עם השמועות על עסקת הנשק בין צ'כוסלובקיה למצרים בשנת 1955, החליטה ממשלת ישראל לנצל שוב את רוח החלוציות ואחווה הישראלית המוכרת ולפנות אל אזרחיה בבקשה לא שגרתית: סייעו לנו לרכוש ציוד חדיש ועדיף לצה"ל.
מרגע שהתוודעו קברניטי המדינה לעסקת הנשק האדירה בין צ'כוסלובקיה למצרים בשנת 1955, מיהרו לחפש מקורות מימון לרכישת כלי נשק חדשים.
על הרקע הזה החליטה ממשלת ישראל לנצל שוב את רוח החלוציות ואחווה הישראלית המוכרת ולפנות אל אזרחיה בבקשה לא שגרתית: סייעו לנו לרכוש ציוד חדיש ועדיף לצה"ל.
דמיינו לרגע שאתם מדינה צעירה ונחמדת (בקושי בת 7) שנאבקת באומץ לבסס את עצמה: קולטת גלי עלייה אדירים שיותר ממכפילים את מספר תושבייך, מפתחת את האזורים השוממים או הלא מפותחים מספיק ומנסה לשכנע מדינות אחרות לחמם את היחסים ולאמץ אותך בתור בעלת ברית אסטרטגית חדשה.
אם טרם הסתחרר ראשכם מהמעמסה, עכשיו חשבו כיצד תרגישו אם תשמעו ברדיו על עסקת הנשק האדירה שחתמה השכנה שלכם, זו שעסוקה בלהפריח מעת לעת איומים מצמררים על עתידך, עם מדינה שלישית שהייתה עד לא מזמן ספקית הנשק שסייעה לכם לא מעט במלחמת העצמאות.
זה בדיוק המצב אליו נקלעה מדינת ישראל הצעירה במרץ 1955, משנודע לקברניטי המדינה על עסקת הנשק שחתמה מצרים עם צ'כוסלובקיה. "הסיבוב השני" שהבטיחו מדינות ערב לישראל לאחר ניצחונה במלחמת העצמאות הפך מאיום להתרחשות ממשית. על הרקע הזה החליטה ממשלת ישראל לנצל שוב את רוח החלוציות ואחווה הישראלית המוכרת ולפנות אל אזרחיה בבקשה לא שגרתית: סייעו לנו לרכוש ציוד חדיש ועדיף לצה"ל.
המבצע העממי הזה קיבל את השם "קרן המגן". עשרות הכרזות והמודעות שהופצו ברחבי המדינה. המשורר חיים חפר חיבר ללהקת הנח"ל את השיר בעל הכותרת המתאימה, "תותחים במקום גרביים".
בין סתיו 1955 עד אביב 1956 נרתם הציבור הישראלי בהמוניו: עיריית נתניה גייסה מאזרחיה כסף עבור מטוס קרב שאמור היה להיקרא "נתניה 1", עיריית חיפה מימנה מכיס תושביה המתנדבים פלוגה של סירות טורפדו ורמת גן החליטה לרכוש מטוס תובלה וכמאה מצנחים לגדוד 890.
לא רק ערים תרמו למאמץ הרכישתי: אנשי קבע תרמו שני מטוסים ממשכורותיהם, הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר רכשו יחדיו שני מטוסי קרב. התאחדות בעלי המלאכה הסתפקו ברכישת מטוס אחד. אפילו חבריות מסחריות נרתמו: בנק דיסקונט ובנק הפועלים רכשו כל אחד טנק.
בכל הארץ התארגנו מורים, פועלים, ילדים, מושבים וקיבוצים, תלמידים וסטודנטים ולמעשה כל עמך ישראל תרמו כספים, ציוד ולעתים גם תכשיטים ודברי ערך אחרים. ברוח ההתגייסות והתקופה, אשת הנשיא רחל ינאית בן-צבי קראה להורים שכולים לחיילים שנפלו במלחמת השחרור לתרום את כספי הפיצויים שלהם ל"קרן המגן" לזכר יקיריהם.
תגובות על כתבה זו