, לאחר שזה עתה למדו ללכת – צעד ילד זה בביטחה, כאילו היה מפקד! ובאווירת המלחמה ששררה אז, תיארתי לי שאילו הוכרזה מלחמה בארץ הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה.

כעבור כמה ימים חיברתי את השיר "במדינת הגמדים", שפורסם ב"דבר לילדים" וזכה מיד לפופולריות גדולה."

(המשוררת אלה אמיתן מספרת את הסיפור מאחורי "במדינת הגמדים")

 

הפרסום הראשון של השיר "במדינת הגמדים", כפי שהופיע ב"דבר לילדים" ב- 1.10.1940
הפרסום הראשון של השיר "במדינת הגמדים", כפי שהופיע ב"דבר לילדים" ב- 1.10.1940

את הטקסט הנ"ל כתבה המשוררת אלה אמיתן (חתומה בשם נעוריה 'אלה וילנסקי'), משוררת השיר "במדינת הגמדים" בשנת 1979 בטור במעריב תחת הכותרת "כך נוסדה מדינת הגמדים".

בטור היא מספרת על אותו בן של חברים, שהליכתו הבטוחה היוותה את ההשראה לשיר הילדים הנפלא.

בסוף הטור ציינה אמיתן גם כי "ילד שמנמן זה, שצעד כמפקד, היום הוא מבוגר, כלכלן ידוע, ובתו רוני בת השבע יודעת שלאבא שלה חובר השיר 'במדינת הגמדים'".

רק דבר אחד היא "שכחה" לספר לנו. מה שמו של אותו ילד שצעד כמפקד? מיהו אותו ילד שלימים נעשה כלכלן ידוע, ושבתו בת ה-7 (בשנת 1979) מכירה את הסיפור ויודעת שאביה הוא אצבעוני המפקד?

 

וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד!

אומנם נדרש תחקיר קטן, אבל לאחר עבודה מאומצת הצלחנו לחשוף את זהותו של הכלכלן הבכיר, ואפילו השגנו ראיון בלעדי עם המפקד לעתיד הכולל תמונות של המפקד בשדה הקרב!!!

גבירותי ורבותיי, אזרחי מדינת ישראל ואזרחי מדינת הגמדים, הכירו את המפקד אצבעוני – ששמו הוא…

(תופים)

בן רבינוביץ!

בן רבינוביץ' בילדותו
בן רבינוביץ בילדותו

אז קודם כל נספר לכם על המפקד:

הוא נולד ב-11 ביוני 1939 ליוצאי ברית המועצות אהרן (רוניה) ומָשָה. בן התייתם מאביו כשהיה בן 6. הוא גדל ברחוב ביל"ו בתל אביב, ובבגרותו עבד במגוון תפקידים במשק הישראלי ככלכלן וכמנהל. בין תפקידיו: מנכ"ל חברת העובדים של ההסתדרות, עוזר מיוחד למנכ"ל כור, חבר במליאת הרשות לניירות ערך ותפקידים רבים נוספים.

בן רבינוביץ' והוריו
בן רבינוביץ והוריו

מזה שנים רבות הוא עצמאי בתחום הייעוץ הכלכלי, וגם נהנה מאוד מלהיות סבא לחמישה נכדים.

רבינוביץ לא זוכר את האירוע (שכן היה, כאמור, בסך הכל בן שנה), אבל כן סיפר לנו שהמשוררת אלה אמיתן גרה ברחוב הגלבוע סמוך לבית הוריו, ובתקופה ההיא רבים היו יוצאי רוסיה והכירו זה את זה ונהגו לבקר זה את זה.

בן מספר לנו כי הוא לא זוכר מתי בדיוק גילו לו שהוא היה ההשראה לשיר. "זה זכור כזכרון ילדות שסיפרה לי אמי", הוא מספר, "אני לא זוכר בדיוק מתי. זה בהחלט משמח אותי וממלא אותי גאווה". ולמרות זאת, מספר לנו בן, רבים מחבריו לא ידעו כלל שהוא גיבור השיר האהוב.

בן רבינוביץ' בילדותו
בן רבינוביץ בילדותו

גם בן, בערך כמו כל ילדי ישראל, אוהב מאוד את השיר, ומקווה שניסיון חייו הוכיח כי הוא אכן עמד בציפיות הנדרשות ממפקד מדינת הגמדים: "הייתי סרן בצבא", הוא צוחק, "אז אולי אלה אמיתן זיהתה אצלי משהו".

