.
שירים מאת יאן קפלינסקי
מאסטונית: גילי חיימוביץ'
..
*
הַלֹּא קַיָּם פּוֹשֶׂה בַּכֹּל וְהַקִּיּוּם נִמְלָא שַׁלְוָה.
הַתַּרְגּוּמִים שֶׁלְּךָ לְלָאוּ־צֶ'ה יְכוֹלִים לִהְיוֹת נְכוֹנִים אוֹ מֻטְעִים – סֵפֶר פָּרוּשׂ
מְדַבֵּר עַכְשָׁו כְּמוֹ פַּרְפַּר פְּרוּשׂ כְּנָפַיִם וְהַתְּנוּעָה וְחֶסְרוֹנָהּ נִפְגָּשִׁים בְּאַבְקָנִים.
מַשַּׁב אָבִיב גּוֹאֶה מִבַּעַד לִבְגָדֵינוּ וְלִשְׂעָרֵנוּ.
אִם אֲנִי מְדַבֵּר, זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּחָמָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה
מֵאִתָּנוּ הַמְּצַפִּים לָהּ: מַיִם פּוֹרְצִים פְּנִימָה מִכָּל מָקוֹם,
גַּג הָאֹהֶל מִתְעוֹפֵף בְּלַיְלָה לָבָן בְּלַפְּלַנְד,
שַׁרְשְׁרָאוֹת נוֹפְלוֹת וּמִתְנַפְּצוֹת: אֲמִירוֹת, חַיִּים וְחָכְמָה.
אָז כָּכָה זֶה, כָּכָה אַתְּ. הָעֵינַיִם נְמַסּוֹת
אֶל הָעֲנָנִים הַלְּבָנִים, זוֹ אַהֲבָה, הִיא שֶׁבּוֹצַעַת אוֹתָנוּ
מִנְּיָר מְשֻׁבָּץ וְנוֹתֶנֶת לָאֵשׁ לְהָחֵם אוֹתָנוּ
וְלַגֶּשֶׁם לַעֲבֹר דַּרְכֵּנוּ עַד שֶׁקַּו הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן
בֵּינֵינוּ לָאֲדָמָה מִתְמוֹסֵס. זוֹ אַהֲבָה: הֶעָלִים עַל הָעֵצִים
וְהָאוֹר שֶׁכָּמוֹנוּ מָלֵא בְּעֵדוּת לְאֵין סוֹף.
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה, גַּם מָה שֶׁאֵינֶנּוּ,
אֲנַחְנוּ נִשָּׁאֵר מָה שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לְאַף אֶחָד.
.
*
אֲנָשִׁים שָׁבוּ מֵהַשּׁוּק וְנִטְעֵי שְׁזִיפִים בִּידֵיהֶם;
פַּסִּים לְבָנִים נִצְבְּעוּ עַל הָאַסְפַלְט.
בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה שׁוּב הִבְחַנְתִּי
בְּגִזְעֵיהֶם הַמְּעֻקָּמִים שֶׁל עֲצֵי לִבְנַת הַבִּצּוֹת,
בָּעַלְוָה הַפּוֹרֶצֶת מֵעֲלֵיהֶם
וּבַשָּׁמַיִם הַנְּמוּכִים הַמִּשְׁתַּקְּפִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת מֵי הַשִּׁטְפוֹנוֹת,
פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַיֹּפִי הַזֶּה
– הוֹפֵךְ לְכִמְעַט בִּלְתִּי נִסְבָּל
מוּטָב לְהַבִּיט תַּחַת הָרַגְלַיִם הֵיכָן שֶׁעֲשָׂבִים מְלַבְּבִים
וּזְעִירִים שֶׁל לַפָּה, סִרְפָּד וְלַעֲנָה
צָצִים מֵהָאֲדָמָה
אוֹ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה וּלְגַלּוֹת בַּמִּלּוֹנִים
מָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מַשְׁמָעוּת הַמִּלִּים הַיַּפָּנִיּוֹת
יוּגָן, סָאָבִי וּמוֹנוֹ נוּ אָוָארֶה:
נֹגַהּ מִסְתּוֹרִי
וְהַהִקָּסְמוּת אוֹ הַתּוּגָה עַל מָה שֶׁיֵּשׁ.
.
*
הַשֵּׁנָה מְכַסָּה אוֹתָנוּ יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִיל אֶחָד, מְעַט מִדַּי לִשְׁנַיִם.
