הספרייה הלאומית גאה להציג: זהו הילד המפקד שהנהיג את צבא "מדינת הגמדים"
"היה זה באמצע מלחמת העולם השניה, ואני אז חיילת ב-א.ט.ס. (חיל העזר לנשים של הצבא הבריטי). באחד מימי החופשה הנדירים באתי לבקר ידידים.
בביתם פגשתי באשה צעירה עם הילד שלה, כבן שנה ורבע. ילד רגיל, שמנמן, אך מה שמשך את מבטי – היתה ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-בטחון, לאחר שזה עתה למדו ללכת – צעד ילד זה בביטחה, כאילו היה מפקד! ובאווירת המלחמה ששררה אז, תיארתי לי שאילו הוכרזה מלחמה בארץ הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה.
כעבור כמה ימים חיברתי את השיר "במדינת הגמדים", שפורסם ב"דבר לילדים" וזכה מיד לפופולריות גדולה."
(המשוררת אלה אמיתן מספרת את הסיפור מאחורי "במדינת הגמדים")
את הטקסט הנ"ל כתבה המשוררת אלה אמיתן (חתומה בשם נעוריה 'אלה וילנסקי'), משוררת השיר "במדינת הגמדים" בשנת 1979 בטור במעריב תחת הכותרת "כך נוסדה מדינת הגמדים".
בטור היא מספרת על אותו בן של חברים, שהליכתו הבטוחה היוותה את ההשראה לשיר הילדים הנפלא.
בסוף הטור ציינה אמיתן גם כי "ילד שמנמן זה, שצעד כמפקד, היום הוא מבוגר, כלכלן ידוע, ובתו רוני בת השבע יודעת שלאבא שלה חובר השיר 'במדינת הגמדים'".
רק דבר אחד היא "שכחה" לספר לנו. מה שמו של אותו ילד שצעד כמפקד? מיהו אותו ילד שלימים נעשה כלכלן ידוע, ושבתו בת ה-7 (בשנת 1979) מכירה את הסיפור ויודעת שאביה הוא אצבעוני המפקד?
אומנם נדרש תחקיר קטן, אבל לאחר עבודה מאומצת הצלחנו לחשוף את זהותו של הכלכלן הבכיר, ואפילו השגנו ראיון בלעדי עם המפקד לעתיד הכולל תמונות של המפקד בשדה הקרב!!!
גבירותי ורבותיי, אזרחי מדינת ישראל ואזרחי מדינת הגמדים, הכירו את המפקד אצבעוני – ששמו הוא…
(תופים)
בן רבינוביץ!
אז קודם כל נספר לכם על המפקד:
הוא נולד ב-11 ביוני 1939 ליוצאי ברית המועצות אהרן (רוניה) ומָשָה. בן התייתם מאביו כשהיה בן 6. הוא גדל ברחוב ביל"ו בתל אביב, ובבגרותו עבד במגוון תפקידים במשק הישראלי ככלכלן וכמנהל. בין תפקידיו: מנכ"ל חברת העובדים של ההסתדרות, עוזר מיוחד למנכ"ל כור, חבר במליאת הרשות לניירות ערך ותפקידים רבים נוספים.
מזה שנים רבות הוא עצמאי בתחום הייעוץ הכלכלי, וגם נהנה מאוד מלהיות סבא לחמישה נכדים.
רבינוביץ לא זוכר את האירוע (שכן היה, כאמור, בסך הכל בן שנה), אבל כן סיפר לנו שהמשוררת אלה אמיתן גרה ברחוב הגלבוע סמוך לבית הוריו, ובתקופה ההיא רבים היו יוצאי רוסיה והכירו זה את זה ונהגו לבקר זה את זה.
בן מספר לנו כי הוא לא זוכר מתי בדיוק גילו לו שהוא היה ההשראה לשיר. "זה זכור כזכרון ילדות שסיפרה לי אמי", הוא מספר, "אני לא זוכר בדיוק מתי. זה בהחלט משמח אותי וממלא אותי גאווה". ולמרות זאת, מספר לנו בן, רבים מחבריו לא ידעו כלל שהוא גיבור השיר האהוב.
גם בן, בערך כמו כל ילדי ישראל, אוהב מאוד את השיר, ומקווה שניסיון חייו הוכיח כי הוא אכן עמד בציפיות הנדרשות ממפקד מדינת הגמדים: "הייתי סרן בצבא", הוא צוחק, "אז אולי אלה אמיתן זיהתה אצלי משהו".
דרך אגב, בשונה ממה שכתבה אלה אמיתן בטור שלה, בתו של המפקד – רוני רבינוביץ – לא הכירה את הסיפור בילדותה. "כתוב שכשהייתי בת 7 ידעתי את זה – אבל אני מודה שאני בספק אם זה נכון", מספרת לנו רוני, שעובדת כיום בתור עורכת ב"לאשה". "נדמה לי שלא הייתי שוכחת פרט כזה. גם אחי לא ידע. גילנו את כל העניין במקרה, רק לפני כשנתיים-שלוש, כשמישהו זרק הערה בנושא ותפס אותנו לא מוכנים. כשהתחלנו לברר, גילינו שהמשפחה סביבנו ידעה על כך מאז ומתמיד. עד היום זו תעלומה בעיניי, איך דווקא אנחנו לא ידענו ואיך אמא שלי – שכבר לא איתנו – לא סיפרה לילדינו, נכדיהם, על תפקידו של סבא בשיר שהם שמעו כפעוטות."
רק נכדיו הגדולים של בן עודכנו על זהותו של סבא, ובן בהחלט מתכוון לשיר את "במדינת הגמדים" בלחן הנפלא של יצחק לוי עם הנכדים הקטנים כאשר שיגדלו קצת, ובד בבד לספר להם שהוא אצבעוני המפקד.
כך הפך "בשנה הבאה" משיר געגועים עצוב ללהיט בינלאומי קצבי
הביצה שהתחפשה: סיפורו של הילד דן פגיס בשואה
תגובות על כתבה זו