בן רבינוביץ'
בן רבינוביץ

דרך אגב, בשונה ממה שכתבה אלה אמיתן בטור שלה, בתו של המפקד – רוני רבינוביץ – לא הכירה את הסיפור בילדותה. "כתוב שכשהייתי בת 7 ידעתי את זה – אבל אני מודה שאני בספק אם זה נכון", מספרת לנו רוני, שעובדת כיום בתור עורכת ב"לאשה". "נדמה לי שלא הייתי שוכחת פרט כזה. גם אחי לא ידע. גילנו את כל העניין במקרה, רק לפני כשנתיים-שלוש, כשמישהו זרק הערה בנושא ותפס אותנו לא מוכנים. כשהתחלנו לברר, גילינו שהמשפחה סביבנו ידעה על כך מאז ומתמיד. עד היום זו תעלומה בעיניי, איך דווקא אנחנו לא ידענו ואיך אמא שלי – שכבר לא איתנו – לא סיפרה לילדינו, נכדיהם, על תפקידו של סבא בשיר שהם שמעו כפעוטות."

בן רבינוביץ' ובתו רוני
בן רבינוביץ ובתו רוני

רק נכדיו הגדולים של בן עודכנו על זהותו של סבא, ובן בהחלט מתכוון לשיר את "במדינת הגמדים" בלחן הנפלא של יצחק לוי עם הנכדים הקטנים כאשר שיגדלו קצת, ובד בבד לספר להם שהוא אצבעוני המפקד.

 

רוצים לגלות את כל הסיפורים שמאחורי השירים האהובים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "הסיפור מאחורי":

 

כתבות נוספות

כך הפך "בשנה הבאה" משיר געגועים עצוב ללהיט בינלאומי קצבי

הכירו את האמא של אלפוני

הביצה שהתחפשה: סיפורו של הילד דן פגיס בשואה

כשקופרניקוס שם את השמש במרכז

כיצד קיבעון מחשבתי משאיר אותנו מאחור ואיך, בצעד אחד של קבלה, אנחנו יכולים להניע את העולם קדימה

איור משנת 1660 המתאר את המודל ההליוצנטרי

איור משנת 1660 המתאר את המודל ההליוצנטרי

אחד ההישגים המרכזיים של המהפכה המדעית שהחלה לסחוף את אירופה מהמאה ה-16 ואילך, לא נולד כתוצאה מתצפית מדעית, אלא מתוך "ניסוי מחשבתי".

בשנות השלושים לחייו, והוא איש דת ובוגר לימודי דוקטורט בחוק הכנסייה מאוניברסיטת פרארה, התגלגל לידיו של ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (1543-1473), חיבור שהצית את דמיונו של האסטרונום הצעיר. הייתה זו גרסה מקוצרת ומשוכללת של החיבור המקורי של תלמי (קלאודיוס פתולמאיוס).

 

.
מימין: מתוך ספרו של תלמי | משמאל: מתוך ספרו של קופרניקוס. מתוך אוסף אדלשטיין על תולדוות המדע בספרייה הלאומית

 

בבסיס השיטה הפתולומאית המקובלת בזמנו ניצב הרעיון שכוכבי הלכת נעים במעגלים מושלמים, ושכדור הארץ הוא הציר הנייח שסביבו נע היקום כולו. תלמי סבר שכדור הארץ הוא אומנם האובייקט המרכזי ביקום, אך כוכבי הלכת נעים סביב נקודות אקוונט –  נקודות הממוקמות בקרבת כדור הארץ.

קופרניקוס התנגד לרעיון נקודות האקוונט, ובמקום זה העמיד את השמש במרכז היקום. הוא התקשה לקבל את הרעיון שכוכבי הלכת נעים במעגלים מושלמים – רעיון שאכן התברר מאוחר יותר כשגוי, ואת רעיונותיו פרסם בספר "על סיבובי הכדורים השמימיים" (De revolutionibus orbium coelestium) בשנת 1543.

 

.
עמוד השער של הספר "De revolutionibus orbium coelestium" במהדורתו השנייה, באזל, 1566

התיאוריה של קופרניקוס היא שלב ביניים מעניין במעבר בין מתודות קודמות להבנת הקוסמוס לבין המתודה המדעית. הוא לא ערך ניסויים או תצפיות, אלא הגיע לתיאוריה שלו תוך חיפוש אחר דרך חדשה ואלגנטית שתחליף את המודל המיושן והמקרטע שפיתח תלמי.