בְּהוֹנוֹתַיִךְ חֲשׂוּפוֹת בְּהַתְרָסָה אֶל מוּל הַלַּיְלָה הַחָרְפִּי.
שׁוּעָל אָדֹם נָע כְּלֶהָבָה בְּמַעֲלֵה
הַגִּבְעָה: הַזֶּרֶת שֶׁלָּךְ אָכֵן קְטַנָּה,
תַּחַת שְׁמוּרוֹתַיִךְ הָעֲצוּמוֹת אַחַיִךְ, הַבְּכוֹר וְהָאֶמְצָעִי
מַחְלִיקִים חֲזָרָה אֶל תּוֹךְ אַגָּדָה.
אוּלָם יָבוֹא עוֹד יוֹם רָחוֹק מְאוֹד מִפֹּה בּוֹ אֶזָּכֵר בַּחוֹף
נֵעוֹר לְצִדֵּךְ, לְאַחַר מָוֶת, בַּחֲלוֹם
שָׁם יֵשׁ עֵצִים שְׁבוּרִים וּשְׁבָבִים שֶׁל אֳנִיּוֹת
וְגַם צְלָבִים עֲבוּר אֵלּוּ הָעוֹזְבִים שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁלְּשָׁם הִגִּיעוּ
פַּעַם עוֹד יַחְלִיק מֵאִתָּנוּ הַסָּדִין, עֵינַיִם יִזְדַּגְּגוּ
וְקֶבֶר מְשֻׁתָּף יִלְפֹּת בָּאַחִים. אִם אֲפִלּוּ אָז,
אִם אַף עֲדַיִן אָז, אָז מָה אָז, אֲהוּבָתִי?
.
*
דּוֹדָתִי הִכִּירָה אוֹתָם טוֹב. אֲנִי מַכִּיר
רַק אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וְאֶת מָה שֶׁאֲחֵרִים סִפְּרוּ לִי:
בַּעֲלֵי מְלָאכָה, חַיָּטִים, עוֹרְכֵי דִּין, רוֹפְאִים,
קוֹגֶן, מַיְכֶּלְסוֹן, אִיצְקוֹבִיץ', גּוֹלְקוֹבִיץ',
אֵיפֹה הֵם עַכְשָׁו? לְחֶלְקָם הָיָה דֵּי מַזָּל
לְהִטָּמֵן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַהוּא תַּחַת לוּחַ אֶבֶן הַנּוֹשֵׂא אוֹתִיּוֹת בְּעִבְרִית.
אִם כִּי אֵלּוּ שֶׁדּוֹדָתִי פָּגְשָׁה בִּרְחוֹבוֹת טֶרְטוֹ בַּכִּבּוּשׁ הַגֶּרְמָנִי
עִם כּוֹכָב צָהֹב תָּפוּר לְבִגְדֵיהֶם, וְעִם אֵלּוּ שֶׁאֲפִלּוּ
הֵעֵזָּה לְדַבֵּר לְחֶרְדַת חֲבֵרֶיהָ: הֵם אֵינָם כָּאן אֶלָּא פְּזוּרִים
בֵּין קְבָרִים נְטוּלֵי שֵׁמוֹת, תְּעָלוֹת וּבוֹרוֹת
בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, אֲרָצוֹת רַבּוֹת, נְטוּלֵי בַּיִת בְּמוֹתָם
כְּמוֹ בְּחַיֵּיהֶם. אוּלַי כַּמָּה עוֹד מְרַחֲפִים
בָּאֲוִיר כְּחֶלְקִיקֵי אֵפֶר וַעֲדַיִן לֹא
צָנְחוּ לָאֲדָמָה. חָשַׁבְתִּי
שֶׁלּוּ הָיִיתִי פִיזִיקַאי הָיִיתִי רוֹצֶה לִלְמֹד אָבָק,
אֶת כָּל שֶׁמְּרַחֵף בָּאֲוִיר, מְרַקֵּד בְּאוֹר-שֶׁמֶשׁ,
נִכְנָס לָעֵינַיִם וְלַפֶּה, לְתוֹךְ הַקַּרְחוֹנִים בִּגְרִינְלַנְד
אוֹ עַל הַסְּפָרִים בַּמַּדָּפִים. אוּלַי בְּבוֹא הַיּוֹם
הָיִיתִי פּוֹגֵשׁ אֶתְכֶם,
אַיְזִיק, מָרְדְּכַי, שָׂרָה, אֶסְתֵּר וּשְׁלוֹמִית
וְכָל מִי שֶׁהֲיִיתֶם. אוּלַי אֲפִלּוּ הַיּוֹם שָׁאַפְתִּי
מַשֶּׁהוּ מִכֶּם בָּאֲוִיר הָאֲבִיבִי הַמְּשַׁכֵּר הַזֶּה;
אוּלַי הַיּוֹם רְסִיס מִכֶּם צָנַח עַל פְּרִיחַת הַתַּפּוּחִים
הַצְּחֹרָה-צְחֹרָה בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל סָבִי
אוֹ עַל שְׂעָרִי הַמַּאֲפִיר.
