"ירושלים של זהב", שמוזכר כתכשיט בסיפורם של ר' עקיבא ואשתו רחל, הפך עד לשחרורה של ירושלים בשנת 1967 לסמל של האהבה, הגעגועים והערגה לעיר שמעבר לחומות. כמו נעמי שמר, חיים באר ואורי צבי גרינברג, כך התרפקה גם דוידית עוד בתחילת שנות החמישים על עיר החלום - ירושלים.
את רבקה דוידית אתם בוודאי מכירים, בזכות שיר שנכנס לרפרטואר שירי הילדים העבריים האהובים ביותר.
אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ,
כָּל דָּבָר בּוֹנוֹת הֵן:
שׁוֹבָךְ וְיוֹנִים בּוֹ שֵׁש –
גּור גּוּר גּוּר הוֹמוֹת הֵן.
הִנֵּה בַּיִת מַה קָּטָן
בּוֹ כִּסֵּא וְגַם שֻׁלְחָן;
מִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִּים
לִי בִּקְצֵה הַחֹטֶם.
אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ
וְהַכֹּל יוֹדְעוֹת הֵן:
לְצַיֵּר וּלְקַשְׁקֵשׁ,
גַּם בַּתֹּף מַכּוֹת הֵן.
אֲבָל אוֹי לְיֶלֶד רַע:
אֶצְבַּע "נוּ נוּ נוּ" עוֹשָׂה,
בֹּהֶן – בְּרֹגֶז אֶצְבָּעוֹת,
זֶרֶת – מִתְפַּיְּסוֹת הֵן.
רבקה דוידית (1908-1970) הייתה משוררת, מתרגמת ומבקרת. את עיקר תהילתה קצרה ככותבת ומתרגמת לילדים (היא עצמה הייתה גננת ומורה), אך היא גם כתבה שירה יפה בנושאים אחרים. אחד מהשירים, שככל הידוע לנו לא פורסם מעולם, נכתב בשנות ה-50 ונקרא "ירושלים של זהב".
השיר התגלה בארכיונה של אשת הספרות עזה צבי (2011-1933), שהופקד לאחרונה בספרייה הלאומית. השיר הזה, יחד עם שירים אחרים של דוידית, הועבר לידיה של עזה צבי סמוך לפטירתה של דוידית (1970) לקראת עריכתו של קובץ משיריה אך קובץ זה, מעולם לא ראה אור. התיקונים שנוספו לשיר הם בכתב ידה של דוידית.
עוד פרטים על השיר ועל נסיבות כתיבתו, לא הצלחנו לגלות.
בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים בְּמַתְבֵּן, הָיָה מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ.
אָמַר לָהּ (ר' עקיבא): אִלְמָלֵי הָיָה בְּיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב.
(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סב, עמוד ב – דף סג, עמוד א')
הקטע הזה הנמצא בתלמוד מספר את סיפורם המרגש של ר' עקיבא ואשתו רחל. השניים חיו בעוני לאחר שאביה של רחל נישל אותה מירושתה. ר' עקיבא מסרק ומנקה את שערה אחרי שהשניים נאלצים לישון באסם, וחלומו הוא פשוט: לתת לאהובתו "ירושלים של זהב". ר' עקיבא מתייחס לתכשיט מזהב בדמות חומת ירושלים, שהחתן היה מעניק לכלתו בליל חופתם.
ביטוי יפה זה "ירושלים של זהב" נתן השראה למשוררים ולסופרים בתקופה שלפני שחרורה של העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. "ירושלים של זהב", הפך לביטוי שמייצג כמיהה, אהבה וגעגועים לעיר שמעבר לחומה.
וכך חיבר הסופר והמשורר חיים באר בין התכשיט "ירושלים של זהב" ל"עיר ללא גבול וללא שטח הפקר" כבר בשנת 1964:
וכך מסתיים שירו של אורי צבי גרינברג "מסכת נופים" השתפרסם כחצי שנה לפני שחרור העיר העתיקה:
רְאֵה וְהַבִּיטָה: עוֹד אָנוּ מְיַחֲלִים לְךָ… הָאֵל-הָאָב!
בִּשְׂדֵה תּוֹחֶלֶת הֶחָזוֹן גַּם כַּוָרוֹת בִּמְלֹא דִּבְשָׁן
וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
וכמובן, גולת הכותרת, שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב"
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר
הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ
אֲנִי כִּנּוֹר
נעמי שמר עצמה סיפרה על נסיבות השיר, ועל החיבור לסיפורו של ר' עקיבא ורחל:
"בחורף 1967 פנה אלי גיל אַלדמָע מ'קול ישראל' (לבקשת טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז) והזמין אצלי שיר על ירושלים. במשך שנים רבות נהגו ב'קול ישראל' לערוך במוצאי יום-העצמאות פסטיבל-זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (כי הטלוויזיה הגיעה אלינו רק ב-1968). אותה שנה, 1967, חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג, והזמינו מחוץ לתחרות גם 5 שירים אצל מלחינים מקצוענים, שאני הייתי אחת מהם. מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים."
הכתבה חוברה בעזרתו האדיבה של ד"ר גיל וייסבלאי ממחלקת הארכיונים
חלקים מהכתבה מסתמכים על מאמרו של דב סדן, "עיר של זהב: בסודו של מוניטון"
כתבות נוספות
אתם בחרתם ב"ירושלים של זהב" כשיר הנפלא ביותר של נעמי שמר
המסמכים הנדירים המספרים את סיפורו של השיר "ירושלים של זהב"
עוד חוזר הניגון: שירים אהובים בלבוש חדש, אוסף מיוחד
תגובות על כתבה זו