אם כן, בשנת 1543, כאשר יצירת המופת של קופרניקוס פורסמה לבסוף, לא הייתה אף לא ראייה תצפיתית חד משמעית אחת לטובתה. קופרניקוס פיתח את המודל ההליוצנטרי – מודל שלפיו השמש עומדת במרכז מערכת השמש ולא כדור הארץ. המודל ארגן מחדש את הכוכבים הפלנטריים כך שהשמש הייתה קרובה למרכזן, וכך התקבלה סדירות נפלאה: הכוכב המהיר, מרקורי, היה הקרוב ביותר במסלול לשמש; הכוכב האיטי ביותר, שבתאי, היה רחוק יחסית, וכוכבי הלכת ביניהם ניצבו במרחב על פי סדרם המחזורי. יתרה מזו, הסְכֶמָה הזו נתנה הסבר טבעי לכמה עובדות תצפיתיות שלא נראו קשורות בעבר, כגון הגיאומטריה של קשת הנסיגה של הכוכבים. עם זאת, בתיאוריה, ההסבר הזה "זרק" את כדור הארץ והירח לתוך טיסה מסחררת סביב השמש. במסגרת הפיזיקה האריסטוטלית המקובלת בזמנו, הסְכֶמָה כולה נחשבה למגוחכת.

 

.
איור מתוך ספרו של פייר גסנדי; פילוסוף, תאולוג נוצרי, אסטרונום ומתמטיקאי צרפתי שחי בשלהי המאה ה-16 ובמאה ה-17. באיור נראית השמש במרכז, כשכדור הארץ והירח סובבים סביבה. מתוך אוסף אדלשטיין על תולדוות המדע בספרייה הלאומית

 

חשוב למקם את הסיפור לעיל ברקע ההיסטורי שבו התרחש: יותר מאלף שנה הביטו בני התרבות האירופית על הישגי הקדמונים, הרומאים והיוונים העתיקים, בתחושות של יראת כבוד ושל ביטול עצמי. היות שלא האמינו שיוכלו לשחזר את ההישגים הטכנולוגיים והפילוסופיים של בני העולם הקלאסי, בני תקופת הרנסנס ראו את הקדמונים כציוויליזציה מתקדמת לאין שיעור – כזו שאת הידע שלה יש לחשוף מחדש ולהטמיע. האפשרות שהידע שלהם שגוי הייתה מנוגדת לשכל הישר.

הספר המהפכני הזה, שמחברו לא הספיק לחזות בהוצאתו לאור כיוון שמת בשנה שבה פורסם, זכה בעיקר להתעלמות עד סוף המאה השש עשרה. בסוף המאה השש עשרה עדיין לא הייתה סיבה משכנעת לקבל את תורת קופרניקוס כתמונה פיזית של היקום. כלל האסטרונומים היו מודעים היטב לרעיון הכללי שלה, אך רק מעטים האמינו שתורה זו תיארה את העולם האמיתי. הייתה הסכמה רווחת כי האמת שוכנת בספר הטבע (מושג דתי ופילוסופי שמקורו בימי הביניים הלטיניים, הרואה בטבע ספר לקריאה לידע ולהבנה), ולא בתיאוריות אסטרונומיות, מאחר שהראשון הוכתב ממש על ידי אלוהים ומכאן מעמדו הייחודי אף במגזר המדעי.

האפיפיוריות התייחסה לרעיונותיו בזלזול, בעוד שמרטין לותר, אבי הרפורמציה הפרוטסטנטית, התנגד בתוקף לקביעותיו של קופרניקוס בטענה שכתבי הקודש מספרים על יהושע שציווה דום על השמש, ולא על הארץ. ההתעלמות של הממסד הדתי מהספר עיכבה את הפצת הרעיונות הקופרניקאים ברחבי הקהילה האינטלקטואלית האירופאית. עם זאת, זרעי המהפכה הקופרניקאית נזרעו.

 

קופרניקוס
קופרניקוס

 

ספרו של קופרניקוס תרם משמעותית לרפורמה של האסטרונומיה: עליו התבסס לוח השנה ועימו הקביעה המדויקת של מועד חג הפסחא. בהתאם לכך, הוועד האחראי על התכנים שנכנסים לרשימת הספרים האסורים החליט שלא לאסור את הספר אלא לטהר ולתקן אותו. רק עוקביו וממשיכי דרכו של קופרניקוס כיוהנס קפלר וגלילאו גליליי, חיו כדי לראות את הרדיפה האינקוויזיטורית בעת הקונטרה-רפורמציה.

בספרו, 'היסטוריה של המדע: 2001-1534', ג'ון גריבין קבע באופן מדויק כי ברגע שהוטל ספק באמיתות הרעיונות הטרום קופרניקאים, הייתה ההתקדמות מהירה להפליא – אחרי 1,500 שנות קיפאון, חלפו פחות מ-500 שנה מזמנו של קופרניקוס ועד לקדמה המדעית של ימינו.

 

`;