.
צוריאל אסף
*
וְנִדְמֶה שֶׁאֵין פָּשׁוּט
מִלְּהִשָּׁעֵן לְאָחוֹר בְּחֵיק
הַסְּתָו, לִשְׁמֹעַ אֶת
אֶנְקוֹת הַהִתְאוֹשְׁשׁוּת
מִכַּרְמֵי הַזֵּיתִים
שֶׁמָּסְרוּ נוֹפָם לְמַכּוֹת
הַמּוֹסְקִים, לְהִתְנַפְּלוּת
מֻדְלֶקֶת הֶחָרוֹן
שֶׁל הַמַּקְּלוֹת הָאֲרֻכִּים
לָחוּשׁ בַּבָּשָׂר אֶת
אַנְחַת
הַהִתְרוֹשְׁשׁוּת
הָעוֹלָה מִן הָעֵצִים
.
*
לָצֵאת
וּלְהָנִיחַ לַיָּרֹק
לִכְתֹּשׁ מְעַט, לִבְטֹשׁ
בְּבִטְנַת הַמַּחְשָׁבָה
לִפְרֹם מִן הַסְּבָכִים
לְרַסֵּק מִן הַמִּתְיַבֵּשׁ
מִן הַמִּתְפּוֹרֵר, אֲפִלּוּ
כְּמוּשׁוֹת פָּנָיו –
פֶּרַח
.
*
"מקום יפה מכאן? איפה?"
(ישראל אלירז)
.
בְּתוֹךְ צוּפִיּוּתוֹ לָכוּד
יוֹנֵק הַדְּבַשׁ הַמְּמַהֵר
יוֹדֵעַ סוֹד הֱיוֹת
בִּתְנוּפַת הָעַכְשָׁו
חוֹרֵךְ בָּאֲוִיר שְׁבִילִים
שֶׁהָעַיִן אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהַדְבִּיק
תּוֹזֵז מִסְתַּר הָעַלְוָה אֵיכוּיוֹת
טַל מוּפָז
מְטַלְטֵל בְּשִׁדְרָתִי מֵעֵין
בְּלִימַת רַכֶּבֶת בִּמְסוֹף
הַיַּעַד הָאַחֲרוֹן
קוֹרַעַת אֵדֵי קֶשֶׁב
וּמֵאֵיזֶה עֹמֶק נִשְׁקָף
יְסוֹד אֵלֵמֶנְטָרִי רוֹחֵץ
בְּעֵירֹם הַדְּבָרִים
.
צוריאל אסף, יוצר ומחנך, תושב אשחר בגליל, בעל תואר שני בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת בר־אילן. על ספר ביכוריו, "לדובים שהיו כאן פעם" (הקיבוץ המאוחד, 2020), זכה בפרס כליל לאקו־פואטיקה. זכה במקום הראשון בתחרות הכתיבה הארצית "מילה במקום" מטעם הליקון לשנת 2021. שירים פרי עטו פרסמו בגיליון 95 של המוסך.
.
.
נדב ליניאל
*
אוֹר מְנֻכָּר.
בֵּינִי וּבֵין הָעוֹלָם
נִצֶּבֶת עַכְשָׁו הַשָּׁעָה
הָרֵיקָה, הַשְּׂרוּפָה.
בַּחוּץ כִּידוֹנֵי הֶחָצָב
דּוֹקְרִים אֶת הָרוּחַ
וּמַשֶּׁהוּ, אוּלַי עֶצֶב, זָב.
עָב אָפֵל, סָמִיךְ
מֵטִיל אֶת צִלּוֹ עַל הָאָרֶץ
וּמִישֶׁהוּ, אוּלַי אֲנִי,
עוֹבֵר בֶּחָרָבָה
.
A Mon Seul Désir
בעקבות "הגברת עם החד־קרן", מוזיאון קלוּני, פריז
.
א.
מִי מַבִּיט בָּנוּ עַכְשָׁו
מֵעֵבֶר לְמָסַךְ הַזְּמַן?
יָד רַכָּה רָקְמָה
אֶת פָּנַי,
הֶעֱנִיקָה לִי כְּשַׁי
אֶת גּוּפִי.
