למדינת ישראל כולה אולי יש מדליית זהב אחת באולימפיאדה, אך בהרצליה מתגוררת לה אגנס קלטי שבאמתחתה 5 מדליות זהב, ו-10 מדליות אולימפיות בסך הכל.
קלטי נולדה ב-9 בינואר 1921 בבודפשט למשפחה יהודית מבוססת. בגיל 4 החלה קלטי לשחות בזכות אביה שהיה זורק אותה לאגם במהלך חופשות משפחתיות, ולצד השחייה החלה ללמוד גם התעמלות. למרות כשרונה הרב, עד גיל 16 היא לא התאמנה ברצינות, ואת רוב זמנה הקדישה לנגינה על צ'לו.
בניגוד לספורטאים רבים אחרים, שיצר התחרותיות הוא שדירבן אותם להקדיש את חייהם לספורט, קלטי מצהירה שמה שגרם לה לעסוק בספורט הוא לאו דווקא הרצון לזכות במירב המדליות האפשריות. "מדליות זה יפה אבל לא עסקתי בספורט רק בשביל המדליות, אלא כדי ליהנות מהעיסוק ולראות עולם. המשטר הקומוניסטי בהונגריה היה נוקשה מאוד. לא אהבתי אותו. אנשים פשוטים לא יצאו בזמן ההוא מהונגריה. אני החלטתי להיות טובה בספורט, כדי לראות עולם. הגעתי להרבה מקומות שאנשים לא חולמים להגיע אליהם", היא סיפרה בראיון שנערך עמה לפני מספר שנים.
קלטי שרדה את השואה בזכות מסמכים מזויפים שניתנו לה ושהעניקו לה זהות בדויה. במשך שנות המלחמה אימצה את השם 'יוהאס פירושקה', דמותה של משרתת בכפר, ואחר כך פועלת בבית חרושת לתחמושת. אמה ואחותה ניצלו בזכות הדיפלומט השוודי חסיד אומות העולם ראול ולנברג, אך המזל לא שפר על כל בני משפחתה, ואביה ודודיה נספו באושוויץ.
עם תום המלחמה חזרה קלטי להתאמן בהתעמלות, וכבר בשנת 1946 זכתה בתואר 'אלופת הונגריה' בהתעמלות, תואר שבו החזיקה עד 1956 אז ברחה מהונגריה. הפריצה המטאורית שלה הגיעה באולימפיאדת הלסינקי ב-1952, כשהיתה כבר בגיל המופלג (למתעמלות לפחות) של 31. אז זכתה קלטי בארבע מדליות: מדליית זהב בתרגיל קרקע, מדליית כסף בתחרות הקרב-רב הקבוצתי ושתי מדליות ארד בתרגיל המקבילים המדורגים ובתרגיל עם מכשירים קבוצתי.
באולימפיאדת מלבורן שנערכה בשנת 1956, בהיותה בת 35, וכשגילה כפול משל רוב המתעמלות מולן היא מתחרה, זכתה קלטי בשש מדליות. ארבע מדליות זהב, שלוש אישיות (מקבילים מדורגים, קורה וקרקע – האחרונה במשותף עם לאריסה לטינינה), ומכשירים קבוצתי, ובשתי מדליות כסף, בתחרות קרב-רב אישי ובתחרות קרב-רב קבוצתי.
בסך הכל זכתה קלטי במהלך הקריירה שלה ב-10 מדליות, מה שמציב אותה במקום ה-7 מבחינת זוכי המדליות בהיסטוריה של האולימפיאדה. לשם השוואה, גם לקרל לואיס האצן המיתולוגי 10 מדליות ואילו למארק שפיץ 11 מדליות סה"כ. למעשה, לאגנס קלטי יש יותר מדליות מלאגדות ספורטיביות כמו נדיה קומנצ'י או יוסיין בולט. אבל אולי מרשימה מכל היא העובדה שהיא זכתה בתשע מתוך עשר המדליות האולימפיות שלה אחרי שחצתה את גיל 30, גיל שבו רוב הספורטאים כבר פורשים לפנסיה.
הבריחה מהונגריה והעלייה לארץ ישראל
בזמן שקלטי התחרתה באולימפיאדת מלבורן וקטפה את המדליות, מעבר לים, בהונגריה מולדתה, פרץ המרד ההונגרי שדוכא באכזריות על ידי המשטר הסובייטי. עם פרוץ המרד, החליטה קלטי שלא לשוב להונגריה מולדתה. יחד עם ספורטאים הונגרים אחרים, היא פנתה לממשלת אוסטרליה וביקשה (וקיבלה) מקלט מדיני.
למעשה, קלטי החליטה לברוח מהונגריה בטרם יצאה לאולימפיאדה במלבורן: "הספיק לי מהמשטר המחורבן הזה. יום אחד הייתי בבריכה המחוממת של הנבחרת, וניגש אלי בחור והתחיל לדבר איתי. הוא שאל אם הוא יכול להסיע אותי הביתה. הסכמתי אבל ראיתי שהוא לא נוסע לכיוון של הבית שלי, אלא למקום אחר. הגענו לבית המפלגה ושם הוא ניסה לשכנע אותי שאהיה המלשינה שלהם על החברים שלי בנבחרת. באותו רגע הבנתי שאין לי מה לעשות שם," היא סיפרה.
למרות שהיתה כוכבת אולימפית, קלטי לא הצליחה למצוא עבודה טובה ומכניסה באוסטרליה. יום אחד קיבלה מברק מפרופ' גיפשטיין, המורה שלה לחינוך גופני מהגימנסיה היהודית בבודפשט בו הוא סיפר לה שהחליט לעלות לישראל.
גיפשטיין הזמין אותה לעלות גם לישראל ולהמשיך להתעמל כאן בארץ, אך הזהיר אותה ש"אין פה כלום. תביאי איתך מכשירים." קלטי החליטה לקבל את עצתו, ונסעה לארץ ישראל להשתתף במכביה החמישית שהתקיימה ב-1957.
העיתונות בישראל התרגשה מאוד מבואה של קלטי לארץ. בגלל הצלחתה באולימפיאדות הקודמות, היא היתה לאחת מהכוכבות הגדולות של המכביה החמישית, והאולמות במופעי הראווה שאורגנו לה היו מלאים מפה לפה.
עוד גיבורות מחכות לכם/ן גם בקבוצה שלנו:
כתבות נוספות
כך חמסה האנטישמיות את כתרה של מלכת היופי היהודיה של אירופה
'תלתלי אוזניים' – פריט האופנה הלאומי שכמעט היה לנו