.
*
גְּבָרִים שָׁרוּ לְצַד הַקְּרוֹנוֹת
וְהַחוֹל הִתְחַלֵּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם יְלָדִים
שֶׁנּוֹלְדוּ לְאֵם הַדֶּרֶךְ קִבְּלוּ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַד הָאָרֶץ
שֶׁעוֹד לֹא הָיְתָה שָׁם אֲבָל הָפְכָה אֲמִתִּית עֵצֶיהָ גִּבְעוֹתֶיהָ
הַיְּרֻקּוֹת וְרוּחַ שֶׁל יָם מֵהַמֶּרְחַקִּים
פְּרָחִים שֶׁלֹּא הִזְדַּמֵּן לָנוּ לִקְטֹף אוּלָם הַיְּלָדִים
עוֹד יִזְכְּרוּ מִשּׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ
בַּמָּקוֹם בּוֹ הָאָבִיב הָפַךְ לְקַיִץ
הָעֵשֶׂב תָּבַע חֲזָרָה אֶת כַּרְכֻּבֵּי הַקָּמִינִים
עִזִּים כְּבָר לֹא רִחְרְחוּ אֶת הָאֲוִיר
כְּשֶׁעָזַבְנוּ לְדַרְכֵּנוּ
הַמְּכוֹנִיּוֹת הִתְקַלְקְלוּ וְהַיְּלָדִים לָמְדוּ לְדַבֵּר
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַד סָבִים וְסָבְתוֹת
נִקְבְּרוּ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ לִפְעָמִים הָיָה זֶה יוֹם רִאשׁוֹן
חָפַרְנוּ אֶת הַקְּבָרִים לָעֹמֶק שִׁלַּבְנוּ אֶת יָדֵינוּ
לִפְעָמִים זֶה הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן קָרְחוֹת יַעַר
מָסְרוּ אוֹתָנוּ לָעֵצִים שֶׁסּוֹכְכוּ עָלֵינוּ קוֹרוֹת גַּג הָעֵצִים
פִּנּוּ מָקוֹם לְקָרְחוֹת הַיַּעַר
הָיָה מֶרְחָב אֵין סוֹפִי שֶׁל אֶרֶץ רֵיקָה
וְאַף לֹא לְרֶגַע הָיָה מִי מֵאִתָּנוּ שֶׁהֶאֱמִין
שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁזֶּה זְמַן מָה דּוֹלֵק בְּעִקְבוֹתֵינוּ
הֵם כֻּלָּם נוֹתְרוּ מֵאָחוֹר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מִדְבָּר מִשֶּׁלָּהֶם לַחְלֹק וְלִשְׁלֹט
אֲנַחְנוּ אֵלּוּ שֶׁנָּטְשׁוּ
אֶת הַשְּׁמָמוֹת שֶׁלָּהֶם
בַּשְּׁבִילִים שֶׁלָּנוּ גָּדַל כָּל מָה שֶׁהָיָה שָׁם קֹדֶם
הִגַּעְנוּ בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ
יִתָּכֵן שֶׁהָאָרֶץ שֶׁהִגְשַׁמְנוּ אֵינָהּ יוֹדַעַת דָּבָר אוֹדוֹתֵינוּ
.
