אדריאן ריץ'
אונס
יֶשְׁנוֹ שׁוֹטֵר שֶׁהוּא אִישׁ פַּטְרוֹל וְגַם אָב:
הוּא בָּא מִן הַבְּלוֹק שֶׁלָּךְ, גָּדַל עִם אַחַיִךְ,
הָיוּ לוֹ אִידֵאָלִים מְסֻיָּמִים.
אַתְּ בְּקֹשִי מַכִּירָה אוֹתוֹ בְּמַגָּפָיו וּבְתַג הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ,
רָכוּב עַל סוּס, יָד אַחַת נוֹגַעַת בְּאֶקְדָּח.
אַתְּ בְּקֹשִי מַכִּירָה אוֹתוֹ אֲבָל עָלַיִךְ לִלְמֹד לְהַכִּירוֹ:
יֵשׁ לוֹ גִּישָׁה לִמְכוֹנוֹת הַיְכוֹלוֹת לַהֲרֹג אוֹתָךְ.
הוּא וְסוּס הַהַרְבָּעָה שֶׁלּוֹ מַרְעִישִׁים
בַּזֻּהָמָה כְּאֵלֵי מִלְחָמָה,
הָאִידֵאָלִים שֶׁלּוֹ נִצָּבִים בָּאֲוִיר, עָנָן קָפוּא
מִבֵּין שְׂפָתָיו הַלֹּא-מְחַיְּכוֹת.
וְכָך, בְּבוֹא הַזְּמַן, עָלַיִךְ לִפְנוֹת אֵלָיו,
זַרְעוֹ שֶׁל הַמַּנְיַאק נִגָּר עֲדַיִן עַל יְרֵכַיִךְ,
מֹחֵךְ מִסְתַּחְרֵר כִּמְטֹרָף. עָלַיִךְ לְהִתְוַדּוֹת
בְּפָנָיו, אַתְּ אֲשֵׁמָה בַּפֶּשַׁע
שֶׁל הֵאָנְסוּת.
וְאַתְּ רוֹאָה אֶת עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת, עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת
שֶׁל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁהִכַּרְתְּ פַּעַם,
מִצְטַמְצְמוֹת וּמְנַצְנְצוֹת,
יָדוֹ מַדְפִּיסָה אֶת הַפְּרָטִים
וְהוּא רוֹצֶה אֶת כֻּלָּם
אַךְ הַהִיסְטֶרְיָה בְּקוֹלֵךְ מְעַנֶּגֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֹּל.
אַתְּ בְּקֹשִי מַכִּירָה אוֹתוֹ אַךְ כָּעֵת הוֹא חוֹשֵׁב
שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתָךְ:
הוּא הִדְפִּיס אֶת הָרֶגַע הַגָּרוּעַ בְּחַיָּיִךְ
הִדְפִּיס בִּמְכוֹנָה וְתִיֵּק אוֹתוֹ בְּתִיק.
הוּא יוֹדֵעַ, אוֹ חוֹשֵׁב שֶׁיּוֹדֵעַ, כַּמָּה פִנְטַזְתְּ;
הוּא יוֹדֵעַ, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁיּוֹדֵעַ, מָה רָצִית בַּחֲשַׁאי.
יֵשׁ לוֹ גִּישָׁה לִמְכוֹנוֹת הַיְכוֹלוֹת לִכְלֹא אוֹתָךְ;
וְאִם, בְּאוֹרוֹ הַמַּבְחִיל שֶׁל הַבִּנְיָן,
יִשָּׁמְעוּ הַפְּרָטִים שֶׁלָּךְ כְּמוֹ דְּיוֹקַן הַמְוַדֶּה שֶׁלָּךְ,
הֲתַחְזְרִי בָּךְ מִדְּבָרַיִךְ, הֲתִתְכַּחֲשִׁי לָהֶם,
הֲתְשַׁקְּרִי דַּרְכֵּךְ הַבַּיְתָה?
תרגם: עודד פלד
את השיר הזה קראתי לראשונה לפני כ-25 שנה באנתולוגיית שירה שתרגם עודד פלד, "אני שומע את אמריקה שרה", ובו מבחר משובח מהשירה האמריקאית המודרנית. הוא חבט בי, השיר, זו הייתה הפיכה רגשית, הקריאה שלו. מאז, במהלך השנים, חזרתי אליו ובכל פעם הוא קיבל דמות אחרת, אקטואלית. אפשר בנקל לקשר אותו גם היום לסיפורים המחרידים המתקיפים אותנו תדיר מהחדשות, אבל גדולתו היא האוניברסליות שלו, הכלים החדים הפואטיים של ריץ', היכולת לקעקע בנו את הקורבן והמקרבן, שני מקרבנים, האנס והשוטר. האחרון הפך בהינף פשע ממי שהיה שכן לתליין. שני סרטונים מעניינים מצאתי לשיר הזה: הראשון, וידאו -סטילס, תמונות מתחלפות של רישומי סצינות, כפי שראינו בעבר בסרטי משטרה עם אלמנטים מונפשים. הקו פשוט ודק, הציור כמעט נאיבי, ודווקא התכונות האלו תורמות לעוצמת הטקסט.
