מצאתי את התמונה הזו בערימת התמונות שאבא שלי צילם, פיתח בעצמו ושנשארו אחריו. זיהיתי את מצוקי עין גדי, שלא השתנו הרבה ב-60 השנים שחלפו מאז. מאיר דודי סיפר לי את הסיפור על ההרפתקה הגדולה שמאחורי התמונה, ושניהם יהוו חלק מתערוכת "עין גדי בעין ישראלית" שתוצג בכניסה לנחל דוד בעין גדי:
נחל דוד עליון, 1957, צילם גדי הלוי
"גדי אחי הגדול בן ה-13 יזם את הטיול לעין גדי ב-1957. מדבר יהודה היה חצוי אז בגבול עם ירדן. יצאנו בטרמפים מעין ורד לבאר שבע, ומשם בטרמפ על גבי משאית אשלג שירדה למפעלי ים המלח, והלאה עד מצדה, תחנתנו הראשונה.
אחרי הליכה למצדה ולנחל צאלים המשכנו בטרמפים עד עין גדי. נכנסנו לנחל ערוגות והלכנו מגב אחד לשני. גדי ידע שאסור לעבור את הגב הרביעי, כי אחריו הגבול.
חזרנו לכיוון עין גדי וטיפסנו למעיין העליון ואחר כך לנחל דוד. מעין גדי חזרנו הביתה, שוב בטרמפים.
העלייה בשביל הנחש היתה קשה, הטיול בנחל ערוגות היה קשה אפילו יותר, אבל הרגשנו שנינו שאת מבחן הבגרות שלנו סיימנו בהצלחה עוד לפני שהגענו לתיכון.
האם הייתי מרשה לילדי לעשות טיול כזה ובגיל כזה? אני לא חושב"
(מאיר הלוי, ערד)