אֲנִי נִפְרֶמֶת
שָׁבָה, אוּלַי, אֶל הַסְּלִיל
הָאָרֹךְ שֶׁל חַיַּי.
.
ב.
אֲנִי נִפְתַּחַת כְּמוֹ צִדְפָּה
וְדַר לִבִּי נוֹצֵץ
בָּאוֹר הֶעָמוּם שֶׁל הַיָּם.
הַכֹּל נִפְתָּח עַכְשָׁו
יָדַי, עֵינַי,
תֵּבַת הַתַּכְשִׁיטִים,
אֹהֶל הַחֲשֵׁכָה,
הַגּוּף,
הַזְּמַן.
.
ג.
הִתְעַלֵּיתִי מֵעַל לְחוּשַׁי
כְּמִי שֶׁטִּפְּסָה גָּבוֹהַּ,
גָּבוֹהַּ אֶל צְרִיחַ הַבְּדִידוּת.
וְעַכְשָׁו אֲנִי מְשִׁיבָה
אֶת כֹּל אוֹצְרוֹתַי הָאַרְצִיִּים.
אֲפִלּוּ הַשָּׂפָה,
הַסַּף הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֲנִי,
נִפְרֶמֶת.
.
גולגולתא
הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ
(הבשורה על פי יוחנן א, 14)
.
א.
הָאֲמִירִים נָדוּ בָּרוּחַ
וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ יְחֵפִים תַּחַת הָאוֹר.
מִי שֶׁשָּׁלַח יָד אֶל הָרוּחַ נִצַּל,
וּמִי שֶׁבִּקֵּשׁ מַחֲסֶה מִן הָרוּחַ נִדּוֹן
לְהַלֵּךְ עַל הָאֲדָמָה לְלֹא מְחִצַּת הָעוֹר.
יָדַעְנוּ, הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּפְנֶה פָּנָיו אֶל הָרוּחַ
יִתְעַוֵּר מִן הָאוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן,
שָׁלַחְנוּ נְצִיב אֶל הָאוֹר, אֶל הָרוּחַ,
כְּקָרְבַּן נֶחָמָה.
רַק כָּךְ יָכֹלְנוּ לְפַיֵּס אֶת הָרוּחַ,
רַק כָּךְ יָכֹלְנוּ לְהַטּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁפָּגַע
בְּפָנֵינוּ. אֲמִירֵי הָעֵצִים נָדוּ בָּרוּחַ
וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ בְּסַנְדְּלֵי הָעוֹר,
חָסִים לְרֶגַע בַּצֵּל. אָמַרְנוּ קַדִּישׁ אֶל הָרוּחַ,
אָמַרְנוּ קַדִּישׁ עַל הַקָּרְבָּן, הָלַכְנוּ
לְרֶגַע, בָּרוּחַ, בָּאוֹר.
.
ב.
קוֹרוֹת הָעֵץ נָגְעוּ זֶה בַּזֶּה
כִּבְמַעֲשֵׂה אַהֲבָה,
קוֹרוֹת הָעֵץ סִמְּנוּ אֶת כִּוּוּן הָרוּחַ:
הַכִּוּוּן הָאָפְקִי שֶׁדַּרְכּוֹ רָאִינוּ אֶת הַשְּׁקִיעָה,
וְהַכִּוּוּן הָאֲנָכִי שֶׁדַּרְכּוֹ רָאִינוּ אֶת הָאוֹר
יוֹרֵד אֶל הָאָרֶץ.
הַצְּלָב סִמֵּן אֶת צִלּוֹ על הָאָרֶץ,
הַגּוּף נִרְאֶה לְרֶגַע עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
צֵל כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ
כְּהִינוּמָה.
.
נדב ליניאל הוא דוקטורנט במחלקה ללימודי המזרח הקרוב והמרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת מישיגן. ספר שיריו הראשון, "תקרת האדמה" (קשב, 2010) זכה בפרס טבע לשירה ובפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם. השירים המתפרסמים כאן הם מתוך ספרו השני, "הלל", עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת פרדס. שירים פרי עטו התפרסמו בגיליון 70 של המוסך.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת לאה פילובסקי ומרוה זהר
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