אדריאן ריץ' נולדה בשנת 1929 בבולטימור לאם נוצרייה ולאב יהודי. ריץ' היא אחת המשוררות האמריקניות החשובות ומן הפעילות הבולטות של הפמיניזם בתרבות המערבית. בשירתה היא מבטאת מחאה עזה כנגד החברה האמריקנית ועוסקת בבעיות זהות אנושית ונשית, באהבה ובזוגיות. ריץ' נמנתה עם דובריה המרכזיים של המחאה נגד מלחמת וייטנאם בשנות השישים, והיא מפגינה בשירתה ובפעילותה את מחויבותה לפוליטיקה רדיקלית ולנושאים הקשורים למעמד האישה. בשנת הלימודים האחרונה שלה במכללת רדקליף הופיעה קובץ שיריה הראשון בסדרת אוניברסיטת ייל למשוררים צעירים, והמשורר הנודע ו.ה. אודן כתב לו הקדמה. ב-1986 היא הפכה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. ריץ' פרסמה כשלושים ספרי שירה ומסות וזכתה בפרסים רבים. בין ספריה: "שינוי עולם" [1951]; "חותכי היהלומים" [1955]; "צרכי חיים" [1966]; "שירים נבחרים" [1967]; "עלונים" [1969]; "הרצון להשתנות" [1971]; "צלילה אל החורבות" [1973]; "החלום על שפה משותפת" [1978]; "כוחו של הזמן" [1989]. מבחר מקיף ומייצג של שיריה הופיע בעברית, "דם הוא רעל קדוש," בתרגומו של גיורא לשם.
בסרטון השני לשיר הזה, מצולם נער בשם ברנדון קנוג, יושב בחדרו הטיפוסי, מיטת נוער, אי סדר מסוים, וקורא אותו בעל פה, בזעם ורגש משכנעים.
ובגלל שאתם די נחמדים, מצורף שיר נוסף של ריץ' בתרגומו העילאי של עודד פלד.
ראשית
1
לִחְיוֹת, לִשְׁכַּב עֵרָה
מִתַּחַת לְגֶבֶס מְצֻלָּק
שָׁעָה שֶׁקֶּרַח לוֹבֵשׁ צוּרָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
כַּאֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת דָּבָר כְּדֵי
לְקַדֵּם הַחְלָטָה כָּלְשֶׁהִי
לָדַעַת אֶת טְוִיַּת הַקּוּרִים
בְּתוֹךְ גּוּף הָעַכָּבִישׁ
אֲטוֹמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל רֶשֶׁת
שֶׁתִּתְגַּלֶה לָעַיִן מָחָר
לָחוּשׁ בֶּעָתִיד הַבּוֹעֵר
שֶׁל כָּל גַּפְרוּר בַּמִּטְבָּח
אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת דָּבָר
אֶלָּא מְעַט מְעַט. אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת חַיַּי
שָׁעָה שָׁעָה, מִלָּה מִלָּה
מִתְבּוֹנֶנֶת בְּזַעֲמָהּ שֶׁל אִשָּׁה זְקֵנָה בָּאוֹטוֹבּוּס
מוֹנָה קַוְקַוֵּי
אֲוִיר בְּתוֹךְ קֻבִּיַּת הַקֶּרַח
מְדַמְיֶנֶת אֶת קִיּוּמוֹ
שֶׁל מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נוֹצַר
שִׁיר זֶה
חַיֵּינוּ
2
אִישׁ יָשֵׁן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
אָנוּ חֲלוֹמוֹתָיו
יֵשׁ לָנוּ רָאשִׁים וְשָׁדַיִם שֶׁל נָשִׁים
גּוּפוֹת שֶׁל צִפֳּרֵי טֶרֶף
לִפְעָמִים אָנוּ הוֹפְכוֹת לְנַחֲשֵׁי כֶּסֶף
שָׁעָה שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבוֹת מְעַשְּׁנוֹת וּמְדַבְּרוֹת כֵּיצַד לִחְיוֹת
הוּא מִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה וּמְמַלְמֵל
אִישׁ יָשֵׁן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
מְנַתַּחַת נוֹיְרוֹלוֹגִית נִכְנֶסֶת לַחֲלוֹמוֹ
וּמַתְחִילָה לְבַתֵּר אֶת מֹחוֹ
הִיא אֵינָהּ דּוֹמָה לְאָחוֹת
שְׁקוּעָה בִּמְלַאכְתָּהּ
יֵשׁ לָהּ פָּנִים זְעוּפוֹת, עֲדִינוֹת כְּמוֹ לְמַארִי קִירִי
הִיא אֵינֶנָּה / עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת אַחַת מֵאִתָּנוּ
אִישׁ יָשֵׁן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
הוּא הֶעֱבִיר יוֹם שָׁלֵם
בַּעֲמִידָה, מַשְׁלִיךְ אֲבָנִים אֶל הַבְּרֵכָה הַשְּׁחוֹרָה
הַנּוֹתֶרֶת אַפְלוּלִית
מִחוּץ לְמִסְגֶרֶת חֲלוֹמוֹ
אָנוּ כּוֹשְׁלוֹת בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה
יָד בְּיָד, כּוֹשְׁלוֹת וּמוֹלִיכוֹת זוֹ אֶת זוֹ
עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע הַוּוּלְקָנִי הַמְצֻלָּק
תרגום: עודד פלד
תוכן עניינים – גיליון מס' 8