*
אַף אֶחָד לֹא יוּכַל לְחַבֵּר אוֹתִי שׁוּב
מְאַצְבַּעַת אֶת הַמֵּיתָרִים הַשְּׁבוּרִים יִתָּכֵן שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
כָּל הַתָּאִים וְהַכַּדּוּרִיּוֹת מַחְרִישִׁים, נְכוֹנִים לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת
שֶׁמִּתְבּוֹנְנוֹת מִבַּעַד, חוֹצוֹת בַּעֲדֵנוּ, בְּעַד הַחֲפָצִים, הַשָּׂדוֹת, קַרְנֵי הָאוֹר
מִתְלַכְּדוֹת רַק לֶאֱמֶת, לְמִלָּה רֵיקָה, לְיָם, לְאוֹקְיָנוֹס,
לְהֵיכָן שֶׁחֻבַּרְנוּ, נִבְנִים עֶצֶם עַל עֶצֶם, תָּא עַל תָּא, הֲבָרָה עַל הֲבָרָה
הַאִם זֶה הַכּוֹתֵב שִׁירָה מִדֵּי לַיְלָה הוּא אֲנִי
עִם הַגַּב הַדּוֹאֵב, עִם הַשֵּׂעָר הָאָפֹר, עִם שְׁמֵךְ, עִם מַחְשָׁבָה
רַק אוֹדוֹתַיִךְ
וְהִנֵּה אַתְּ מַגִּיעָה וְנֶעֱמֶדֶת בְּחַדְרִי, בְּעֵינַי
וְיָדַיִךְ חַמּוֹת, מְלוּחוֹת וִיקָרוֹת מְאוֹד
יָדַיִם אֲשֶׁר מְסִירוֹת אָבָק מֵאוֹתִיּוֹת נוֹשָׁנוֹת שֶׁל הַתְּבוּנָה
שֶׁל מָה שֶׁהָיִינוּ, שֶׁמַּתְנוּ, נוֹלַדְנוּ מֵאֲנָשִׁים אֲפֵלִים
אוֹדוֹתָם יֶשְׁנָן מִלִּים סְפוּרוֹת כָּל כָּךְ וְקִבְרֵי אֲבָנִים כְּבֵדוֹת כָּל כָּךְ
כָּךְ שֶׁזֶּה הַנָּח עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם יָנוּחַ עַל הֶעָפָר וְעַל שִׁבְרֵי הָעֲצָמוֹת, מָה, מָה
חָשַׁבְתְּ יַלְדָּה, כְּשֶׁפָּתַחְתְּ שַׁעֲרֵי מְצוּקִים בְּמַפְתְּחוֹת הָאַגָּדָה
בְּבַקְּשֵׁךְ אֶת הַשּׁוּרוֹת מִכַּף יָדִי עֲבוּר הַמַּצֵּבָה הַקְּדוּמָה
מָה חָשַׁבְתְּ, אֲהוּבָה, מְאַצְבַּעַת אֶת אֶצְבְּעוֹתַי הַשְּׁבוּרוֹת
לְאוֹר נֵרוֹת
.
השירים מתוך הספר "אבק וצבעים: משירי יאן קפלינסקי" המתורגם בימים אלה ועתיד לראות אור בהוצאת ספרי עיתון 77.
.
יאן קפלינסקי (1941–2021), מחשובי המשוררים באירופה וגדול הכותבים של אסטוניה, דמות מרכזית בחיי הרוח והתרבות בה. בן לאב יהודי ממוצא פולני, שנספה במחנות הכפייה הקומוניסטיים. חיבר עשרות ספרי שירה, סיפורת והגות, היה הוגה דעות, מבקר תרבות וחבר בפרלמנט הדמוקרטי הראשון של המדינה לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי בשנת 1991. בשנת 2016 זכה בפרס אירופה לספרות, Prix Européen de Littérature. קפלינסקי נפטר באוגוסט השנה, וזמן קצר לפני מותו התכתב עם חיימוביץ', מתרגמת השירים לעברית, ונתן לה את ברכתו לתרגומם.
.
גילי חיימוביץ', משוררת בעברית ובאנגלית, מתרגמת, מנחה סדנאות כתיבה ועורכת. שיריה תורגמו ליותר משלושים שפות. תרגמה את ספר השירה האסטוני הראשון שיצא בארץ, "והקו הופך לצל" מאת מטורה (הוצאת ספרי עיתון 77, 2018). בשנת 2015 זכתה במענק אמנית מצטיינת ממשרד התרבות, בשנת 2019 זכתה בפרס המשוררת הזרה הטובה ביותר בתחרות האיטלקית Ossi di Seppia, בשנת 2020 זכתה בתחרות האיטלקית I colori dell'anima, והייתה מועמדת לפרס Pushcart האמריקני על תרגום שירה של נורית זרחי "תן" לאנגלית. תרגומים פרי עטה פורסמו בגיליונות 4, 22, ו־87 של המוסך.
.
» במדור "ובעברית" בגיליון קודם של המוסך: שירים מאת צ'סלב מילוש, בתרגום דוד וינפלד
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
להרשמה לניוזלטר המוסך
לכל גיליונות המוסך לחצו כאן
